הַקַּב הַתְּשִׁיעִי

תוכן השמע עדיין בהכנה...

דוד לייטנר בשוק מחנה יהודה בירושלים. | יונתן זינדל פלאש 90

דוד לייטנר בשוק מחנה יהודה בירושלים. | צילום: יונתן זינדל פלאש 90

 

הַקַּב הַתְּשִׁיעִי

 

מִקּוֹרְאֵי מִלְחָמָה וּמִשּׁוֹחֲרֵי מֶרִי

הכי מעניין

אֲנִי מַאֲמִין שֶׁהָאֵל יִשְׁמְרֵנִי;

מִיּוֹרֵי לֶהָבוֹת וּמִמַּצִּיתֵי צְמִיג

אֲנִי בְּוַדַּאי אֶשָּׁמֵר בְּעַצְמִי;

אַף עַל פִּי שֶׁכְּמוֹתָם לֹא מְעַט יִמָּצֵא

בַּצַּמֶּרֶת וְלֹא אַךְ וְרַק בַּקָּצֶה,

כְּבָר פָּרְסוּ הַדּוֹרְסִים וְהַפָארְסָה כָּנָף;

הֵם גְּלוּיִים וְאֵינָם בְּחֶזְקַת סַכָּנָה.

הקב התשיעי - צור ארליך 20.1.23 |

לֹא שֶׁאֵין זֶה חָמוּר. זֶה אֲפִלּוּ מַחְמִיר.

אַךְ הַקַּשׁ הַשּׁוֹבֵר, הַמֵּעִיק כְּעָמִיר,

הוּא הַקַּשׁ הַדַּקִּיק וְזָקוּף כְּמָחוֹשׁ

הַחוֹדֵר בְּלִי מֵשִׂים לְאָזְנַיִם וָרֹאשׁ;

הוּא הַקַּל מִן הַחֹמֶר, הַקָּט מִן הַקָּט,

הוּא הַקָּם בַּחֲשַׁאי, בְּלִי לִהְיוֹת פְּרוֹבוֹקָט,

הוּא הַקַּר יַחֲסִית, הוּא הַקַּב הַתְּשִׁיעִי,

הַמּוֹסִיף רַק מְעַט, רַק מִדָּה כָּלְשֶׁהִי,

הוּא הַקַּו הַדַּקִּיק, הֶעָדִין, הָאָדֹם,

שֶׁאוֹתוֹ אֵין עוֹבְרִים – וּלְפֶתַע פִּתְאוֹם

אֲנָשִׁים תְּמִימֵי דַּעַת רוֹאִים חוּט שָׁנִי

וּמוֹצְאִים אֶת עַצְמָם מֵעֶבְרוֹ הַשֵּׁנִי. 

 

הֵם עוֹבְרִים, וְשׁוֹבְרִים מֻסְכָּמוֹת שֶׁל לִבָּה,

בְּחוֹזְרָם עַל שְׁקָרִים, בְּיַצְּאָם דְּבַר דִּבָּה

עַל שְׁלִילָה שֶׁל זְכוּיוֹת וְדִכּוּי שֶׁל נָכְרִים,

שֶׁיִּשְׁמַע הָעוֹלָם, וְיִפְחַד – וְיַחְרִים.

הַגֻּזְמָה מְסֻפֶּרֶת בְּקוֹל מְיֻמָּן

וְנוֹפֶלֶת כַּפֶּרֶג עַל אֹזֶן הָמָן,

כְּטִפּוֹת אוֹטִידִין אֶל מַרְתֵּף הָאָזְנַיִם

שֶׁמִּזְּמַן כְּבָר הִטּוּ רַק נֶגְדֵּנוּ מֹאזְנַיִם.

 

אֲבָל קַל עוֹד מִזֶּה, וְלָכֵן גַּם חָמוּר,

כִּי נוֹפְלִים כָּאן רַבִּים – וְטוֹבִים, כָּאָמוּר –

הוּא אוֹתָהּ צִפִּיָּה לֹא כָּל כָּךְ עֲדִינָה

שֶׁיָּקוּם יִצְחָק הֶרְצוֹג נְשִׂיא הַמְּדִינָה

וְיָטִיל אֶת מְלוֹא מִשְׁקָלוֹ לַקַּלַּחַת;

צִפִּיָּה, וְעִמָּהּ הַפְגָּנוֹת וְגַם לַחַץ

שֶׁהָאִישׁ הַמַּצְלִיחַ בְּאֹרַח מַרְהִיב

לְרוֹמֵם אֶת הַיַּחַד וְלֹא אֶת הָרִיב,

שֶׁסִּמְלֵנוּ כֻּלָּנוּ, סִמְלֵנוּ הָרָם,

יַעֲקֹר אֶת הַכֹּל וְיָשִׁיר אֶת שִׁירָם

שֶׁל אַנְשֵׁי צַד אֶחָד, וְקָטָן, בַּמַּחְלֹקֶת,

וּבוֹזִים לוֹ כְּשֶׁאֵין הוּא כָּזֶה. וְהָעֹקֶץ?

שֶׁלָּהֶם זֶה מוּבָן מֵאֵלָיו. לֹא מֻרְכָּב,

לֹא מוּזָר, לֹא אַבְּסוּרְד, לֹא מֵעֵבֶר לַקַּו.

הֵם חוֹשְׁבִים בְּכֵנוּת וּמִתּוֹךְ לֵב שָׁלֵם

שֶׁהֵם-הֵם הַמְּדִינָה, וְסִמְלָהּ – שֶׁלָּהֶם.

 

זֹאת לְגַמְרֵי תְּמִימוּת. וּתְמִימִים הַתּוֹמָ"תִים

(תּוֹתָחִים מִתְנַיְּעִים) הַיּוֹרִים אוֹטוֹמָטִית

עַל מִשְׁכַּן הַנָּשִׂיא

וּלְגַיְּסוֹ מְנַסִּים;

תָּמִים, אַךְ כָּל כָּךְ סִימְפְּטוֹמָטִי. 

 

כָּאן וְשָׁם

שם וכאן - צור ארליך 20.1.23 |

עֶקְרוֹנִית, בְּעוֹלָם מְתֻקָּן,

אֵין בַּמֶּשֶׁק מָקוֹם לְשׁוּם "כָּאן".

אַךְ בִּזְכוּת כָּל עָרוּץ שָׁם בַּחוּץ

דֵּי בָּרוּר: מַעֲשִׂית, הוּא נָחוּץ. 

 

בִּילְקֶעלַךְ

בילקלעך - צור ארליך 20.1.23 |

קֶרַח. רָעָב. אֲרֻבּוֹת מֵעַל בִּירְקֵנָאוּ.

נַעַר עִבְרִי זוֹכֵר אֶרֶץ עִם בִּילְקֶעלַךְ. 

אֶרֶץ פָלָאפֶל זָבַת לַחְמָנִיּוֹת.

זָכַר. וְחָיָה. וְצִוָּנוּ לִחְיוֹת.