ממשלת דרום אפריקה מצאה דרך חדשה "לפגוע" בישראל - על ידי הפיכת חייהם של הפלסטינים לקשים יותר.
עוד כתבות בנושא
ב-6 בדצמבר, פרטוריה ביטלה את הפטור מוויזה ל-90 יום לבעלי דרכונים של הרשות הפלסטינית. משרד הפנים הדרום אפריקני הודיע כי ההחלטה על הביטול התקבלה לאחר מה שהוא כינה "ניצול לרעה מכוון ומתמשך" של הפטור על ידי "גורמים ישראליים המקושרים למאמצי 'הגירה מרצון' של תושבי רצועת עזה".
דרום אפריקה מאשימה "גורמים ישראליים" אנונימיים בניסיון לרוקן את עזה על ידי שליחת פלסטינים ליוהנסבורג. תגובתה אינה לרדוף אחר הגורמים לכאורה הללו, אלא לסגור את שעריה בפני פלסטינים שעשויים לרצות לבקר, ללמוד או לחפש שם מקלט.
הכי מעניין
ציניות וצביעות - על חשבון הפלסטינים
במסגרת הפטור שבוטל כעת, טיסות צ'רטר הביאו מספר פלסטינים מעזה לדרום אפריקה. שתי טיסות בסוף אוקטובר ובאמצע נובמבר הביאו כ-300 איש לשדה התעופה ביוהנסבורג. הקבוצה השנייה - 153 גברים, נשים וילדים - נותרה על המסלול במשך שעות לפני שארגון הומניטרי מקומי התערב.
כעת אנו יודעים משהו על האופן שבו הטיסות הללו התבצעו. דיווחים מצביעים על כך שמשפחות שילמו כ-2,000 דולר לכרטיס לארגון בשם "אל-מג'ד אירופה", שדאג להם לצאת מעזה דרך ישראל ולהמשיך ליוהנסבורג. תפקידה של ישראל, על פי דיווחים בתקשורת, היה לאפשר לפלסטינים שכבר קיבלו אישור ממדינה שלישית לעזוב - לא התנהגות של מדינה הנחושה להשאיר את כל תושבי עזה לכודים ולבצע בהם רצח עם. אפילו השגרירות הפלסטינית בפרטוריה התלוננה כי הנוסעים נוצלו על ידי ארגון לא רשום שלקח כסף ממשפחות נואשות.
מה שאנחנו באמת רואים הוא תערובת מעורפלת של מתווכים וסוכני צ'רטר, לא ראיות לתוכנית גירוש ישראלית רשמית, ודאי לא טיהור אתני.
עזתים מתפנים מהעיר עזה, ספטמבר 25' | צילום: AFP
שום דבר מזה לא מנע מבכירים דרום אפריקנים להפוך את הפרשה לכתב אישום נוסף נגד ישראל. שר המשפטים רונלד למולה הציג את הטיסות כחלק מ"אג'נדה רחבה יותר להוצאת פלסטינים מפלסטין". כעת משרד הפנים הדרום אפריקני הלך רחוק יותר, וביטל כניסה ללא ויזה לכל בעלי הדרכונים הפלסטיניים.
מי באמת נענש על ידי צעד זה? לא אל-מג'ד אירופה. לא סוכני הצ'רטר. לא אף "גורם ישראלי" שדרום אפריקה טוענת שהיא מודאגת ממנו. האנשים שנפגעו הם פלסטינים מן השורה, שאולי יש להם קרובי משפחה בדרום אפריקה, ושרוצים ללמוד, לקבל לטיפול רפואי או לבנות מחדש את חייהם לאחר המלחמה. עבורם, נתיב נגיש יחסית, נסגר.
אם פרטוריה באמת מאמינה שהיה "ניצול לרעה שיטתי" של חוקי ההגירה שלה, אז עומדים לרשותה כלים רגילים: לחקור את המתווכים, להעמיד לדין את סוכני ההונאה ולדרוש שקיפות מכל הארגונים המארגנים את הנסיעות הללו. היא יכולה אפילו לשתף פעולה עם מדינות אחרות כדי לחשוף מי מרוויח מסבלם של עזתים. במקום זאת, הממשלה בחרה בצעד האחד שנראה כ"תקיף" כלפי ישראל, גם אם בפועל הוא מקשה יותר על הפלסטינים: לבטל את הפטור מוויזה ולפרסם הודעה לעיתונות המאשימה את "הגורמים הישראלים".
עוד כתבות בנושא
זה מתאים לאג'נדה הרחבה יותר של דרום אפריקה. במשך חודשים, פרטוריה הובילה קמפיינים משפטיים נגד ישראל, כולל תיק "רצח העם" בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, תוך שהיא אומרת מעט מאוד על השימוש של חמאס במגנים אנושיים או על המשך שלטונו ברצועת עזה.
כאשר מאות עזתים נוקטים בצעד הדרסטי של עזיבת שטח בשליטת חמאס, מנהיגי דרום אפריקה מציגים אותם לא כאנשים הנמלטים ממלחמה ודיקטטורה, אלא ככלי משחק בתכנית ישראלית. הפלסטינים זוכים ליחס של קולקטיב חסר פנים. נעשה בהם שימוש כסמלים במאבק נגד ישראל, כל עוד הם לא חלילה אנשים עצמאים בעלי יכולת פעולה. זכותם לחפש חיים אחרים במקום אחר ולהוציא את ילדיהם מאזור לחימה, נדחקת הצידה מפני הצורך לשמר נרטיב של קורבנות קבועה.
אף אחד לא טוען שפליטים אוקראינים או סורים הם חלק ממזימה לרוקן את מדינותיהם. רק כאשר הפליטים הם פלסטינים - וישראל מעורבת בכל דרך שהיא - הרילוקיישן הופך לחשוד.
שאלה מוסרית פשוטה
בניגוד לסיסמאות "מהנהר לים", עזתים רבים מצביעים בשקט ברגליים. הם מוכנים לעזוב את הרצועה שעדיין נשלטת על ידי חמאס, למען האפשרות לחיים נורמליים בדרום אפריקה, אירופה או במקום אחר. עדויותיהם קורעות לב: חולה סרטן המבקש טיפול לאחר שאיבד ילדים במלחמה, הורים המתארים הפצצות וקשיים בלתי פוסקים.
אף אחד לא צריך לקבל החלטות כאלה. אבל ברגע שיש בכך צורך, השאלה המוסרית עבור הקהילה הבינלאומית היא פשוטה: האם תעזרו לאנשים אלה, או שתשלחו אותם בחזרה - עם סיכוי שימותו - כדי לשמר תסריט פוליטי?
מדיניות פרו-פלסטינית אמיתית תיראה שונה מאוד. היא תנקוט בצעדים נוקשים נגד אנשים המנצלים פלסטינים, במקום להעניש את המארחים הפוטנציאליים שלהם; תספק דרכים חוקיות לאלו המעוניינים לעזוב את עזה; ותתמוך, במקום לחסום, במדינות שמוכנות לקלוט אותם.
הפגנות נגד ישראל בדרום אפריקה. | צילום: AFP
בדרכים אלו, היא תכיר בכך ששיתוף פעולה עם ישראל כדי להוציא תושבים מאזור מלחמה אינו "טיהור אתני" - אלא היגיון בריא. כך היא תתייחס לפלסטינים כבני אדם, לא ככלי משחק על לוח שחמט של מישהו אחר בבית המשפט.
דרום אפריקה אוהבת להציג את עצמה כמצפון המוסרי של העולם כלפי ישראל. אבל כאשר מנהיגיה מבטלים כניסה ללא ויזה לערבים פלסטינים כדי לנסות להשיג רווח פוליטי נוסף על חשבון ישראל, הם חושפים את סדרי העדיפויות האמיתיים שלהם. והפלסטינים הם אלה שמשלמים את המחיר.
עוד כתבות בנושא
