בבחירות לרבנות הוד השרון ניצח אמש מועמד ש"ס, הרב ארז אלחרר, את מועמד הציונות הדתית, הרב יוגב כהן. למה העיר החילונית הוד השרון העדיפה את הרב הש"סניק על פני הרב הציוני? מן הסתם מסיבות דומות לאלו שהפכו את המועמד הש"סניקי הרב זבדיה כהן למועמד המוביל לרבנות תל אביב, ואולי גם לסיבות שבזכותן נבחר באחרונה הרב ירון אשכנזי, המזוהה עם ש"ס, להיות הרב של גדרה. באופן שנבצר מבינתי ממשיכה ש"ס לשלוט במשרד הדתות ובמשרד הפנים גם אחרי ששריה פרשו מהממשלה, ותנועת המלקחיים שהיא מפעילה על העיריות דרך שני המשרדים המרכזיים הללו עושה את שלה. אני מאחל הצלחה רבה במלאכת הקודש לכל הרבנים החדשים – אך מדוע נפקד מקומם של הרבנים הסרוגים, אלו שקידשו שם שמים בשדות הקרב של מלחמת שמיני עצרת?

למה ש"ס מצליחה למנות הרבה יותר רבנים מאשר סיעת הציונות הדתית? פעם אמר השר משה שפירא, המנהיג המיתולוגי של המפד"ל: "יש לנו תרי"ג מצוות ושנים עשר חברי כנסת. לו זה היה להפך – היה לנו יותר קל". לסמוטריץ' יש אותו מספר מצוות ורק שבעה ח"כים, כך שמן הסתם קשה לו עוד יותר. הוא גם משקיע הרבה מכוחו פוליטי בהתיישבות ביו"ש, ונוחל שם הצלחה רבה. ובכל זאת, אפשר היה לצפות ליותר הישגים גם בתחום הרבני.

לפני הבחירות וגם אחריהן חזר סמוטריץ' והצהיר שהוא יצליח למנות רב ראשי המזוהה עם הציונות הדתית. בשלב מסוים אמר בריאיון לקלמן ליבסקינד בכאן חדשות: "רב ראשי ציוני-דתי – זו המשימה ואין בלתה". המשימה הזו שאין בלתה לא בוצעה, כידוע. בתדרוכים לתקשורת הצהירו סמוטריץ' וחבריו שיביאו גם למינוי רבני ערים מהציונות הדתית. למיטב ידיעתי התמנה בקדנציה הנוכחית רק אחד כזה: הרב אליהו מזוז מקצרין. במקביל, ש"ס מקדמת במרץ מינוי של עשרות רבני ערים נוספים משורותיה.

ש"ס מתעניינת במשרות של רבני עיר (ורבנים ראשיים) הרבה יותר מאשר אנשי "יהדות התורה". במובן הזה החרדים של ש"ס פחות מנוכּרים למדינה מאשר החרדים האשכנזים. אבל כמעט רק במובן הזה. במשך שנים רבות מכרו לנו איזה מיתוס רומנטי על ש"ס כמחדשת הרבנות הספרדית המתונה והציונית, ואז התעוררנו לגלות שהישיבות הספרדיות הן בסך הכול פוניבז' בלי פלג "המחבלים" או מיר בלי היידיש. המנהיג הרוחני של ש"ס, הראשון לציון הרב יצחק יוסף, איים שהחרדים ירדו מן הארץ אם ינסו לגייס אותם. אלו היו היעדים שציין: "נלך לסוכטשוב, נלך לאונגוור". הוא אפילו לא טרח לציין את ערי אבותיו ברשימה המשונה הזו.

הרטוריקה של רבני ש"ס נגד גיוס חרדים תוקפנית ואלימה יותר מזו של הרבנים האשכנזים. בחטיבת החשמונאים יש הרבה יותר ליטאים וחסידים מאשר ספרדים. "דווקא הרבנים הספרדים מדברים בחריפות רבה נגד הגיוס, לא מוכנים להידברות ויוצרים אנטי מטורף נגדנו", אמר קצין בחטיבה לעיתונאי יוסי יהושע. דובר מפלגת ש"ס, אשר מדינה, הבהיר היטב מה האידיאולוגיה המוצהרת של מפלגתו: "אנחנו לא שותפים כל כך ללאומיות... אנחנו משמרים את היהדות הישנה, הגלותית. היהודים אף פעם לא נלחמו... תמיד התפללו לקב"ה וברחו".

הש"סניקים אולי בעד לברוח מהגויים, אבל מקרבות פוליטיים דווקא הסרוגים בורחים, ומוותרים על כל עמדות ההנהגה הרבנית. רבני הערים לא רק יצמיחו כנראה את הרב הראשי הבא; חשובה מזו עצם עבודתם הרבנית השוטפת. רבני עיר ששירתו בצבא, ששלחו אליו גם את ילדיהם ושדעתם מעורבת עם הבריות יכולים לעשות פלאים בעירם, לקרב את לבם של ישראל לאביהם שבשמים ולהפוך את רנסנס המסורת הישראלי לרוחניות ישראלית עמוקה וייחודית.
אני מבין שיש מגבלות לכוח הפוליטי של מפלגת הציונות הדתית, אבל לא יכול להיות שהיא מפסידה לש"ס תבוסה ניצחת עד כדי כך, לכל אורך החזית של עמדות ההנהגה הרבניות. על כך נוסיף שיש בכנסת ח"כים ציונים-דתיים רבים מאוד – לא רק במפלגה הנושאת את השם הזה, אלא כמעט בכל המפלגות הציוניות. איפה הם? למה הם מוכנים להפקיר את הזירה החשובה הזו לחרדים?

ומה עם ראשי הערים? רובם ככולם תוקפים בחריפות את החרדים בכל הנוגע להשתמטותם מגיוס – ואז מפקידים בידיהם את ההנהגה הרוחנית של עירם. רב העיר תל אביב צריך להיות אדם כמו הרב תמיר גרנות, ציוני בכל נימי נפשו, המוצא נתיבות ללבם של התל-אביבים. אם ראש העיר תל אביב יתעמת בנושא הזה עם ש"ס – מן הסתם ישלם מחיר, ככל שמדובר בתקציבי משרד הפנים. אבל אם ייכנע לחרדים יגלה שגם לכניעה יש מחיר, ובטווח הארוך המחיר הזה יהיה גבוה הרבה יותר.