מאמרו של הרב עופרן
הרב עופרן פותח את דבריו בציטוט תלונתו של ראש ישיבת הסדר, המתאר כיצד במחזור מסוים של בוגרי הישיבה יש כעשרה סטודנטים לרפואה ומספר דומה של לומדי הנדסה, מדעי המחשב והייטק, אבל לא יותר מאחד או שניים בעולם הרבנות והחינוך. זאת ועוד, אלה שנשארים הם לא פעם הפחות מוכשרים בכל שכבה, שפתוחות בפניהם פחות אופציות בעולם התעסוקה והפרנסה (יצוין שההגדרה "פחות מוכשרים" נראית לי פוגענית, מעליבה ולא נכונה). הרב עופרן תולה את המציאות הזו בקושי לפרנס משפחה ברמה סבירה באמצעות עיסוק בחינוך וברבנות.
ייתכן שזו הסיבה שבעטיה נוטשים רוב בוגרי ישיבות ההסדר את ספסלי בית המדרש, אבל בעיניי אי אפשר להסתפק בה. יש נקודה חשובה ממנה שעלינו להניח עליה את האצבע. שאלת היסוד בעיניי היא היחס לחשיבות ולבלעדיות לימוד התורה. חז"ל מתארים את לימוד התורה לא רק כמצווה אישית אלא ככוח שמחיה, מקיים ומגן על העולם כולו, מעין "מנוע רוחני" שמחזיק את הבריאה. האם מערכת החינוך של הציונות הדתית, למעט החינוך החרד"לי, מצליחה להעביר ולהטמיע את המסר הזה בקרב חניכיה?
חז"ל לימדו אותנו ש"אלמלא תורה לא נתקיימו שמים וארץ" (נדרים לב, א). הדברים מפורשים יותר אצל רבי חיים מוולוז'ין: "עיקר חיותם ואורם וקיומם של העולמות כולם על נכון הוא רק כשאנחנו עוסקים בה [בתורה] כראוי... האמת בלתי שום ספק כלל שאם היה העולם כולו מקצה עד קצהו פנוי חס ושלום אף רגע אחת ממש מהעסק והתבוננות שלנו בתורה, כרגע היו נחרבים כל העולמות".
הכי מעניין
תלמידי ישיבה חרדים | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
במאמרו הידוע "זאת תורת ההסדר", הסביר מורי ורבי הרב אהרן ליכטנשטיין מדוע מסלול ישיבות ההסדר הוא לכתחילה, אף שחיילי ישיבות ההסדר משרתים בפועל 17 חודשים מתוך חמש שנים. "כנסת ישראל", כותב הרב ליכטנשטיין, "זקוקה לא רק לביטחון אלא לרוחניות... יש לייעד התמחות רוחנית לאליטה אצילה... משך הפעילות המבצעית של בני תורה צריך להיות קצר משל עמיתיהם שאינם מוכנים או מסוגלים להעלות תרומה מקבילה. מנקודת מבט תורנית הצדקת השירות המקוצר... מקורה בערך המהותי והאין סופי של תורה כשלעצמה".
בתקופה הנוכחית מרבים בני הציונות הדתית לתקוף את החינוך והתרבות החרדית בעניין הגיוס לצבא. כמובן, אין הצדקה לחוסר השותפות של החברה החרדית ב"עזרת ישראל מיד צר", אבל כל נער ונערה חרדים גדלים על תפיסה עמוקה שלימוד התורה מחיה ומחזיק את העולם כולו. בציבור הדתי־לאומי יש ברוך ה' פריחה עצומה של לימוד תורה ועלייה גדולה במספר לומדי הדף היומי, אבל התודעה שלימוד התורה מחזיק את העולם קיימת אצל מעטים, והדבר בא לידי ביטוי בפניית בוגרי הישיבות לעיסוקים אחרים.
גם הוויכוח עם החברה החרדית מושפע מנקודת השקפה בסיסית זו. החברה החרדית מתייחסת ללומדי התורה כ"פך השמן הטהור" שמחזיק את העולם. גם לוחמי חטיבת חשמונאים, שעזבו את בית המדרש, דרשו מנתניהו בעת המפגש איתם לא לגעת בלומדי התורה שמחזיקים את העולם.
אצל חלקים בציונות הדתית "האליטה המשרתת" מחזיקה את העולם, או "אצולת הממון" שאליה משתוקקים בוגרי הציונות הדתית לדעת הרב עופרן, אבל לא אותה "אליטה אצילה" שעליה דיבר הרב ליכטנשטיין (שגם היא איננה פטורה לדבריו משירות צבאי מקוצר). המפגש בין שתי התפיסות נראה רחוק מתמיד.
ללא החינוך היסודי לקיום העולם באמצעות לימוד התורה, לא ניתן לבסס את ההצדקה לפטור של ישיבות ההסדר, והמצב שעליו התלונן אותו ראש ישיבה שמצטט הרב עופרן לא ישתנה.
עדי מינץ כיהן כמנכ"ל מועצת יש"ע