יש משהו מרושע באופן עמוק בכל הנוגע למה שעובר עכשיו על העם האיראני. למעט כמה קבוצות קטנות וראויות לשבח, העולם ה"הומניטרי" דומם.
עוד כתבות בנושא
כפי שכתב אייב גרינוולד ב"קומנטרי", מה שאנו עדים לו הוא לא רק אדישות כלפי מאבק גדול לזכויות אדם, אלא גם התאמה פעילה לכוחות אנטי-ליברליים.
ניתן לראות זאת ברחובות קליפורניה, שם נערכות הפגנות לתמיכה באיסמעיל הנייה, בחמאס, ואפילו בניקולס מדורו, המנהיג הוונצואלי הדיקטטורי שנעצר על ידי ארצות הברית; בדחיפה להכיר במדינה פלסטינית בטוסקנה; בהכנות למשט סיוע נוסף לעזה. אקטיביזם הומניטרי כיום תומך במדכאים, לא במדוכאים.
הכי מעניין
טראמפ - כן, חמינאי - לא
בעוד שאין מחסור במאמרי דעה נגד נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, ישנה תמיכה מועטה באופן בולט במאבק נגד השלטון הרשע ביותר בעולם - המשטר האיראני - שתוקף לא רק את עמו אלא גם את הדמוקרטיות בכל מקום שהן.
בדיוק כפי שב-1979, רבים הריעו לרוחאללה חומייני, שהוביל את המהפכה האיראנית שהפילה את השאה מוחמד רזא פהלווי והחליפה את המלוכה האיראנית בתאוקרטיה אסלאמית, כיום ישנן צהלות תמיכה בראש עיריית ניו יורק המוסלמי, זוהראן ממדאני, ולמדורו הפרו-איראני.
הפגנה בקליפורניה נגד ממשל טראמפ במסגרת מחאות "אין מלכים" | צילום: איי.אף.פי
אל מול האש המתפשטת כעת ברוב הערים האיראניות, העולם נראה אחוז בסוג של היפנוזה קולקטיבית. הוא אינו רואה שפירמידת הכוח הנוראית שבנו האייתוללות נמצאת על סף קריסה. המציאות אינה יכולה לפרוץ את הריגורגיטציה של תיאוריות אנטי-קפיטליסטיות ואנטי-אימפריאליסטיות ישנות.
הסבל והרדיפה היומיומיים של העם האיראני זוכים להתעלמות מוחלטת, כמו גם התוקפנות הבינלאומית שגרמה למותם של אינספור חפים מפשע ברחבי העולם באמצעות פעולות המשטר האיראני וזרועות הטרור שלו.
עוד כתבות בנושא
כשסיקרתי את נפילת חומת ברלין - צופה בהמונים נרגשים ומופתעים לקול פטישי אוויר ומכודים, שברי קיר צבועים באדום וכחול שאני עדיין שומרת בעליית הגג שלי - לא תפסתי מיד שהעולם משתנה לנגד עיניי. הבנתי זאת רק כאשר ילדים יצאו ממזרח ברלין ונכנסו לקניונים של מערב ברלין, מתפעלים מצעצועים ושוקולדים המסודרים בשורות מפוארות.
זה מה שאנחנו חייבים לראות עכשיו: הבסיג' מרימים את ידיהם; אייתוללות טסים למוסקבה עם טונות של זהב; נשים איראניות הולכות ברחובות לבושות כרצונן; אנשים מצביעים; צעירים שטועמים את טעם המידע והחופש.
הפגנה בבריטניה נגד המשטר האיראני, אמש | צילום: EPA
במשך שבועיים, העם האיראני - בין האמיצים בעולם - שרטט את התרחיש הזה בדם. הוא עושה זאת לא רק למען עצמו אלא למען כולנו; למען שלום ודמוקרטיה.
בשנת 2025 לבדה, הוציא המשטר להורג יותר מ-1,000 בני אדם, מספר הולך וגדל, בגין עבירות סמים ובגין מה שמכונה "פשעים נגד הדת", "פשעים נגד כדור הארץ", היותם "אויבי אללה" או בגין הומוסקסואליות. רבים נוספים, שמעולם לא נידונו רשמית, מוצאים להורג בפועל בבתי כלא או לפני הגעתם אליהם. הליך משפטי תקין אינו מתקיים. רבים מתים תחת עינויים ואלימות, במיוחד נשים. קבוצות מיעוט כמו הבלוצ'ים והכורדים נרדפות.
עוד כתבות בנושא
הכוונה המוצהרת להשמיד את ישראל היא הדגל שתחתיו איראן שואפת לכוח גרעיני ולהתחמשות בליסטית מחודשת ובלתי פוסקת, הנתמכת על ידי הסכם בן 25 שנה עם סין ורוסיה, תרגילים ימיים משותפים ופסגות אינסופיות.
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין משתמש ברחפנים איראניים נגד אוקראינה. דוקטרינת השליטה השיעית באסלאם – שנאכפתה על ידי משמרות המהפכה ועוצבה על ידי "ציר ההתנגדות" של קאסם סולימאני – רוקנה את איכות החיים של העם והזינה את זעמו, והכל בשירות חזון משיחי לפיו בואו של המהדי חופף לתפיסת השלטון האסלאמית, תחילה במזרח התיכון ולאחר מכן מעבר לכך.
זו אינה רק רטוריקה. זהו כסף – מיליארדי דולרים – ונשק עבור חיזבאללה, חמאס, החות'ים והמיליציות בעיראק. רק ביום חמישי האחרון, שר החוץ של איראן טס שוב ללבנון כדי לחזק את חיזבאללה.
המעט שאנחנו יכולים לעשות
האם זה עדיין לא מספיק כדי להבין שעלינו לעשות כל שביכולתנו כדי לעזור לעם האיראני במרד? בלי נשק, אם תרצו – אלא עם מודיעין סייבר, עם סטארלינק, עם שיתוף פעולה ביטחוני ועם קולותינו. מעל הכל, הכוח המוסרי של סולידריות המונית יכול להיות לעזר עצום.
אין מקום בו ההיפוך המוסרי הזה ברור יותר מאשר ארצות הברית, שם חלקים מהשמאל צועדים בלהט למען מטרות שגויות - כמו חמאס - אך נותרים דוממים במידה רבה בעוד מאות איראנים נרצחים על ידי משטר עריץ שפוגע באלימות במפגינים ברחבי המדינה.
מחאות נגד המשטר האיראני | צילום: EPA/TOLGA AKMEN
בעוד שטראמפ שוקל את אפשרויותיו והבטיח להתעמת עם העריצות, אנחנו - יהיה משקלנו אשר יהיה - כאן. בין הכלים הזמינים נמצאת אכיפה בינלאומית קפדנית כדי להבטיח שהסנקציות באמת יעבדו.
ההיסטוריה לא תסלח לכישלון מוסרי זה. משטרים נופלים כאשר הפחד משנה צד. העם האיראני מפגין אומץ יוצא דופן. המעט שהעולם החופשי יכול לעשות הוא לראות אותם - ולעמוד לצידם - עד הניצחון המוחלט, כפי שאנחנו בישראל אוהבים לומר.
עוד כתבות בנושא
