מתקפת הטרור האנטישמית בבונדיי ביץ' ממחישה עבורנו אמת כואבת שנחשפה במלוא עוצמתה בשבעה באוקטובר: המתקפה שנפתחה בגבולות ישראל כוונה למעשה נגד העם היהודי כולו. המציאות הזו מחייבת אותנו, כאומה וכחברה, להפנים שיש לנו אחריות מוסרית ולאומית כלפי אחינו בתפוצות: לא רק להיתמך על ידם, אלא גם לתמוך בהם, לעמוד לצידם, לחזקם ולפעול למענם בשעה שהם זקוקים לנו.
עוד כתבות בנושא
בימים האחרונים לבנו דואב עם הקהילות היהודיות בתפוצות, ובפרט עם הקהילה בסידני, אוסטרליה. המראות הקשים של הנרצחים והפצועים, לצד תחושת חוסר הביטחון המטלטלת, אינם אירוע מרוחק. עבורנו בקרן היסוד, אוסטרליה מעולם לא הייתה "עוד קהילה", אלא שותפה קרובה, חמה, מחויבת ופעילה בתמיכה במדינת ישראל ובאזרחיה.
עוד מימי חכמי התלמוד הירושלמי והבבלי התקבעה בתודעה היהודית היררכיה ברורה בין מעמדה של ארץ ישראל לבין מעמד הגלות. עם הקמת מדינת ישראל, ההיררכיה הזו רק התחזקה. זה היה טבעי: הפרויקט הציוני, שבשנותיו הראשונות התמודד עם עוני כלכלי ואתגרים ביטחוניים קיומיים, ראה את עצמו כחלוץ המרכזי של העם היהודי, ואת תפקידן של התפוצות כמי שנקראות לתמוך במדינה הצעירה. דוד בן־גוריון ניסח זאת בהכרזת העצמאות, כשקרא לעם היהודי בתפוצות “להתלכד סביב היישוב בעלייה ובבניין ולעמוד לימינו במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל”. במילים אחרות: תפקידה של ישראל היה להיתמך - לא לתמוך.
הכי מעניין
אולם לאחר השבעה באוקטובר, ההיררכיה הזו אינה רלוונטית עוד. אי אפשר להמשיך ולטעון לפער מהותי בין גורל היהודים בתפוצות לבין גורלה של מדינת היהודים. שהרי שני הדברים מחוברים. מתקפת הטרור הרצחנית של שמחת תורה פרצה את גבולות המדינה. היא חשפה את פניה המכוערות גם במדינות שנחשבו עד לא מזמן לסמל של ביטחון ושגשוג עבור היהודים החיים שם. גם בארצות הברית, שבה גדלתי, התערערה תחושת הביטחון. האנטישמיות הרימה ראש, ובמקומות רבים בעלי בריתם המסורתיים של היהודים לא עמדו לצידם. כך נוצר ציר מחבר אחד, כואב ומטלטל, בין הנרצחים בפסטיבל מוזיקה בישראל לבין הנרצחים בפסטיבל חנוכה בסידני.
אתר מסיבת הנובה, אוקטובר 2023 | צילום: AFP
קהילות יהודיות בתפוצות, ובכללן הקהילה באוסטרליה, עומדות לצידה של מדינת ישראל והחברה הישראלית לאורך שנים. מאז השבעה באוקטובר ראינו זאת באופן ברור: בתרומות, בהתנדבות, בפעילות ציבורית ובנוכחות מתמשכת. לקהילה היהודית באוסטרליה יש חלק נכבד במאות מיליוני הדולרים שגייסנו בקרן היסוד למען החברה הישראלית מאז פרוץ המלחמה. זו אינה תגובה חד פעמית, אלא שותפות ארוכת טווח כבר למעלה מאה וחמש שנה.
במקביל, חשוב לומר ביושר: בשנתיים האחרונות הקהילות היהודיות בתפוצות אינן פועלות מתוך מציאות נוחה. רבות מהן מתמודדות בעצמן עם עלייה באיומים, צורך מוגבר באבטחה ולחצים חברתיים ופוליטיים. התמיכה בישראל מתקיימת לצד אתגרים ממשיים בשטח. דווקא משום כך, האחריות ההדדית אינה יכולה להיות חד צדדית.
חוסנן של הקהילות היהודיות בתפוצות משפיע על ישראל , בדיוק כפי שמה שמתרחש בישראל משפיע באופן ישיר על קהילות יהודיות ברחבי העולם. הבנה זו מחייבת השקעה דו־כיוונית ואחריות משותפת. האחריות שלנו כיום ברורה: עלינו להיות מעורבים, להכיר לעומק את הצרכים, ולתמוך בפועל בחיזוק חוסנה של יהדות התפוצות - הן במישור הנפשי והן במישור החברתי ובמקרים נקודתיים גם בידע ובמשאבים (כמו בתחום ביטחון הקהילות לדוגמה).
מניסיוני בשבע שנות כהונתי כיו״ר העולמי של קרן היסוד, חיזוק ההתרמות והעמקת ההשקעה של מדינת ישראל והחברה הישראלית ביהדות התפוצות אינם מביאים להקטנת התרומה או המחויבות של התפוצות לישראל; להפך - הם מחזקים ומכפילים את הקיים, ומצרפים מעגלים נוספים של אנשים הנרתמים לישראל מתוך תחושת מחויבות הדדית.
עוד כתבות בנושא
אין זו סוגיה כספית בלבד, אלא סדר עדיפות לאומי, המחייב גיוס שליחים וארגונים הפועלים במשותף וללא היסוס למען מטרה זו.
יהדות התפוצות מצפה מאיתנו כעת למערכת יחסים שונה: הדדית ומחויבת יותר. כזו הכוללת ישראל שקשובה יותר לצורכיהם , ובעיקר – חיזוק מעמדה של ישראל כמקור של גאווה ועוגן של זהות יהודית שמחזק את יהדות התפוצות ולא מחליש אותה. זו כבר איננה רק אמירה מוסרית; זה מרכיב חיוני בהבטחת עתידו של העם היהודי ושל מדינת היהודים גם יחד ועלינו לפעול ויפה שעה אחת קודם.
עוד כתבות בנושא
