עורך דינו של פעיל הר הבית אברהם פואה פנה ביום שלישי למפקד מחוז ירושלים ניצב אמיר ארזני בבקשה דחופה, עקב החרמת אקדחו של פואה בידי המשטרה. "אתמול קיבל מרשי בהפתעה הודעה על ביטול רישיון הנשק שלו", נכתב שם, "והיום הגיעו שוטרים לביתו של מרשי כדי לקחת את הנשק. בבקשה לתפיסת הנשק שהוצגה לו נרשם כי רישיון הנשק בוטל לבקשת המשטרה".

פואה מתגורר עם אשתו ובנותיו הקטנות בשכונת בית־אורות בירושלים, ועובד בין חומות העיר העתיקה - מחוזות שבהם נשק אישי איננו בגדר מותרות. "למרשי לא ידועה כל סיבה לביטול הרישיון", כתב עורך הדין, "עם זאת, אי אפשר לא לקשור את הודעת הביטול לעתירה שהגיש מרשי נגד המשטרה בבג"ץ".

במכתב צוין שבעבר בוטל מסיבה דומה גם רישיון הנשק של אביו של אברהם, מיכאל פואה. רישיונו של האב נשלל למשך עשור, גם אז בגלל עתירה נגד המשטרה. מתואר שם שלאורך שנים "משטרת ישראל התנכלה לפעילי הר הבית באמצעות שלילת רישיון הנשק שלהם. סברתי כי התנהלות עבריינית זו הופסקה עם כניסתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן־גביר לתפקידו. למרשי אין עבר פלילי, והוא לא היה שותף לשום מעשה פלילי".

אגב, זהו תיאור מאופק למדי של הדברים. אברהם פואה נעצר והורחק מהר הבית לחודשים ארוכים לאחר שבסך הכול תיעד במצלמתו הכנסת גדי לשטח ההר לרגל פסח שני. פואה עתר בבקשה לבטל את הרחקתו, והנקמה המשטרתית לא איחרה לבוא.

בינתיים התברר לפואה שהמשטרה פתחה נגדו ונגד גורמים נוספים שנכחו באירוע הגדי המדובר תיק פלילי. בראש הנחקרים בתיק מופיע איש וקף בשם ראא'ד זוגייר, מאנשי הווקף שתקפו את פעילי ההר כשאלה ניסו להכניס לשטחו את הגדי. הוא נעצר אז, ועל פי המשטרה השתולל בתחנת המשטרה ושבר שם קירות גבס.

זוגייר הוא עבריין מורשע, שתקף בעבר בין השאר את יהודה גליק, איים על שוטרים ותקף אותם. הוא נידון בעבר למאסר על תנאי ולקנסות. בשורה התחתונה, אברהם פואה, שכל חטאו הוא שצילם את התקרית האמורה, ניצב באותה שורת החשודים לצד זוגייר. נראה אם כן שהתיק הפלילי הוא הגורם – או התירוץ המשטרתי – להחרמת נשקו של פואה.

ב־2017 נכתב כאן על נטייתה של משטרת ישראל לשלול רישיונות נשק של פעילי הר הבית כאמצעי ענישה. זאת, בין השאר, ביחס לחבר הכנסת דאז יהודה גליק. אפילו ההתנקשות בו לא הניאה את המשטרה מכוונתה לשלול את רישיון הנשק שלו – ורק התערבות מגבוה מנעה זאת לבסוף.

דפוס הפעולה המשטרתי בכל המקרים מתגלה כזהה למדי. בכתבה ההיא דווח על פעיל ההר יעקב הימן שקיבל לפתע הודעה המורה לו להפקיד את נשקו במשטרה, מפני שהחליטה לשלול את רישיונו. רק חצי שנה קודם לכן חודש הרישיון, ולפתע נפסל. הסיבה, על פי המסמך המשטרתי, הייתה "ריבוי תיקים בעלי אופי של אלימות". אולם מה לעשות, להימן לא היה כל תיק במשטרה - לא תיק בעל אופי של אלימות ולא תיק בלי אופי כזה. בירור בעל פה הוליד הסבר שלפיו "מידע מודיעיני" הוביל לשלילת הרישיון, ולא כתב אישום פלילי. הנשק הוחזר להימן לבסוף לאחר שעורך דינו איתמר בן-גביר גרר את המשטרה לבית המשפט ואילץ אותה לחזור בה מהצעד המופרך.

ב־2016 נשלל רישיון האקדח של פעיל ההר תום ניסני, גם במקרה ההוא עקב מה שהוגדר "מידע חסוי". הוא ערער על פסילת רישיונו, אך שב ונענה בשלילה. מסמך התגובה המשטרתי לבקשה טען ל"עבירות אלימות והפרת הסדר הציבורי", אבל כפי שמותר לנחש המשטרה לא טרחה כלל לבסס את טענותיה על עובדות ממשיות. עד עצם היום הזה ניסני אינו רשאי לשאת נשק בשל אותה "מסוכנות".

בכתבה דווח גם על מקרהו של מ"ב, יהודי גלוי ראש, שנעצר אחרי שבסיור תמים ברחוב השלשלת ביקש להמשיך להיכנס דרך שער השלשלת להר הבית - שער המיועד בימינו למוסלמים בלבד. בהתרחשות הזויה שכרוכה בעיקר בחוסר הבנה של השוטרים המוצבים בשער, וליתר דיוק – בחוסר רצון להבין - מצא עצמו מ"ב עצור בחשד לניסיון התפרצות להר. התיק נסגר מחוסר ראיות פחות משבועיים לאחר המקרה, אולם שנה וחצי אחר כך קיבל מ"ב הודעה שעליו להפקיד את אקדחו במשטרה מפני שרישיון הנשק שלו בוטל. העילה: "ניסה להיכנס למתחם הר הבית משער השלשלת, תוך ניסיון להסתוות בין מתפללים מוסלמים". "בשל המסוכנות ממליץ על ביטול רישיונו", הוסיף הקצין הממונה.

מ"ב עבד באותה עת באבטחה, והחרמת אקדחו פגעה בו ובפרנסתו. אולם הערעור שהגיש על שלילת רישיונו נדחה. בתשובה לערעור כתבה לו נציגת המשטרה: "הממונה החליט להכריע את הכף לטובת האינטרס של שלום הציבור, ולא לאפשר מתן רישיון לעורר". גם זה נכתב שם: "באם העורר יישא נשק, יהיה בכך סיכון לשלום הציבור ולביטחונו".

אדם נוסף שרישיון הנשק שלו בוטל בעבר בעקבות פעילותו בעניין הר הבית הוא הרב איתן קלימן מישיבת "הר־עציון". גם במקרה זה לא טרחה המשטרה לנמק את ביטול הרישיון. בנוסף דווח על תושבת ירושלים העתיקה פייגא טבנס, שרישיון הנשק שלה בוטל לאחר שנעצרה בהר הבית עקב תפילה במקום. מסמך ההחרמה המשטרתי ששוגר אליה גרס: "הנ"ל התפללה בהר הבית, ולכן בשל המסוכנות ממליץ על ביטול רישיונה". בעלה של טבנס, אגב, נדקר בעבר בפיגוע סמוך לביתם. בסופו של דבר הוחזר לטבנס נשקה לאחר ארבעה חודשי התעללות ובעקבות הכנסת עורכי הדין של ארגון חוננו לתמונה.

סוף דבר, הרשויות מנצלות את כוחן בעניין מתן רישיונות הנשק כדי להרתיע גורמים המציגים אותן באור בלתי מחמיא – ואין נושא המציג את המשטרה באור בלתי מחמיא יותר מאשר הר הבית. נוח לגוף השלטוני הזה לתאר כ"גורמים מסוכנים" דמויות המאתגרות את מדיניותו הבעייתית וחושפות אותה לעין הציבור, ולהתנכל להן במטרה לשתק  את פעילותן. אין קל מהדק רישיונות הנשק כדי לבוא חשבון עם מי ששם לא חפצים ביקרו.

משטרת ישראל בחרה לא להגיב לטענות.