חז"ל מספרים שלפני שיעקב נפגש עם אחיו התאום, עשיו, לאחר שנות סכסוך מרובות, הוא הכין את עצמו בשלוש דרכים. הוא שלח לו מתנות רבות ("דורון") כדי לרפד את הפגישה בדרכי שלום - צאן ובקר גמלים וחמורים; הוא התפלל להצלה אם המפגש יתפתח לעימות – "הצילני נא מיד אחי"; והוא גם עסק בהכנות אסטרטגיות למקרה של מלחמה.

בשבוע האחרון נדמה שרוח הסיפור המקראי חוזרת לנשב בעוז בתודעה ההיסטורית החרדית. 

בשבוע שעבר התקיים בבני ברק כנס ענק שיועד לראשי ישיבות ולמנהיגים חרדים רוחניים, בהנהגת גדול הדור הליטאי - הרב דב לנדו. כבסיפור המפגש המקראי, גם מטרת כנס זה הייתה הכנות של צד הרואה עצמו כחלש ומאויים, למפגש טעון הממשמש ובא עם אח שנפגע עמוקות מהתנהלותו. ההחלטות שיצאו מהכנס נפתחות בתפילה להצלחת המערכה, לשחרור החטופים ולרפואתם המלאה של הפצועים, ובקריאה לציבור הישראלי - האחים, להתעשת ולהכיר "במעמדם של תלמידי הישיבות כפי שהיה עד עתה".  

אך כמו אצל יעקב, ארסנל התגובות שנבנה בכנס לא כלל רק תפילה ובקשה, אלא גם הכנה למלחמה. הרב לנדו הבהיר שפניו להסדר חוקי של הפטור לבני הישיבות, אולם אם זה לא יושג ו"חס ושלום יפגעו הרשויות בבני הישיבות, נרעיש עולם ומלואו עם כל הכוחות והלב, והרשויות ימצאו את עצמן מול יהדות חרדית עולמית מלוכדת הנלחמת על נשמת אפה". 

על פי הסיפור המקראי, לקראת המפגש חצה יעקב את משפחתו לשני מחנות, וגם כאן ההכנות למפגש מהצד החרדי נעשו בשני מחנות נפרדים. יום לפני הכינוס הליטאי הגדול בבני ברק, התכנסו אדמו"רים שונים במעלה החמישה לכנס אחר שמטרתו המוצהרת זהה. השוואה בין האירועים שערכו שני מחנות נפרדים, מגלה את קווי השבר העמוקים הנפערים בחברה החרדית לנוכח שאלת הגיוס, ואת הדורון המרומז ששיגר המנהיג הליטאי בניסיון להפיס את דעת הציבור הכללי.

הכנס החסידי כונס ביוזמת חסידות גור, שבמשך קרוב לשנה דחקה במפלגות החרדיות לפרוש מהממשלה בשל אי־קידום חוק פטור, ונציגה בממשלה תועד מפזז לקול שירת "בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים - ובלשכותיהם אין אנו מתייצבים", ובשיתוף עם חוגי ה"קנאים" - הדוחים עקרונית הכרה במדינת ישראל וכל שיתוף פעולה עמה. בהתאם, ההחלטה שיצאה משם מחדדת את מסר ההתבדלות החרדית ודוחה בשמו כל אפשרות לגיוס חרדים. 

וכך לשון ההחלטה: "סוד ויסוד קיומו של ציבור היראים בהליכה בדרך התורה והיראה על טהרת הקודש, מתוך התבדלות מוחלטת מכל חיי ומושגי העולם החילוני של פורקי עול תורה. הצבא מסגרת שכל מהותו פריקת עול מלכות שמים, מי שנכנס לשם מעמיד את עצמו ואת צאצאיו ועתיד דורותיו בסכנה עצומה של פריקת עול תורה ומצוות". כלומר, הקריאה שיצאה מהכנס דוחה לחלוטין כל הסדר גיוס לכל צעיר חרדי, בין אם הוא לומד בישיבה ובין אם לאו. שהרי סכנת החילון נובעת מעצם ההשתלבות במסגרת הצבאית ש"כל מהותה היא פריקת עול מלכות שמים".

בכנס הליטאי לעומת זאת, על אף הנימה הלוחמנית והאיום המפורש מצד הרב לנדו נגד הרשויות, האמירות וההחלטות נוגעות אך ורק למעמד בני הישיבות לומדי התורה. כלומר, הצהרת ה"קָזוּס בֵּלִי" (עילה למלחמה) של הרב לנדו מסמלת את גבולות המאבק: הגנה מוחלטת על פטור בני הישיבות, אבל הסכמה שבשתיקה לגיוס צעירים חרדים שאינם לומדים בישיבות.

עם חזרת הכנסת מהפגרה עתיד חוק הגיוס/הפטור לעלות על ראש שמחתה. מפלגת "יהדות התורה", המורכבת מהפלג הליטאי "דגל התורה" והפלג החסידי "אגודת ישראל", תיאלץ להחליט אם לתמוך בחוק המעגן פטור מגיוס לבני הישיבות, אך מקדם גיוס של צעירים חרדים שאינם לומדים בישיבות -  כפי שמנהיג הפלג הליטאי ומפלגת ש"ס מעוניינים, או להתעקש בכל מחיר על חוק פטור מלא לכלל הצעירים החרדיים, גם במחיר פיזור הכנסת -  כפי שמעדיף האדמו"ר מגור, ממנהיגי אגודת ישראל.