הנאום של ראש הממשלה, אותו נשא אתמול (ב') בכנס אגף החשב הכללי באוצר, הוצא מהקשרו על ידי עיתונאים שהשנאה לביבי העבירה אותם על דעתם, במובן המילולי הפשוט. דעתם לא נוחה עם נתניהו, שלא לומר שדעתם נטרפת, והיא הופכת להיות עם פחות דעת ויותר דלעת.
כותרות שציטטו את הנאום מסגרו אותו כך כאילו רה"מ אומר שישראל בדרך לבידוד בינלאומי הולך וגובר, וצופה שהכלכלה המקומית עומדת להיפגע משמעותית ולהסתמך יותר ויותר על ייצור עצמי. הכותרות אף הביאו לירידה זמנית במדדים בבורסה בתל-אביב.
נתניהו פרש את החזון שלו מספר פעמים בעבר. תכתבו בגוגל נאום העוצמות של נתניהו, ותוכלו להבין את סדר הפעולות הראוי בעיניו של ראש הממשלה: קודם עוצמה כלכלית ועוצמה ביטחונית, והן אלה שבונות את העוצמה המדינית.
הכי מעניין
לכך גם מתייחס הנאום של נתניהו, אשר מצוטט ללא הרף מאז אתמול: "נצטרך יותר ויותר להסתגל לכלכלה – בדברים מסוימים – שיש להם סממנים אוטרקיים. זו המילה השנואה עליי, אני חסיד השוק החופשי. "אנחנו יכולים למצוא את עצמנו במצב שבו תעשיות הנשק שלנו יהיו חסומות. אנחנו נצטרך לפתח פה תעשיות נשק".
יש לי חדשות בשבילכם. המסקנה הזו של נתניהו לגמרי מתבקשת לאור מה שקרה למדינת ישראל מאז ה-7/10. אזכיר לכם צמד מילים מהעבר הלא רחוק: כלכלת חימושים. מאחורי שתי המילים האלו הסתתרה משמעות דרמטית לגורלה של מדינת ישראל: למדינת ישראל אין מספיק נשק ולכן גם אין יכולת לנהל מלחמה במספר חזיתות במקביל.
חיילי תותחנים בזמן ירי. | צילום: AFP
בחודשי המלחמה הראשונים ממשלת ישראל ידעה שהיא שאין מספיק נשק, מכדורי M-16, דרך פגזי תותחים ועד טילי אוויר-קרקע, כדי לצאת למלחמה כוללת. אני יודע על אירועים בהם נאלצו חיילי צה"ל לסכן את חייהם בתמרון לא הכרחי בשטח מכיוון שלא היה מספיק כוח ארטילרי שיחפה עליהם.
בעקבות מדיניותו של הנשיא ג'וזף "דונט" ביידן, הפתרון שנבחר היה לקנות זמן, ולחלק את הלחימה לחזיתות. למזלנו העצום, האויבים שלנו שיתפו פעולה עם האסטרטגיה הישראלית. בינתיים נבחר הנשיא טראמפ, ויחד עם תעשיות הנשק הישראליות, מחסני האמל"ח התמלאו ואפשרו לצה"ל לצאת למשימות הרפתקניות שלא יכולנו לדמיין.
נשיא ארצות הברית לשעבר ג'ו ביידן. | צילום: AFP
הנאום של נתניהו מתייחס בדיוק למציאות הזו, בה אנו כבר נמצאים מאז ה-7/10: בכל האמור לתחמושת, מדינת ישראל לא תוכל לסמוך אלא על עצמה. יתכן שהדבר הנכון מבחינה כלכלית גרידא זה לייבא תחמושת, אבל כפי שהוכח במלחמת חרבות ברזל, מדינת ישראל לא יכולה לבנות על ייבוא בלבד.
חלק משמעותי מהייצור יצטרך להיות בישראל, ואם זה יעשה בצורה הנכונה, סיכוי לא רע בכלל שהאילוץ הזה יהפוך להיות לימונדה ולקדם את ישראל אפילו יותר כמעצמת נשק שמסוגלת לייצא תחמושת בהיקפים שאף אחד לא דמיין.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
