השמש יורדת על ההרים סביב הכינרת כשאנחנו מלקטים עצים לקומזיץ בחופשה המשפחתית. וכאן שואל המתבגר: מה בעצם המחלוקת בינך לבין בצלאל סמוטריץ'? לבן יש מודעות פוליטית, בלי עין הרע, אבל השיח ברשתות ובתקשורת מותיר אותו קצת מבולבל. הרי שניכם אנשי ימין, נכון? אתה אוהב את מה שהוא עושה בהתיישבות, וגם את העמדות שלו בניהול המלחמה. אז איפה ההבדל התהומי?

אני מדקלם את התשובה הרגילה על השותפות עם הפוליטיקה החרדית שהיא איום קיומי על ישראל בטווח זמן די קרוב. אני יכול לדבר על זה שעות אבל הבן אומר: סבבה, תדמיין עכשיו שכל החרדים מימשו את האיום של הרב יצחק יוסף וירדו מהארץ. אין חרדים. נשארו הבדלים בינך לבין בצלאל סמוטריץ'?

הוא מבלבל אותי. אני מודה. כי במילואים הוויכוחים מגיעים מהנקודה הזאת לשאלה אם הסכנה בעניין החרדי קלה או חמורה יותר מאיומים ביטחוניים, ואם ממשלות חלופיות ייכנעו אף הן לחרדים. אבל מה אם כבר לא יהיו חרדים?

אני מתעשת מהר. אתה זוכר את הרפורמה? אני שואל. עוד לא עמדת אז על דעתך. אבל סמוטריץ' ומפלגתו היו מי שהובילו את הרפורמה המשפטית, החיונית כשלעצמה, באופן שקרע את החברה הישראלית לשניים. אני לא נכנס לחלוקת האשמה בין הצדדים, אבל בפועל הידיים על ההגה היו ידי סמוטריץ', והנסיעה הזו נגמרה בהתנגשות. הטראומה של האירוע צילקה את המגזר החילוני באופן שדחף חלק ממנו לרדת מן הארץ, ועוד רבים ששוקלים זאת במקרה של ניצחון הקואליציה בבחירות.

אני מבין, הבן ממשיך, שהוא לא רק נכנע לחרדים אלא גם נוקשה מדי כלפי חילונים ושמאלנים. עכשיו דמיין שכל השמאל החילוני יצטרף למסע של דוד שוקן, ואז יחזור בתשובה ויצטרף לקהילה של הרב שמואל אליהו. אין עוד שמאלנים וחילונים. מה אז? אתה מצביע סמוטריץ'?

יש גם העניין של ההתנהלות מול הפלסטינים, אני אומר לו, בעיקר ביו"ש. על חיזוק ההתיישבות אהיה אסיר תודה לנצח, אבל הקריאה למחוק את חווארה, ויחס לא נחרץ דיו לאלימות של יהודים נגד ערבים, מלבד הבעיה המוסרית עצמה, מתדלקים את אחד התהליכים הכי מסוכנים כיום: אובדן התמיכה הבינלאומית באירופה וארה"ב עד כדי בידוד מדיני כמעט מוחלט. עוד שנתיים-שלוש כאלו ורוב אזרחי ארה"ב יתמכו בהפניית קני התותחים שלהם נגדנו.

אבל נניח שאין דעת קהל בינלאומית. יודע מה, נגיד שאין בכלל פלסטינים. אתה לא שם לב שכל הדברים שאמרת קשורים ליחסים עם אחרים? הוא אומר. עזוב את החרדים ואת החילונים ואת דעת הקהל העולמית. מה באמת מפריע לך? אתה וסמוטריץ' מקימים יישוב על אי בודד, היכן ההבדלים?

הוא בחור עקשן, הבן, אבל אחרי מחשבה אני עונה ששלוש הנקודות הנ"ל הן בדיוק שלושת הקודקודים הערכיים שכתב עליהם הרב קוק ב"מסע המחנות": הקודש, האומה והאנושיות. כשאנחנו מתווכחים על המגזר החרדי אנחנו מתווכחים בעצם מהו "קודש". איך נראית אותה תורה שהיא לב קיומנו ושווה להתאמץ בעבורה. כשאנחנו מתווכחים כיצד להתייחס לפחדים של האגף הליברלי, השאלה העמוקה היא אם אנחנו רואים חלקים מהאומה כ"ערב רב", ושמחים על הבירור שמסלק אותו ומקיא אותו מן הארץ או שאנחנו חווים את עם ישראל כמשפחה שיש קשר דם בין כל חלקיה. וגם כשאנחנו מנסים לאזן בין הזכות והחובה לשבת ברחבי ארץ קודשנו ובין המגבלות של החוק הבינלאומי, יש בינינו מחלוקת עמוקה. האם לראות בהגבלות הללו מטרד מציק בלבד או גילוי מסוים, גם אם מוקצן ומעוות לפרקים, של דבר ה' המופיע בהתפתחות המוסרית והתרבותית של העולם.

רק עוד דבר אחד חשוב לי שתבין, אני אומר למתבגר, קודם שאשלח אותו להצית את המדורה. סמוטריץ' אינו הדמות הפוליטית הרחוקה ממני ביותר. להפך. יש לי הרבה יותר דברים לומר על בן־גביר ועל גולדקנופף ועל יאיר גולן. אבל הם פחות מעניינים אותי. סמוטריץ' מעסיק את מחשבותיי הרבה יותר דווקא כי בכל צעד שלו איני רואה רק אקט פוליטי, אלא מחלוקת פנים בית־מדרשית בפירוש פסקה של הרב קוק.