אחת התוצאות הבולטות של טבח 7 באוקטובר והמלחמה היא תחיית הזהות היהודית. פדויי השבי, גם אלה מהם שלא שמרו מצוות ולא חונכו על ברכי היהדות, מספרים על תחייה של הזהות היהודית שלהם בשבי, ועל כך שהכרתם ביהדותם נתנה להם כוחות להתמודד עם הקשיים.
שורד השבי רום ברסלבסקי סיפר בשובו: "הכוח במקום שהייתי בו – הידיעה שכול מי שמסביבי הוא לא יהודי, ועצם זה שאני יושב שם, וכל מה שאני עובר... בגלל שאני יהודי. צריך שנחזור להיות עם מאוחד... ושאנשים יבינו וידעו שאנו יהודים". ג'ולי, אמו של שורד השבי בר קופרשטיין, סיפרה שבנה התקרב לדת וביקש עם חזרתו ציצית. "הייתי בהלם", היא אמרה, "הייתה לו אמונה, הוא היה מסורתי, אבל לא בצורה כזו". בשבי, לדבריה, "הוא אמר הרבה 'שמע ישראל', התפלל, אמר פרק תהילים. היה לו דו־שיח עם בורא עולם".
עוד כתבות בנושא
אבל תחיית הזהות היהודית לא התרחשה רק בקרב החטופים. רבים בחברה הישראלית חשו בעקבות הטבח התעוררות של הזהות היהודית שלהם. הם החלו להכיר בה, לבחור בה, ולהבין את עומק משמעותה לגביהם. לא מדובר בחזרה בתשובה במובן הרגיל של המילה, בקבלת עול מצוות, אלא בהכרה שהיותם יהודים הופכת למקור משמעות.
הכי מעניין
במאמר שפורסם לאחרונה בעיתון הארץ העיד דוד שוקן, אחיינו של מו"ל העיתון, על השינוי המהותי שהתחולל אצלו בעקבות טבח 7 באוקטובר והמלחמה. "הרגשתי שתחושת השייכות שלי לארץ עמוקה יותר ממה שהעזתי להגיד לעצמי", הוא כתב, "הדברים שפעם נראו לי מכוערים ודוחים הפכו פתאום חינניים וקרובים. אט־אט הבשילה בי ההסכמה להכיר, מתוך בחירה, בזהות שלא אני בחרתי. על אף המורכבות והבעיות הקשות, האמת היא שאני יהודי וישראלי וזה הבית שלי. פתאום זה ברור. זהו, אני לא נאבק בזה יותר".
התהליך התודעתי־נפשי־רוחני שעובר על דוד שוקן מרתק גם אילו היה מקרה פרטי שלו. אבל התיאור הזה אינו ייחודי לו. גם מעבר לים מדווחים יהודים על תהליך דומה בעקבות טבח 7 באוקטובר, המלחמה והתעוררות האנטישמיות הבוטה. רבים מגלים מחדש את זהותם היהודית, גאים בה ובוחרים בה.
זוהי בלי ספק אחת התוצאות החשובות של המלחמה ואחד השינויים היסודיים שהיא מחוללת: ההכרה בזהות היהודית, ומעל לכול ההבנה שאף שזוהי זהות ש"לא אני בחרתי", כפי שכתב שוקן, "אני מקבל אותה מתוך הכרה ובחירה ולא נאבק בה יותר". זהו מעבר הרוביקון של הזהות החילונית הציונית, יציאת מצרים שלה. הציונות חוזרת לחיק היהדות.
היהדות אינה רק דת. אומנם הדת והמצוות היו הדרך היחידה לשמור על הזהות היהודית לאורך הגלות, אבל היהדות - או במדויק יותר הישראליות, במובנו המקורי של המושג - היא הרבה מעבר לדת. היא גם לאום, משפחה, ארץ, מדינה, שפה, תודעה היסטורית, תרבות ועוד.
חיילים בתפילה לפני כניסה לעזה. דצמבר, 2023. | צילום: איי. אף. פי
היהדות היא מכלול חיים שלם. לא רק שהזהות היהודית רחבה, עמוקה ומקיפה, ואינה מסתכמת בשמירת תורה ומצוות, אלא שהיא מוּלדת. היא הנשמה הפנימית של כולנו מבטן אימהותינו. היא קודמת לנו וגדולה מאיתנו.
ההבנה שכולנו יהודים - דתיים וחילונים, שמאלנים וימנים, אשכנזים ומזרחים - היא הבסיס היחיד שנוכל לבנות עליו את המשך התחייה של עם ישראל בארצו. כשמחפשים היום מהו הקונצנזוס החדש שהחברה הישראלית יכולה להתאחד סביבו, זה שעשוי להוציא אותה מהקיטוב הממאיר שפשה בה, הרי התשובה לפנינו. ההתעוררות הזו, החזרה שלנו מהשכחה, השיבה של כולנו לזהות היהודית, היא התנועה הנפשית־תודעתית המהותית שמתחוללת היום. היא מה שהולך ונולד מתוך המשבר הנוכחי.