בעוד עם ישראל רץ שוב ושוב למקלט והמילואימניקים נקראים לעוד סבב, בש״ס עוסקים בקרבות החשובים באמת: מנוי מקורבים לתפקיד רבני ערים. בשבועות החולפים ובאלו שיבואו צפויים להתמנות עשרות רבני רשויות מקומיות. ברוב גדול של המקרים, המינוי צפוי להיות של אנשי ש״ס. רבנים שאין להם שום קשר לאופי הרשות ולבחירת התושבים. רבנים ציוניים ומשרתים שיכולים דווקא להתאים, נמצאים בדיוק במילואים או שהם פשוט לא כוס התה של ש״ס. מוזר לעסוק בזה באמצע מלחמה. אבל מאחר ואת ש״ס המלחמה פחות מטרידה, יש חשש משמעותי שעד שהיא תסתיים יהיה מאוחר מדי להשפיע.
על פי התפיסה היהודית-דתית, תפקידו של רב ״מרא דאתרא״ הוא להיות המנהיג הרוחני של הקהילה בה הוא פועל תוך שהוא זוכה באמונה של הקהילה. לשם כך, הדרך הראויה לבחור רב היא על ידי הקהילה והרב הראוי לקהילה הוא רב התואם את רוחה ויכול ״להתחבר״ לבני המקום. רבנים מקומיים סובלים גם כך מהעדר רלבנטיות לרוב תושבי הרשויות בהם הם פועלים. כשהם מגיעים מעולם ערכי ותרבותי מרוחק, הסיכוי שלהם למלא את תפקידם כראוי נמוך עוד יותר.
אבל את ש״ס זה לא מענין. על פי חוק, ברשויות מקומיות, אמור לכהן רב מקומי. בשנים האחרונות, בעיקר מסיבות פוליטיות, לא מונו כמעט רבנים וכך נוצר מצב בו בכ-50 רשויות מקומיות לא מכהן רב. ש״ס, ששולטת במשרד לשירותי-דת, רואה במצב הזה הזדמנות היסטורית למינוי מקורביה לתפקידי רב. אם תצליח, היא תקנה השפעה לאורך שנים ברשויות אלו-קדנציה של רבנים לא מוגבלת. בנוסף, היא תוכל להציג לבוחריה הישג נאה לקראת הבחירות הבאות. וש״ס, כמו ש״ס, חותרת למימוש המטרה, בלי להתחשב בערכים או סנטימנטים.
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
בעוד שהשר הקודם לשירותי דת, מתן כהנא, פעל לאפשר השפעה משמעותית יותר על הליך בחירת הרב של הקהילה בה יכהן, ש״ס רואה בעשרות התקנים הפנויים האלו הזדמנות פוליטית נטו. לכן, כדי לשלוט בתוצאות הבחירה, שינה השר מלכיאלי את התקנות המסדירות את הרכב הגוף הבוחר. תוצאת השינוי, היא, כמה לא מפתיע, שליטה כמעט מלאה שלו על תוצאות הבחירות.
והקומבינה עובדת. בבאר שבע מונה אחיינו של דרעי. בירושלים צפוי להתמנות אחיו, וחתנו צפוי להתמנות לרב העיר החילונית-ליבראלית, הרצליה. ויש עוד. בבחירות בהוד-השרון נבחר הרב אלחרר המזוהה עם ש״ס על פני רב ציוני-דתי שמשרת במילואים ומתאים הרבה יותר לאופי המקום. זה גם הסיפור בקרית-אונו, עוד עיר חילונית שהרב שנבחר לכהן בה כרב הוא לא המועמד שנמצא כעת בשרות מילואים, אלא רב חרדי מטעם ש״ס. המאבק המשמעותי הבא עומד להיות על הרבנות בתל-אביב. מצב הדברים כעת מלמד שיש סיכוי לא מבוטל שבירת החילוניות הליבראלית תמצא את עצמה שוב עם רב חרדי.
צריך לומר ביושר שאמנם ש״ס מובילה את בליץ המינויים הזה, אבל יש לה שותפות נוספות לפשע. קודם כל, מפלגת ״הציונות הדתית״. למרות שאחד הדגלים שהיא מניפה הוא קידום בני תורה ציוניים-דתיים ומשרתים לתפקידים רבניים, בפועל היא הפקירה את הזירה לש״ס כבר מזמן. ולצדה, אולי במפתיע, גם מפלגות ליבראליות למהדרין דוגמת יש עתיד, שבגלל דילים פוליטיים מקומיים קטנים, סוחרים במינוי רב שראוי להם עם ש״ס.
רוב גדול של הציבור לא רוצה ולא צריך רב. אולי היה מקום לבטל חלק מהמשרות הללו, אבל ככל שהן קיימות, ראוי שמי שיישא בתפקיד ברשויות השונות יהיו האנשים שאכן יכולים להנהיג את הקהילה בשל זהות הערכים והעולמות בינם לבינה. השחתת המידות של ש״ס בהקשר הזה חוטאת כמובן לממלכתיות שראוי למנות בה רבנים. אבל החטא החמור עוד יותר היא ליהדות בשמה היא פועלת. במקום לקרב ולקדש את השם, התוצאה במקרים רבים צפויה להיות עוד ניכור ועוד כעס כלפי היהדות ומייצגיה.
עוד כתבות בנושא
