רק לעיתים רחוקות אני יושבת לצפות בטלוויזיה. אבל השבוע הייתי קצת חולה, מה שאפשר לי יותר זמן פנוי. וכך מצאתי עצמי צופה בסיפורו של חנניה רותם - שחשף באומץ רב את סיפור הפגיעה בו, ואפילו הביא את עצמו להתעמת עם הפוגע, שנים אחרי הפגיעה.

זו לא הפעם הראשונה שאנחנו נחשפים באופן אינטנסיבי כל כך לסיפור של פגיעה מינית בילדים, שנפגע בחר לחשוף בבגרותו. ובכל פעם שפרשה כזו מתפוצצת, משהו בי מבקש, למרות הקושי הגדול, לצפות בזה עד הסוף. לתת לדברים להישאר במודעות כמה שיותר זמן, ולעשות הכול, הן במילים ובתגובות לתוכנית והן בהדהוד הנושא, כדי להעניק לנפגעות או לנפגעים נוספים, שסיפור קשה כזה או דומה לו מלווה את ילדותם, מרחב בטוח כדי לשתף. לספר, ולקבל את התמיכה שנזקקו לה לפני שנים, ולא זכו לקבל.

ובכל זאת, יחד עם הרצון להדהד ולדבר על זה עוד ועוד, אני תמיד מדמיינת לעצמי, בשומעי על פרשיות כאלה שמתפוצצות לפתע, שיש גם מי שמאזין להן באופן שונה. שיש מי שהפגיעה אצלו עדיין נמשכת והוא עשוי אולי להרגיש העמקה של הפגיעה, בעקבות הפרשיות הנחשפות האלו או להרגיש פחד גדול להיפגע יותר דווקא בגלל החשיפה.

אני לא אשת טיפול, מעולם לא עברתי בעצמי טיפול בתחום הזה ברוך השם, ושלא נצטרך. אבל אני אמא, ובאופן אוטומטי כשסיפורים כאלה באים לפתחי - אני מיד מבקשת לצייד את הילדים שלי בכלים להתמודדות, הן עם הסיפורים והן עם תחושות ומחשבות שעולות בעקבותיהם. לאפשר להם את מלוא האמון לדעת שיש מי שמגן עליהם, מי שיילחם לצידם אם חלילה יהיה צורך, ומי שקשוב ופתוח לשמוע גם דברים קשים ובלתי נתפסים.

חשוב לי שיהיו להם כלים ומקומות בטוחים במקרה שייחשפו למעשים כאלה, או אם חס ושלום הם כבר נחשפו להם ואירועים כאלה רק מציפים להם כאבים.

אז להלן ארבע תובנות או ארבעה דברים ששמתי לב אליהם בחשיפתו של חנניה רותם.

מרחב בטוח לשיחה פתוחה. אני לא יודעת מה בדמותו של גיבור הכתבה חנניה, שהוא באמת גיבור בעצמו, סייע לו להישיר מבט לסיפור שלו ואחרי זה לצאת איתו החוצה. אבל אין לי ספק שזה היה קשור במרחב שהיה בינו ובין הסביבה הקרובה לו - אם זאת אשתו (גם היא גיבורה) או מישהו אחר מבני משפחתו.

אין לי ספק שבפעם הראשונה שחשף את סיפורו, מי ששמע אותו היה איש אמונו, שלא שפט אותו ולו לרגע אחד. אין לי ספק שהביטחון שהמאזין הראשון הזה נסך בו נתן לו כוח להמשיך, לצאת לאור ולספר, ולהגיע עד למאבק על הצדק הפרטי שלו, גם במחירים לא פשוטים שנפשו מתמודדת עמם. אני לומדת מכך שכדי שנוכל לתת לנפגעים את הזכות להיחשף ולשתף, עלינו להיות המאזין הראשון הזה, שיכול לשמוע ולהקשיב באמון מלא ללא שיפוטיות כלל ועם חמלה ורוך בתהליך ההקשבה.

חיזוק תחושת שליטה וכוח פנימי. שמתי לב, לאורך כל הכתבה, שכמעט בכל צומת או בכל החלטה, חנניה עצמו החליט לבדו. שהוא פעל ויזם, וגם אם היו לו עוזרים פה ושם, כמו הצוות שהיה לצידו או אשתו המדהימה או אפילו נפגעים נוספים שהיו איתו לאורך הדרך, הוא בעצמו שלט בפנייה לנפגעים, באיסוף החומרים, בכתיבה, בפרסום ואפילו בניהול העימות מול הפוגע.

אני מבינה מכך כמה חשובים השליטה העצמית והעוז הפנימי, כמה חשוב לתת להם את הדרך שלהם והקצב שלהם לספר ולחשוף. לא לדבר במקום הנפגעים, לא לאסוף ראיות ופרטים נוספים למענם, לא להניע אותם לפעולה. תמיד להשאיר בידיהם את הבחירה, את קבלת ההחלטות. כך יוכלו נפגעים או נחשפים להחזיר לעצמם את תחושת השליטה על החיים שלהם, דבר שלא התאפשר להם בעת שחוו את הפגיעה.

הקהילה, הסביבה, המשפחה. פעמים רבות, בקריאת פוסטים או סיפורים שחושפים נפגעים, אני קוראת תגובות ונדהמת מהערנות שיש לכותב עצמו לתגובות אליו. הוא בעצמו מגיב לתגובות, לפעמים לאלפים מהן, עוקב אחרי כל מילה שנאמרת, ומבקש להיעטף בה ולקבל ממנה כוח. לסביבה הקרובה והרחוקה יש כוח גדול בעצם היותם המעטפת התומכת. לכן לדעתי חשוב שזה ייאמר כל הזמן: אנחנו פה, אני פה, אתה לא לבד, אנחנו איתך.

תמיכה של גורם מקצועי. בכמה מצבים שצוינו בכתבה, שמתי לב לתרומה האדירה של גורמי המקצוע המלווים, הן בזמן החשיפה והן בתהליך העיבוד של מה שהתרחש. לפעמים הורה או קרוב שומע על פגיעה ומרגיש אובד עצות ואבוד מאוד עם המידע, בלי יכולת לדעת מה עליו לעשות כעת. למזלנו יש היום מטפלים במגוון נושאים ותחומים, ואני לומדת מהכתבה את חשיבות הפנייה לאנשי המקצוע גם בשאלות הכי קטנות ומוזרות. הם ידעו לנתב את ההתלבטות וגם לשאת איתנו את כאב הפגיעה.

אסיים בתפילה שלא נזדקק לדבר מכל מה שנכתב, שלא יהיה זה נוגע לחיינו בכלל בכלל, שלא תיארע תקלה על ידי בנושא הזה ובאף נושא, ושבעזרת ה' כולם יהיו בריאים ושלמים ללא פגיעות לא בגוף ולא בנפש. אמן. 0אני לא אשת טיפול, אבל אני אמא. וכשסיפורים כאלה באים לפתחי - אני מיד מבקשת לצייד את הילדים שלי בכלים להתמודדות, הן עם הסיפורים והן עם תחושות ומחשבות שעולות בעקבותיהם

לתגובות: dyokan@makorrishon.co.il