בעוד פחות משבוע נסב כולנו לשולחן הסדר כדי לציין את יציאתנו משעבוד לחירות ונעשה זאת בעיצומה של מלחמה קשה המתנהלת מול ציר הרשע בראשות איראן. דווקא משום כך חשוב לנתח את המציאות הנוכחית שבה אנחנו נמצאים לא רק בכלים השכליים שבאמצעותם נבחנת המלחמה, כמו מספרי הטילים, היירוטים, התקיפות וההפצצות, אלא בהקשר היסטורי ארוך- טווח, שחושף אותנו למשמעות העמוקה יותר של הרגע אותו אנחנו חווים.
עוד כתבות בנושא
לפני יותר משלושת אלפים ושלוש מאות שנים קיבלו משה רבנו עם אהרון משימה מאת הקדוש ברוך הוא: לשחרר את עם העבדים העבריים במצרים מידי הפרעונים. הם עשו זאת אחרי ניסיון לדיאלוג עם המצרים שהסתיים בכישלון, ובעקבות עשר מכות שניחתו על פרעה שבסופו של דבר טבע עם חילותיו בים סוף. רקע היציאה לחירות היה תוצאה של תהליך שכשלעצמו מעורר קושיות קשות והמרכזית שבהן היא מדוע בכלל נדרש האל לאותן עשר מכות בשעה כשיכל היה לקצר תהליכים ולסיים את העניין אפילו במכה אחת בלבד. יותר מכך, השאלה הזו מתחדדת עוד יותר לנוכח העובדה כי תוך כדי המשא ומתן נעשתה פעולה הפוכה של הקשחת ליבו של פרעה וסרבנותו לכל עסקה שיכלה הייתה להציל את עצמו ואת מפעלו במצרים.
את התשובה לשאלה הזו מספק המקרא באופן חד וברור שכן בטרם מגיעים משה ואהרון אל פרעה הם עוברים סוג של תדריך מקדים על ידי האל וכך מספר המקרא [שמות פרק ז']: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל־מֹשֶׁה, רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהקים לְפַרְעֹה; וְאַהֲרֹן אָחִיךָ, יִהְיֶה נְבִיאֶךָ. אַתָּה תְדַבֵּר, אֵת כָּל־אֲשֶׁר אֲצַוֶּךָּ; וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יְדַבֵּר אֶל־פַּרְעֹה, וְשִׁלַּח אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ. וַאֲנִי אַקְשֶׁה, אֶת־לֵב פַּרְעֹה; וְהִרְבֵּיתִי אֶת־אֹתֹתַי וְאֶת־מוֹפְתַי, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. וְלֹא־יִשְׁמַע אֲלֵכֶם פַּרְעֹה, וְנָתַתִּי אֶת־יָדִי בְּמִצְרָיִם; וְהוֹצֵאתִי אֶת־צִבְאֹתַי אֶת־עַמִּי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, בִּשְׁפָטִים, גְּדֹלִים. וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי־אֲנִי ה', בִּנְטֹתִי אֶת־יָדִי עַל־מִצְרָיִם; וְהוֹצֵאתִי אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, מִתּוֹכָם".
הכי מעניין
יו"ר הפרלמנט של איראן, מוחמד באקרר קאליבאף, לבוש במדי משמרות המהפכה | צילום: ICANA NEWS AGENCY / AFP
בדברים הללו לא רק שהאל משרטט בדייקנות את התהליך שעומד להתרחש ואת אופיו של המשא ומתן הצפוי עם פרעה, שנועד לכישלון, אלא חושף בפניהם את הרעיון המכונן שעומד מאחורי המהלך של שחרור בני ישראל מעבדותם: "וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי־אֲנִי ה'". הרעיון של גאולת הקולקטיב היהודי אינה עומדת בפני עצמה. מדובר למעשה במיזם שאפתני יותר של האל שמכריז מלחמה רעיונית על האלילות שמייצג אותה פרעה, מי שנחשב במצרים ובעולם העתיק לסוג של אל.
הדרך להבסת האלילות ולניצחון המוסר עוברת דרך האירוע הקונקרטי של הברית בין עם העבדים לבין אלוהי המוסר ובאמצעות הוצאתם משעבוד לחירות. מיזם יציאת מצרים גדול לפיכך עשרות מונים מהאלמנט הקולקטיבי עברי שמתקיים בו ושאותו אנחנו מציינים אחת לשנה בסדר הפסח. זהו מיזם רעיוני כלל אנושי שהקולקטיב העברי ממלא בו תפקיד מפתח כמי שאמור כעם הנבחר להיות אבן הראשה בהפצת האלוהות כגילום של רעיון המוסר והצדק עלי אדמות.
עוד כתבות בנושא
ומכיוון שזו אמורה להיות מלחמה שבה "ידיעת האל" [וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי־אֲנִי ה'] במובן של הכרת רעיון הצדק והמוסר היא התכלית הרי שאי אפשר לנהל אותה ב"זבנג וגמרנו", כלומר, בתמרון אחד ומכריע, שכן אירוע דרמטי וחד פעמי, שבהחלט מצוי ברפרטואר הכלים של האל, עלול להיתפס על ידי מי שצופה במלחמה הזו כעניין של מקריות או מזל. זו הסיבה לכך שהאל בוחר להאריך את התהליך באמצעות הקשחת ליבו של פרעה ומכניס אותנו לסוג של תהליך שבו הוא מדגים את בכירותו לא רק במשמעות של עוצם ידו אלא של עליונות המסר הרעיוני שהוא נושא אותו כמשקל נגד לעולם האלילות.
מכאן קצרה הדרך כדי להבין את הסיטואציה הנוכחית שבה אנחנו נמצאים יותר משלושת אלפים שנה לאחר האירוע המכונן של גאולת האמת, צדק ומיגור האלילות והרוע. גם המלחמה הנוכחית עם איראן איננה מלחמה רגילה. היא חלק ממלחמה רעיונית שמתנהלת על תקומתו המחודשת של רעיון הצדק והמוסר אל נוכח תהליכים שעבר העולם בעשורים האחרונים אשר קידשו את הזיוף, הרוע והדיכוי.
ארה"ב הצטרפה למעשה לישראל שהייתה לחיל החלוץ במלחמת הצדק והמוסר במאבק נגד מייצגי האלילות בעת הנוכחית, קרי - איראן, סין, רוסיה, חיזבאללה, חמאס וגורמים נוספים שהחליטו לחבק את תפיסת העולם המעוותת הזו, כמו מדינות מערב אירופה הפרוגרסיביות. התהליך שאותו אנחנו חווים מול איראן מהדהד את אותו תהליך היסטורי שנציין אותו בעוד ימים ספורים. הוא רצוף עליות ומורדות. יש בו מהמורות וקשיים. הוא עשוי בחלקו ממשא ומתן בדומה לדיאלוגים בין משה ואהרון לבין פרעה, ובחלקו מחילופי מהלומות פיזיות בדיוק כמו המכות שניחתו אז על מצרים.
נתניהו וטראמפ | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
בתוך התהליך הזה בולט עניין מאד דומיננטי שעד עתה ליווה את ההתרחשויות הגאו – אסטרטגיות. זוהי העיקשות של איראן, שקדמה לה העיקשות של חיזבאללה ולפני זו של חמאס, חוסר הפשרנות שלהן וניסיונן לתעתע בישראל, באמריקנים ובעולם כולו. כל אלה הם הד עכשווי וזיכרון לתהליך המשא ומתן שניהלו משה ואהרון כנציגי האלוהות מול פרעה כייצוג האלילות. זהו תהליך שבסופו של דבר הביא לניצחון המוחלט אשר מטפורית בא לידי ביטוי באירוע של הטבעת פרעה וצבאו בים סוף.
לכן, למרות הדיווחים ביממות האחרונות על המגעים לעצירת המלחמה שמתנהלים בין ארה"ב לבין איראן שמעוררים בישראל סוג של פסימיות, אפשר להתבונן על היממות האחרונות דווקא מתוך זווית רחבה יותר. כזו השואבת את מקורותיה מאותו אירוע שהתרחש לפני יותר משלושת אלפים שנה וניתן לשרטט את קווי הדמיון בינו ובין ההתרחשויות הנוכחיות. אז, המלחמה הסתיימה בניצחון מוחלט ואנחנו בהחלט זקוקים לניצחון הזה גם היום.
עוד כתבות בנושא
כפי שנאמר בהגדה של פסח, כל דור ודור אנחנו מאותגרים וקמים על העם היהודי, נציג המוסר והאמת, לכלותו. כך היה במצרים העתיקה, כך היה עם גרמניה הנאצית בעת המודרנית וכך גם עם איראן ושותפיה המחזיקים, כמו שהחזיקו אז הפרעונים והנאצים, בתפיסת אלילות מרושעת ואלימה. יש לקוות, ברוח סיפור יציאת מצרים, כי הקדוש ברוך הוא יקשה את ליבם של האייתולות כשם שהקשה את לב פרעה על מנת שהעולם כולו, ולא רק אנחנו, ייצא מהמצר החדש, הלא הוא מצר הורמוז, למרחב של חירות חדשה, כפי שיצאו בני ישראל ממצרי ים סוף לתהליך של גאולה.