הרב גוטל מציין כי התנגדותו של הרב קוק לזכות הבחירה של נשים לאסיפת הנבחרים (אימה הורתה של הכנסת), שמשום מה הוא מכנה אותה "הסתייגות", היא "אכן מפורשת וכתובה ואף מפורסמת". אכן, בגילוי דעת שפורסם בחתימתו של הרב קוק מיום כ"ג בתשרי תר"ף (17 באוקטובר 1919) נכתב מפורשות: "כבר בארתי את דעתי במכתב תשובתי להסתדרות המזרחי, שדעתם של הרבנים שקדמוני, שפרסמו הדבר לאסור, היא מוסכמת על פי התורה וההלכה". מדברים אלה עולה כי זו לא הייתה הסתייגות, אלא התנגדות מפורשת.
בהמשך דבריו, באופן תמוה מכנה הרב גוטל התנגדות זו "אמת חלקית". הוא מביא ראיה לדבריו מהעובדה שכעבור חמש שנים, בבחירות השניות לאסיפת הנבחרים שהתקיימו בשנת 1925, ושוב, בשנת 1931, בבחירות השלישיות, "הראי"ה לא התייחס" לסוגיה זו. מעובדות אלה, ונוכח כתבי הרצי"ה, מסיק גוטל כי "כל האמור לעיל מלמד שהסתייגות הראי"ה הייתה עניין לשעה".
ואולם ראוי לציין כי השתתפות החוגים החרדיים בבחירות השניות, השלישיות וגם הרביעיות, כלל לא עמדה על הפרק. לאחר שהחרדים הודיעו כי אינם מוכנים להשתתף במשאל־עם שיכריע את סוגיית זכות הבחירה של האישה, הם הודיעו כי אינם מוכנים להמשיך את יחסיהם עם הוועד הלאומי. כתוצאה מכך הם לא לקחו חלק בבחירות ופרשו מאסיפת הנבחרים. משלהי 1925 ועד קום המדינה, החרדים פרשו מארגון היישוב הציוני.
הכי מעניין
הרב אברהם יצחק הכהן קוק. | צילום: ארכיון הצילומים של קק''ל
לא ברור על בסיס מה מסיים הרב גוטל את דבריו בנידון במסקנה זו: "בעולם אוטופי הרב אכן היה מעדיף למנוע עירוב נשים בפוליטיקה, ואולם בעולם ריאלי הוא הסיר את התנגדותו". למסקנה זו, כי הרב הסיר את התנגדותו מהשתתפות נשים בבחירות, אין כל בסיס.
לפירוט סיפור מאבקן וניצחונן של נשות היישוב בעניין זכות הבחירה, ראו בספרי: "המאבק על הקול: נשות היישוב וזכות הבחירה 1917 – 1926".
פרופ' מרגלית שילה לימדה במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר־אילן
האם הרב קוק היה "חרדי"?
הרב פרופ' נריה גוטל משיב
תגובתה של פרופ' מרגלית שילה מאפשרת לי להזים עוד אחת מהתדמיות השגויות המיוחסות לעיתים לראי"ה קוק, לא פעם באופן מגמתי: היותו, כביכול, "חרדי". לדידה, העובדה שהחרדים נמנעו מלהשתתף במערכת הבחירות השנייה, וגם בזו השלישית, די בה כדי להבהיר מדוע הרב קוק לא נזקק שוב לסוגיה זו. דא עקא, בכך מתעלמת שילה מזהותו של הנמען לאיגרת הראשונה: "לכבוד ועד הסתדרות המזרחי". עובדה זו טופחת על פני טענתה, שכן גוף זה, "המזרחי", בהחלט השתתף לא רק במערכת הבחירות הראשונה אלא גם במערכת הבחירות השנייה וגם בזו השלישית, ובכל זאת הראי"ה לא שב על דבריו.
המגיבה מבקשת כנראה לקבע בתודעתנו את הרב קוק כ"חרדי", מה שלא היה ולא נברא. הרב קוק לא היה "חרדי" ולא "מזרחי", לא "אגודאי" (גם אם בפרק זמן מסוים היה חבר במועצת גדולי התורה שלה) ולא "הפועל המזרחי". מה הוא כן היה? הוא היה "הרב קוק". אישיות שאינה מפלגתית־פלגנית, אישיות שמשיבה לכל שואל, כולל, כמובן, "המזרחי". לכן סבורני כי העובדה שהשיב בראשונה אך נמנע מהתייחסות בשנייה ובשלישית, מתבארת כהלכה רק בדרך שהצגתי.