נראה שישראל ניצבת על סיפו של עידן חדש. לאחר שנתיים קשות מנשוא, הולכת ומתבהרת התמונה כי מלחמת "התקומה" איננה רק פרק ביטחוני מאז'ורי, אלא גם נקודת מפנה תודעתית מבחינה לאומית.
עוד כתבות בנושא
למרות המחירים הכבדים ששילמנו ומלאכת איסוף השברים הכואבת, ישראל עולה וצומחת כמעצמה אזורית. הסכמי אברהם צפויים להתרחב באופן משמעותי, ומדינות נוספות במזרח התיכון כבר אינן רואות בישראל רשת קורי עכביש, אלא עוגן יציב ועוצמתי. במישור הכלכלי, המשק הישראלי צפוי ליהנות בקרוב מ"בוסט" של צמיחה, תופעה מוכרת היטב בהיסטוריה של עמים שניצחו במערכות קיומיות ונחלו הישגים. הגם כשהאבק טרם שקע, ניצני התחדשות כבר ניכרים בשטח: ההשקעות חוזרות, הצמיחה בנסיקה, התוצר הולך וגדל והשווקים לא מפסיקים להיפתח.
וביקום מקביל, מעבר לאוקיינוס, ניו יורק בחרה לעצמה ראש עיר צעיר, כריזמטי וחייכן, שמחזיק באידיאולוגיה רדיקלית. זוהראן ממדאני, אולטרה-סוציאליסט העושה קולות של מהפכן, הילך קסם גם על רבים מיהודי העיר - סמל הקפיטליזם והחירות, שכבר מאתיים שנה מהווה מודל לקדמה, חדשנות ומרכז העצבים הכלכלי של העולם - אף שהוא נוטף שנאת ישראל ואינו מסתיר זאת. ממדאני שואב השראה ממקורות עוינים, נשען על מגמות גלובליסטיות של רב-תרבותיות ו-woke, שבהן חירות הפרט מוחקת זהות לאומית, וכל גבול מוסרי נמס אל תוך תקינות פוליטית חלולה. העובדה שדמות כזאת ניצחה דווקא בעיר שחוותה את מתקפת הטרור הקשה ביותר על אדמת ארצות הברית, מלמדת עד כמה עמוק השבר הערכי של המערב, כתופעה תרבותית רחבה שבה רגש לאומי שהפך לבושה שמולידה חברה המבוססת על דחיית הזהות.
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
מול המציאות זו, על ישראל לפעול בכיוון ההפוך. דווקא כשהמערב מאבד את עמוד השדרה הערכי שלו, עלינו לשוב ולהתחזק במקורות זהותנו הלאומית ולהעמיד מחדש את הרעיון הציוני כאלטרנטיבה חיה ומשגשגת בעולם חסר שורשים. זהו הזמן לממש ביתר שאת את ייעודה המקורי של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ש"פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות", להפיח חיים במשפט מכונן זה ממגילת העצמאות - ולהופכו מהצהרה למדיניות של ממש.
ההתעוררות כבר כאן. גלי העלייה ממדינות מערביות החלו קצת לאחר ה-7 באוקטובר, לא רק בתגובה לאנטישמיות הגוברת, אלא גם מתוך תחושת שוטפות גורל חזקה. כעת, המגמה הזו דורשת הובלה וחזון צופה פני עתיד. המהלך שהציג השבוע שר האוצר להטבות מס לעולים חדשים וההכרזה על 2026 כשנת מפנה בעלייה, הינם צעדים בכיוון הנכון, אלא שזו צריכה להיות רק ההתחלה. על הממשלה לקדם תכנית לאומית סדורה ומקיפה שתכלול שיתוף פעולה הדוק בין-משרדי, ורתימת החברה האזרחית כולה למהלך שיוליד תנופת עלייה.
לוחמים מאוגדה 98 בעזה. | צילום: דובר צה"ל
מדינת ישראל זקוקה לעולים הללו לא רק מטעמי זהות, אלא גם מטעמי קיום. הם נדרשים לחיזוק הכלכלה, לחידוש האנרגיה היצירתית, להגדלת בסיס משלמי המסים, לחיזוק הדמוגרפיה, ומעל לכל - להעצמת החוסן הלאומי בשעה שאנו בונים את קומתו החדשה. יהודה ושומרון, ערש לאומיותנו וחבל ארץ שמשופע בעתודות קרקע, יכול וצריך להפוך גם הוא לשערי ההתיישבות של העלייה, במיוחד בעידן שבבית הלבן נמצא ממשל טראמפ שמעניק רוח גבית להתיישבות.
גל עלייה מאסיבי יעניק לכלכלת ישראל תנופה חדשה והון אנושי איכותי בתחומי הטכנולוגיה, הבריאות, החינוך והיזמות, שישתלב במוקדי הידע ויתרום להאצת הצמיחה. אבל חשוב מכך, הוא יחדש את תחושת הייעוד המשותף, דווקא בתקופה שבה הזהות הקולקטיבית מאוימת על ידי ציניות ופילוג.
עוד כתבות בנושא
עלייה כזו לא תתרחש מעצמה. היא דורשת תשתית ארגונית יעילה, מוכנות אמיתית לקליטה קהילתית ברשויות המקומיות, רפורמות במקצועות הרישוי והתאמות בשוק העבודה. בנוסף, יש למקד את עבודת הגופים היהודיים העולמיים וארגוני העלייה השונים לטובת מטרה זו, ולבנות תכנון אסטרטגי ארוך טווח של משרדי הממשלה הכלכליים, שיבטיח לעולים ביטחון תעסוקתי ותנאי חיים ראויים. כל אלה יביאו לרציפות בין הרצון לעלות לבין הקליטה בפועל, רצף שאינו מסתיים בנתב"ג, אלא נמשך אל כל תחומי ההחיים.
קמפיין "ההגירה השלילית" מישראל, שמגיח אחת לכמה זמן בעידוד התקשורת, מנסה לצייר את ישראל כמדינה שאזרחיה "רוצים לברוח ממנה" לטובת המילקי בברלין והחופים של מיאמי. כשהניסיון להדהד נרטיב של ייאוש שאינו קיים באמת פגש את המציאות של השנתיים האחרונות, הוא גילה כי רובם המכריע של הישראלים נאחזים בארצם מתוקף חיבור שורשי ועמוק. דווקא יהודי העולם, שמבינים את משבר הזהות של המערב, מתחילים להפנות מבטם הביתה.
זו יכולה שעת כושר היסטורית לאומית בזמן שהעולם המערבי מתפורר בשם אג'נדות רעועות שמוותרות על גבולות, תרבות וזהות. דווקא מתוך הטשטוש הזה נפתחת בפני העם היהודי עת רצון לשוב אל מדינתו ולחיות בה כעם בעל ייעוד.
עוד כתבות בנושא
בטעותם מכנים כלי התקשורת בישראל את ניו יורק "העיר היהודית בעולם", בשל ריכוז היהודים הגבוה בה. אלא שאל ירושלים, ציון, שאפו כל הדורות; ממרקש ועד ורוצלאב, ומצנעה ועד סידני. כאן נחרת הייעוד ההיסטורי של העם היהודי, וכאן עליו להתממש מחדש. יהודים, בואו הביתה. יהיו בדרך אתגרים ומכשולים, אבל אין זמן מתאים מזה.
פרופ' אבי לוי הוא נשיא המכללה האקדמית הדתית לחינוך שאנן בחיפה וחבר בחוג הפרופסורים לחוסן לאומי