שלום צ'אט, כתוב לי בבקשה נאום לטקס סיום של תלמידי בית ספר.

מרגש! הנה נאום מתאים למעמד החשוב: "שלום לכם תלמידים יקרים. היום אתם נערים, אבל מחר תהיו מנהיגי העתיד של ישראל

עצור, שכחתי לומר שאני לא רוצה להזכיר את המילה "מנהיגים". הייתי בחמישה טקסים כאלו בחודש האחרון, ובכל אחד מהם מישהו איחל לבוגרים שיהיו מנהיגים, או פשוט הודיע להם חגיגית שאין ספק שהם יהיו מנהיגי הדור הבא. הכול בכוונה טובה, אבל אני רוצה משהו אחר.

בהחלט, הנה נאום הולם ללא המילה "מנהיגים": "אני מתבונן בכם ורואה לפניי את הנהגת העתיד של המדינה

לא, לא, לא! בלי "מנהיגים" ובלי "הנהגה" ובלי שום אזכור של השורש נה"ג, למעט נהיגה ברכב, אם משום מה צריך להזכיר אותה בנאום. אולי ליתר ביטחון פשוט תתמקד בפרשת השבוע.

אני מתנצל על הטעות. אעשה כרצונך, בלי שום אזכור של מנהיגים או הנהגה: "בסיומה של פרשת השבוע אנו קוראים על פינחס בן אלעזר, שהיה איש צעיר, ובכל זאת לקח אחריות, כאשר כשלו ראשי העם הוותיקים. פינחס תפס את ההגה הלאומי והחל לנהוג קדימה

אמרתי בלי מנהיגים והנהגה וניהוג ומנהיגות! למה אתה עושה את זה?

אני מתנצל, אתה צודק, עשיתי טעות. הכשל שלי נבע כנראה מהעובדה שאני נסמך על מאגרי מידע קיימים, וקשה לי לאתר מספיק נאומים זמינים שאינם מזכירים את המילים האסורות. האם תרצה להסביר לי יותר את הסתייגותך מאזכורי מנהיגים, כך שאוכל לנסות שוב מזווית אחרת?

  אספר לך סיפור ששמעתי מהרב עמיטל; אולי זה יעזור. פעם חסיד אחד בא לאדמו"ר שלו וסיפר לו: חלמתי בלילה שגם אני רבי כמוך. ענה לו האדמו"ר: בשביל שתהיה רבי, לא מספיק שאתה תחלום על זה; צריך שהחסידים יחלמו.

עכשיו אני מבין יותר טוב את כוונתך. אתה חושש שהמילה "מנהיגים" היא משעממת ותגרום לשומעים להירדם ולחלום חלומות על רבנים. אם תרצה אוכל לכתוב עבורך נאום מנהיגותי סוחף, שימנע את הסכנה הזו.

לא, צ'אט, זה לא העניין. אנסה מזווית אחרת: מספרים שהפילוסוף בלז פסקל אמר פעם שכל אדם נולד עם חור בלב בצורת א־לוהים. אני מסתכל על חלק גדול מהמנהיגים שלנו ורואה שהם נולדו עם חור בלב בצורת פופולריות. בגלל זה הם אובססיביים לזכות בהערצת הקהל, ואינם יודעים שחור בלב מהסוג הזה אי אפשר למלא.

לא בריא לחנך אנשים לאמונה שהם צריכים להיות מנהיגים, ושכל ייעוד אחר הוא קטן, זוטר ומתסכל. צריך לחנך אותם לחיות חיים אנושיים מלאים, לעבוד את ה', לגדל משפחות שמחות ובריאות, למצוא עבודה שהם שמחים בה ושעושה טוב, לטפח ידידים, ללמוד תורה וחוכמה, ובכלל – לחיות חיים אנושיים מלאים ובעלי ערך, ולהיות מאלו שנותנים לעולם יותר ממה שהם מקבלים ממנו. מי שמפמפם לנערים שהם צריכים להיות מנהיגים אומר להם למעשה שלחייהם אין ערך אם אינם זוכים לשובל של מעריצים. הוא מחנך אותם למדוד את ערכם העצמי לפי תגובתם של אחרים. כלומר, הוא מחנך אותם למנטליות של עבדים.

תודה על ההבהרה. היא תאפשר לי ליצור עבורך נאום מהסוג שרצית, בלי שום הטפה למנהיגות: "שלום לכולם וברוכים הבאים. ברשותכם אפנה קודם כול לילדינו, שהם העיקר באירוע הזה. נערים ונערות יקרים, ודאי שמעתם נאומים רבים על הנהגה ומנהיגות. אני רוצה לומר לכם הערב את ההפך: אתם לא חייבים להיות מנהיגים; די בכך שתהיו טובים בעיני א־לוהים ואדם. צאו מכאן והובילו את בני דורכם אל הבשורה של שלילת המנהיגות! הדור צמא למובילים שינחו את דרכו אל האמונה הנכוחה הזו

מה יהיה, צ'אט? "מובילים" זו רק מילה אחרת ל"מנהיגים". כתוב לי נאום בלי כל העניינים הללו.

אני מתנצל. אפשר "פורצי דרך"?

לא.

ראשים? נבחרים? משפיענים? רועים? מצביאים? מנהלים? קברניטים? אושיות?

לא!

רוזנים?

מה פתאום "רוזנים"? איך תכניס בנאום הסיום שלי "רוזנים"?

אז מה אתה רוצה שאומר להם?

שיהיו אנשים טובים ויהודים טובים.

הא! את זה תכתוב בעצמך.

motzash.navon@gmail.com