כתבתו של בנימין בראון
״שוב ושוב הבטיחו לנו הפוליטיקאים שהניצחון המוחלט מצוי מעבר לפינה, אך שוב ושוב מצאנו את עצמנו עומדים מול כוח נחוש שרחוק מלהתקפל. טעינו בהערכת כוחו של חמאס״, כותב פרופ' בראון.
לדעתי, זו אמירה שגויה עובדתית ומזיקה מורלית. תבוסת חמאס כמעט טוטאלית, ואנחנו אכן נמצאים כפסע מהניצחון המוחלט. אומנם ה״פסע״ האחרון נמרח יותר מדי זמן, אבל אני מציע שלא נתבלבל ולא נמעיט מהישגי צה״ל. לצערנו, מאות חיילים שילמו בחייהם על כיבושה מחדש של רצועת עזה, אבל מאז היום השני למלחמה לא נחטף ולו חייל אחד וגם לא גופת חייל, אף שחטיפת חיילים נמצאת במקום גבוה מאוד בסדר העדיפויות של חמאס. בשנה האחרונה נורו מספר מועט ביותר של רקטות מרצועת עזה, והמענה הצה״לי היה מיידי ואפקטיבי, ובעיקר – מספר החיילים שנפלו ברצועה בשנה האחרונה קטן בהרבה. יתרה מזו, חמאס לא הצליח להוציא מתקפת נגד משמעותית אחת, וניסיון־הנפל בחאן־יונס יכול ללמד על מצבו הנואש ועל התפקוד הירוד של אנשיו. אז כן, אנחנו ״כפסע מהניצחון המוחלט״, אך כדי לעבור לניצחון מוחלט יש לנקוט פעולה. הניצחון לא יבוא מעצמו.
בהקשר זה כדאי להיזכר במלחמת העולם השנייה. יום הפלישה לנורמנדי, 6 ביוני 1944, היה יום של מפנה גדול. מאז אותו יום תבוסת הנאצים הייתה קרובה וּודאית מתמיד, וכוחות הברית עמדו על סף הניצחון המוחלט. אף על פי כן, עד 7 במאי 1945 נדרשו עוד קרבות רבים וקשים כדי להכניע את כוחות הרשע.
הכי מעניין
ד"ר ישי אילני הוא מתמטיקאי