"אנחנו רוצים שכל מה שרואים כאן ייחפר, יטופל, ינוקה ויהפוך לאתר קולט קהל. בסוף המטרה היא לחבר את עם ישראל לשורשים שלו… ארכיאולוגיה זה באמת לגעת בהיסטוריה. זה המצג הפיזי שלה, וזו התשובה לשאלה למה אנחנו פה". את הדברים האלה אמר בני הר-אבן, קמ"ט ארכיאולוגיה ביהודה ושומרון, בריאיון מעניין מאד שנערך עמו ופורסם מעל דפים אלה.

אין ספק שהארכיאולוגיה מספקת לנו מגע בלתי אמצעי עם העבר. כל אחד מאיתנו מתעניין בתקופות שונות, חלקנו מתעניינים בסיפורים מסוימים, חלקנו באחרים. כך גם החוקרים. כל זה בסדר גמור ואף טבעי. הבעיה מתחילה כאשר עמדות אלו, הן שמנחות את מי שאמור לייצג את המערכת החוקית המסדירה את העבודה של כל מי שעוסק בתחום הארכיאולוגיה, שבידיו הופקד תחום טעון במיוחד, זרוע היבטים משפטיים ובינלאומיים מורכבים, ולא סתם אדם מהשורה.

קמ"ט ארכיאולוגיה הוא חלק מהמנהל האזרחי, יחידה צבאית שמטרתה לתת מענה לאוכלוסייה האזרחית בשטח הנמצא בתפיסה לוחמתית (כלומר כיבוש). מאחר ולפי אמנות בינלאומיות עליהן חתומה ישראל, נכסי התרבות והמורשת באותו שטח שייכים לאוכלוסייה הנכבשת גם תפקידו של קמ"ט ארכיאולוגיה במנהל האזרחי הוא לשמור עליהן עבורה. יתרה מכך, החוק הישראלי אינו יכול לחול עליהן ולכן גם הקמ"ט אינו כפוף לממשלת ישראל.  

הר אבן בחר לדבר בכנות, והציג תמונה לפיה המוטיבציה שלו בעבודתו אינה מדעית גרידא, אלא גם בתועלת הפוליטית שהיא תספק לעם היהודי. אף שאין עוררין על העובדה שבאדמת ארץ ישראל טמונה המון היסטוריה יהודית (אמת שנכונה משני צידי הקו הירוק), בעולם הערכים המשפטי שממנו שואב תפקידו של הר אבן את כוחו, אותה היסטוריה אינה מקנה בעלות על השטח. להיפך. לכן העמדה הפוליטית שהוא מציג בראיון שוב ושוב מתנגשת בהכרח עם תפקידו.

בשלוש השנים האחרונות עברה יחידת קמ"ט ארכיאולוגיה מהפיכה. תקציביה גדלו בצורה דרמטית, אך מכיוון שהם מגיעים מתכנית החירום למניעת שוד והרס עתיקות שאותה מוביל משרד המורשת, היא הפכה לכפופה למשרד דה פקטו, בניגוד מוחלט לנדרש לפי הדין הבינלאומי. הר אבן לא מסתיר זאת ואומר בריאיון כי "אני עובד היום עבור משרד המורשת ובמנהל האזרחי". בדיונים בכנסת אמר הר אבן את הדברים בצורה ברורה אף יותר וקרא לעמיחי אליהו "השר שלי".

כמי שעובד עבור משרד המורשת הוא מתיישר עם מה שמצופה ממנו. בריאיון מספר הר אבן כי עיכב לחקירה את ראש המועצה של הכפר סבסטיה, "לאחר ניסיון לפגיעה מכוונת באתר העתיקות הסמוך באמצעות סלילת ציר". פגיעה בעתיקות במסגרת פיתוח היא דבר מוכר מאוד. רק לאחרונה כביש שנסלל לנריה הוביל לפגיעה באתר הארכיאולוגי נבי ענר. ישראל גנץ לא זומן לחקירה. בגן הלאומי פלמחים נפגעה מערת קבורה מתקופת הברונזה - נגד אף אחד ברט"ג לא טענו כי הוא מבקש לפגוע בעתיקות במכוון, אבל כשלקמ"ט יש סמכות גם היא הופכת לכלי נשק נגד האוכלוסייה הפלסטינית.

בתל חברון הצטלם הר אבן כשמולו האתר הארכיאולוגי דיר אל ארבעין/ קבר ישי ורות. המקום ששימש בעבר ככנסייה ביזנטית, מסגד ובהמשך נקשרה בו מסורת על קבר ישי ורות. בשנים האחרונות עבר המקום פיתוח על ידי יהודים ללא פיקוח ארכיאולוגי או אדריכלי ומידע מדעי רב הלך לאיבוד. הקמ"ט הכיר את הפעילות אך לא פעל כנגדה. בעוד שכנגד עבודות פיראטיות של יהודים הוא שתק, על החלקה הנמצאת מאחוריו בתמונה דיבר דווקא הרבה.

החלקה שבה נערכת בימים אלה חפירה, היא חלקה בבעלות פלסטינית פרטית. הר אבן הסביר כי "החלק המעניין יותר הוא להגיע אל השכבות שבתוך העיר. ככל שנלך ונעמיק, נגיע לתקופת הברזל, תקופת דוד". בכך הוא חשף את ההיררכיה האמיתית: יש שכבות מעניינות וכאלו שאינן. אם היה מדובר בבני הר אבן כאדם זו אינה בעיה, אך כשמדובר בקמ"ט זו בהחלט בעיה. בטח כאשר לאורך כל הריאיון הסביר כי המוטיבציה המנחה אותו הוא יצירת החיבור של ישראל לשטחים באמצעות ההיסטוריה היהודית.

בשבוע שעבר הודיע המנהל האזרחי על כוונתו להפקיע 1,800 דונם משטחי סבסטיה ובורקא לטובת שימור האתר הארכיאולוגי סבסטיה למרות שמדובר באתר בשטח סי ובסמכותו של הקמ"ט לערוך פעולות שימור במקום, אלא שגם שם יישר הקמ"ט קו עם הממשלה וטען שהפלסטינים הזניחו את האתר שנמצא בכלל תחת סמכותו הבלעדית. במקום שהקמ"ט יפעל כמצופה ממנו, מדינת ישראל הציעה פיתוח שכולל סלילת כביש בסבסטיה לאתר העתיקות. מעניין אם גם הפעם ראש המועצה יוזמן לחקירה?

לא היינו צריכים את הריאיון עם הר אבן כדי לדעת שמשהו רקוב בממלכת דנמרק, אבל כשהר אבן מודה שתחתיו סדר העדיפויות של קמ"ט ארכיאולוגיה הוא פוליטי, לאומי וטריטוריאלי, אין להתפלא שהארכיאולוגיה הישראלית הולכת והופכת למוקצה יותר ויותר, וכשהארכיאולוגים הישראלים שותקים על הדברים שנעשים בשם המקצוע שלהם כל זה דבק גם בהם.