נו, אז מה אתם אומרים על פרשת אלי פלדשטיין? האם לדעתכם היא חושפת מעשה הקרוב לבגידה בלשכת ראש הממשלה, או שמא זהו ניסיון נוסף לטפול האשמות על מישהו ממקורבי נתניהו, העיקר שידבק בו סוף־סוף רבב?

ומה דעתכם על סגירת גלי צה"ל? האם זו פגיעה אנושה בדמוקרטיה הישראלית, סתימת פיות והחרבת מוסד איקוני ישראלי, או פעולה שהיה צריך לעשות מזמן משום שאין עוד מדינה בעולם שקיימת בה תחנת רדיו צבאית מלבד צפון קוריאה?

ומה אתם אומרים על חוק הגיוס? האם בזכותו ייפער סדק הכרחי ומתוכו יתחיל לזרום שטף הולך וגובר של חרדים לעבר הבקו"ם, ולכן חייבים לחוקק אותו בהסכמה עם המפלגות החרדיות, או שזהו עוד פרק בישראבלוף הישראלי הרגיל, ניסיון נוסף לבזבז את הזמן של כולנו, ומטרתו היא לקנות שקט, לא לגייס שום חרדי שלא היה מתגייס גם בלעדיו, ולהחזיר את התקציבים למגזר החרדי?

אני יכול להמשיך עוד ועוד. זרקו נושא, נפרק אותו לשאלה אם אתם תומכים בקוטב אחד שלו או בקוטב הנגדי, ותנסו לענות. אתם כנראה כבר יודעים מה יקרה עכשיו. אלה נושאים שונים לחלוטין שאין ביניהם שום קשר, ועדיין התשובות של כמעט מאה אחוז מאיתנו ייגזרו משאלה אחת פשוטה: האם הממשלה הזו בהרכבה הנוכחי צריכה להמשיך ולשלוט במדינת ישראל, או שהיא צריכה ללכת הביתה ולהיות מוחלפת כמה שיותר מהר?

אם אתם בעד הממשלה – תגידו שפלדשטיין שקרן (לפני חצי שנה הייתם יוצאים להפגנה בעדו), תתמכו בסגירת גל"צ שלשום ובחקיקת חוק הגיוס כי אי אפשר להכריח אנשים להתגייס לצה"ל, וצריך לקחת כרגע את מה שיש. אם אתם חושבים שהממשלה צריכה לעוף הביתה – פלדשטיין דווקא נשמע אמין כשהוא מדבר על נתניהו ואנשיו אחרי 7 באוקטובר, גל"צ אולי צריכה להיסגר אבל בטח לא עכשיו כי זהו חלק מההפיכה המשטרית וההשתלטות על התקשורת החופשית, ו"חוק הגיוס" הוא בלוף אחד גדול.

אם זיהיתם את עצמכם באחד משני המחנות, אתם לא לבד. למעשה, אתם חלק משני שבטים שהולכים ונפרדים כאן זה מזה. אין לשבטים הללו שום קשר לימין ושמאל, לליברליזם או לשמרנות, לשומרי ארץ ישראל או למחזיריה. זה משהו אחר לגמרי. גם לא מדובר בישראל הראשונה והשנייה. בואו, ניר ברקת או ישראל כ"ץ הם ישראל השנייה? נעמה לזימי או עינב צנגאוקר הן ישראל הראשונה? בדיוק. שבט נתניהו מול שבט אנטי־נתניהו.

כנראה לא אחדש לכם הרבה בכך שאגיד שהישראליות נסובה סביב דמותו של נתניהו בשנים האחרונות, ושדמותו היא מרכז הכובד בחשיבה שלנו על נושאים שונים. הבעיה היא שהשבטים האלה הולכים ומתרחקים זה מזה, ותופסים אופי של כיתות אטומות וצרות מוחין שחבריהן פשוט אינם מסוגלים לחשוב באופן עצמאי.

המצב האיום הזה מצוין לפוליטיקאים משני צידי הכת: ככה אפשר לחדד מסרים ולהתמקד בדברים החשובים ביותר לעמידות הכת בפני – חלילה וחס – בעיות באמונה או ערעור מחשבתי, שעלולים להביא מי מחבריהן לכפירה בעיקר. אבל לכל השאר, כלומר לנו האזרחים, זה רע מאוד. יותר נכון, אסון אסטרטגי בהתהוות.

ראשית, כי אנשים פשוט מפסיקים לחשוב. כמו אדם שמפסיק להתעמל ושריריו מתנוונים, כך יתנוון גם מוחו של אדם שמפסיק לחשוב באופן ביקורתי על נושאים מסוימים. הכול אוטומטי, הכול חלול, הכול רדוד כל כך.

אבל זו הסכנה הקטנה. הסכנה הגדולה היא שגם אם שום מדינה לא יכולה להתקיים כשחלקים שונים בעם רואים טלוויזיה אחרת, שומעים רדיו אחר, קוראים עיתון אחר, מהודהדים באמצעות האלגוריתם ברשתות החברתיות לעוד מאות חברי כת שחושבים בדיוק כמותם, ולמעשה חווים מציאות אחרת לגמרי מאלה השייכים לכת הנגדית - בישראל זה עוד פחות בר־קיימא.

כשטילים איראניים נופלים על ערי ישראל, הם לא מחפשים את בני שבט ביבי או את בני שבט אנטי־ביבי. גם הטורקים, שהכריזו השבוע כי הם רואים בישראל את האיום מס' 1 על העם הטורקי, לא ממש מתחשבים בזהות המנהיג הפוליטי האהוב עליכם. גם האנטישמיות העולה כפורחת בכל רחבי העולם, מימין ומשמאל, לא בוחלת באף אחד מאיתנו, והשקפתכם הפוליטית לא מעניינת את האוחזים בה. ובינתיים, כל מה שהחבר'ה הרעים האלה צריכים לעשות זה להביט בנו מכלים אחד את השני באינספור פרשות, שערוריות, מחדלים ומריבות שאין בבסיסן שום דבר אמיתי זולת נאמנות למנהיג או תיעובו המוחלט.

אני ממש לא מאנשי "המרכז הקיצוני" שדורשים אחדות בכל מחיר. אין בי רצון לראות אנשים שלא חולקים את אותה השקפת עולם מתחבקים ברחובות וצועדים יחד אל השקיעה. אבל יש כאן קריאה דחופה, אפילו נואשת, לצאת ממצב הכת שנכנסנו אליו. לקחת כל אירוע בנפרד ולחשוב מה אני מרגיש כלפיו, מה האינסטינקט שלי אומר, מה הנפש שלי קוראת לי לעשות. לכל אחת משתי הכיתות יש כלי תקשורת וסוכני השפעה שמטרתם למחוק לחלוטין את אפשרות החשיבה העצמאית שלכם. תתמרדו. אל תהיו כבשים בעדר. לא כי זה לא מגניב, אלא כי זה פשוט מסוכן.