לכאורה אין דבר הולם יותר מהעברת חוק יסוד לימוד תורה בליל י"ז בתמוז. דווקא בתאריך בו שרף אפוסטמוס ספר תורה, ונשברו בו הלוחות הראשונים, מדינת ישראל מכריזה שלימוד תורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל.
עוד כתבות בנושא
אבל אי אפשר להיתמם. כל מי שהרים את ידו אמש במליאת הכנסת בעד החוק החדש, יודע היטב מה מטרתו האמיתית. אמנם בנוסח שאושר אמש כבר לא מופיע במפורש הרצון להשוות את זכויות לומדי התורה לזכויות המשרתים בצבא ועדיין, בדברי ההסבר לחוק נכתב בבירור שמטרתו לתת מענה לסוגיית גיוס בחורי הישיבות ולהעברת כספי תמיכות למוסדות לימוד חרדים. במילים אחרות, ללא הרצון להגדיל את מספר המתגייסים בציבור החרדי או לעצור תמיכה של המדינה בישיבות של בחורים שאינם משרתים, לא היה נחקק חוק יסוד לימוד תורה.
והשאלה הגדולה שצריכה להישאל הבוקר היא לא על המפלגות החרדיות שעשו את מה שמצופה מהן, אלא על מפלגות הקואליציה הציוניות שתמכו בחוק. בליכוד, בעצמה יהודית ובציונות הדתית שוב בחרו לוותר על עיצוב וניסוח היחס לתורה במדינת ישראל, ולמסור את התחום לניהול בלעדי של ידיים חרדיות. כך קיבלנו חוק שמקבע את תורת ישראל כתורה שאינה מחוברת לחיים ולמציאות, חוק שמעצב את לימוד התורה כלימוד המנותק מחיי מעשה, חוק שכל מטרתו היא לאפשר ללומדי תורה לעבור על ציוויים מפורשים שנכתבו בתורה כמו 'לא תעמוד על דם רעך' או החובה להשתתף במלחמת מצווה.
הכי מעניין
בצלאל סמוטריץ' בוועידת החינוך הלאומית ה-6 | צילום: לירון מולדובן
ועכשיו תרגיל מחשבתי קטן. אם היה מדובר על חוק יסוד שעוסק בהתיישבות בארץ ישראל, האם מישהו מעלה על דעתו שמפלגת הציונות הדתית או עצמה יהודית היו מפקידות את ניסוח החוק בידי מפלגות אחרות? ודאי שלא. חברי הכנסת הדתיים לאומיים בכל המפלגות לא היו מאפשרים לחברי כנסת חרדים להיות אלו שמעצבים עבורם חוק יסוד העוסק בנושא ארץ ישראל. משימת ההתיישבות בכל מרחבי ארצנו מזוהה עם הציונות הדתית. לא היה עולה על הדעת שמפלגה חרדית לא ציונית הייתה זו שמנסחת חוק יסוד בנושא כל כך מהותי עבור הציבור הדתי לאומי.
אבל, כשמדובר על לימוד תורה, צלע אחרת במשולש הערכים הדתי לאומי, פתאום אין בעיה. נציגי הציונות הדתית בכנסת, למעט כמה צדיקים, התרגלו למסור באופן קבוע את כל תחום היהדות והתורה לידיים חרדיות ולאפשר לחרדים לנהל את כל ממשקי הדת והמדינה כרצונם. זה לא התחיל אמש בחוק יסוד לימוד תורה. מפלגת הציונות הדתית ויתרה בקדנציה הזאת גם על הרבנות הראשית, על רבני הערים, על ניהול הכשרות ועד עוד תחומי דת ויהדות ומסרה אותם בקלות לידיים חרדיות.
עוד כתבות בנושא
הפוליטיקאים המנוסים יסבירו לנו שהכול עניין של סדרי עדיפויות, של 'תן וקח', ושבשביל להשיג הישגים פוליטיים מסוימים צריכים לוותר על אחרים. זה נכון, רק שכדאי, במיוחד לקראת הבחירות שהדברים יהיו מונחים על השולחן. המחיר של שמירה על הגוש הקדוש, ועל ממשלת 'ימין על מלא' שהחרדים מהווים בה לשון מאזניים, הוא מסירת מפתחות התורה והיהדות במדינת ישראל לידיים חרדיות. המחיר הוא רבנים במשרות ציבוריות שמעודדים השתמטות מצה"ל. המחיר הוא חוק יסוד לימוד תורה שכל מטרתו היא הפיכת התורה לקרדום לחפור בו. והמחיר הוא חוסר יכולת לקדם שילוב משמעותי ויפה של לימוד תורה ושירות צבאי גם בציבור החרדי.