הטור של גדעון דוקוב, שהתפרסם בשבת האחרונה תחת הכותרת "הכול או כלום? אז כלום", היה מפתיע ומאכזב. בעיקר משום שהוא נשען על טענה שפשוט אינה מתיישבת עם העובדות הגלויות לכל. דוקוב טוען כי "אגפי הימין המזוהה עם "ברית המשרתים" פעלו לטרפד חוק שהיה מוביל לתהליך הדרגתי של גיוס חרדים ועתה, כשהחוק ירד מסדר היום, נותרנו ללא כלום. לטענתו לא הוצגה חלופה מעשית לגיוס החרדים. אלא שהטענה הזו רחוקה מן האמת.
עוד כתבות בנושא
לאורך השנה וחצי האחרונות פרסמו ארגוני המילואים המבוססים במיינסטרים של הציונות הדתית שוב ושוב מאמרים, ראיונות והצעות סדורות, ובהן גם מתווה גיוס מפורט, מעשי וישים. כבר בנובמבר 2024 הצגנו מתווה שנבנה לאחר עבודת מטה יסודית, שכללה פגישות עם נציגי אכ"א, משרד האוצר, חברי ועדת החוץ והביטחון, גורמים חרדיים העוסקים בגיוס בפועל, רבנים חרדים ומהציונות הדתית ואנשי מקצוע רבים. לכן קשה להבין כיצד ניתן לטעון שהיינו עסוקים רק בהתנגדות לחוק בלי להציע חלופה שתוביל לגיוס חרדים.
המתווה של "שותפות לשירות" כולל כמה עקרונות פשוטים וברורים: שליחת צו גיוס לכל צעיר בגיל גיוס מכוח חוק שירות הביטחון הקיים; הקמת מסגרות צבאיות מותאמות לאורח חיים חרדי; מתן פטור ל־3% עילויים מכלל מחזור הגיוס, על פי מדדים שקופים ומפוקחים; מניעת הטבות מדינה ממי שלא שירת בצה"ל או לא קיבל פטור מוסדר; קביעה כי צה"ל הוא שימיין ויקבע את צרכיו; והפסקת תקצוב מוסדות שתלמידיהם אינם מתגייסים. אלה אינן ססמאות, אלא תוכנית פעולה ממשית.
הכי מעניין
דוקוב מוסיף ותוהה אם "נשכיל לחזור לשיטה שעובדת של הגדלת מספר החרדים המתגייסים". אלא שלא ניתן "לחזור" לשיטה שמעולם לא עבדה, כפי שמוכיחה היסטוריית הגיוס של הציבור החרדי לאורך עשרות שנים. המתווה שלנו מציע דרך אחרת — כזו שטרם נוסתה, אך נשענת על ניסיון העבר ביצירת שינוי התנהגותי ומתאימה למציאות הביטחונית והדמוגרפית העדכנית של ישראל.
עוד נטען בטור כי אילו באמת רצינו בגיוס חרדים, היינו מקדמים מסלולים מותאמים לצעירים חרדים לקראת גיוסם. גם זו טענה משונה. מי שהיה טורח לעיין בהצעתנו ולהקשיב לדברינו היה מגלה דרישה עקבית וברורה לחיזוק מסלולים תומכי גיוס לחרדים. אף שפיתוח מסלולים כאלה הוא באחריות הממשלה וצה"ל, דווקא אנחנו התרענו שוב ושוב בדיוני ועדת החוץ והביטחון כי מסלולי המכינות וההסדר החרדיים כלל לא זכו להתייחסות בהצעת החוק של ביסמוט.
ההתעלמות בחוק ובתקציבי הממשלה ממסלולים שכבר פועלים בשטח ומעודדים גיוס צעירים חרדים אינה מקרית. ההנהגה הרבנית החרדית ונציגיה בממשלה מסבירים זאת במפורש, פעם אחר פעם: מטרת החוק אינה קידום גיוס, אלא "הסדרת מעמדם של לומדי התורה" — ו"בלי סנקציות" כפי שצוטט השבוע שוב ח"כ גולדקנופף. כשהדברים נאמרים בגלוי, גם בתוך דיוני הוועדה עצמם, קשה להבין כיצד ממשיכים לשווק את ההתנגדות לחוק כטרפוד של "חוק היסטורי" שאמור היה להביא לגיוס אלפי חרדים.
והעובדות? הן דווקא מספרות סיפור אחר. מאז שאין חוק גיוס ייעודי למגזר החרדי, חוק שירות הביטחון הקיים מחייב שליחת צווי גיוס לכולם, הפעלת אכיפה — גם אם מינורית — ומניעת הטבות כלכליות אישיות. בתוך המציאות הזו, מספר המתגייסים החרדים כבר מצוי בעלייה. אכ"א עדכן כי גיוס החרדים בשנת 2025 היה הגבוה ביותר בארבע השנים האחרונות, ורק השבוע התבשרנו על עלייה של 50% במספר המלש"בים שנרשמו למחזור הקרוב של "חשמונאים".
במילים אחרות: גם בלי החוק של ביסמוט, אפשר להגיע כבר השנה לאותם 4,000 מתגייסים חרדים שהחוק התיימר להביא. ולא פחות חשוב — אפשר לעשות זאת בלי להעניק פטור גורף לכל השאר, ובלי לעגן בספר החוקים של מדינת ישראל את האמירה המבישה שלפיה לימוד תורה ושירות להגנת המדינה הם ערכים סותרים.
לראשונה בחייהם, צעירים חרדים יעמדו באופן אישי מול בחירה ממשית: להתגייס ולקחת חלק, או להימנע מכך ולשלם מחיר אישי וכלכלי. רבים מהם, כך נראה, בוחרים להתגייס. ועוד רבים יבואו כשיבינו שאין טעם להמשיך לשבת על הגדר ולהמתין שמישהו יסדר להם פטור ותקציבים. החוק של ביסמוט לא היה מעודד ומאיץ את התהליך הזה — אלא דווקא עוצר אותו, שולל מהצעירים החרדים את הבחירה החופשית ומחזיר את השליטה בחייהם ואת כח הסנקציות הקהילתיות לידי ההנהגה חרדית שגיבשה חוק שכל סעיף בו משדר מסר אחד: " מה שהיה הוא שיהיה. גם הבטלנים לא יתגייסו".
לארגוני המשרתים יש הצעה מפורטת, רצינית ומעשית, שמונחת על השולחן כבר זמן רב. כבר עכשיו היא נתמכת בנתונים המצביעים על שינוי בפועל. לכן הטענה שלפיה המאבק שלנו בחוק הוביל ל"אפס גיוס" אינה רק שגויה; היא מתעלמת מן המציאות, מטילה על ארגוני המשרתים אשמה חסרת בסיס, ומטעה את הציבור שמבקש שותפות אמיתית של אחינו החרדים ב"עזרת ישראל מיד צר" בשעה גורלית זו לעם ולמדינה.
אנחנו ממשיכות לפנות לממשלת ישראל: את ה"סור מרע" כבר עשיתם כאשר החוק הרע הזה הוסר מסדר היום. עכשיו הגיע הזמן ל"עשה טוב": ממשו את אחריותכם הלאומית ואת חובתכם כלפי הציבור המשרת. המתווה כבר מונח לפניכם, הגיע הזמן לפעול לאורו.
(ניתן לעיין בהרחבה במתווה באתר "שותפות לשרות" shutafot.com)