עיטור הע"ז: 77 האנשים שהופכים את ישראל לטובה יותר

מזפזפי הערוצים, לוחמי המילואים, הנהגים המנומסים, וגם כמה פוליטיקאים הגונים: הישראלים שצריך לציין לשבח

תוכן השמע עדיין בהכנה...

ירושלים | מרים צחי

ירושלים | צילום: מרים צחי

1. המילואימניק שהיה כבר השנה מאתיים יום במילואים, מקבל צו נוסף ויודע שיתייצב למרות הדמעות של ילדיו.

2. אשתו, שתוביל את הבית לבד גם בסבב הזה ולא תתלונן אפילו מול מראה בחדר ריק, כי זה מה שעם ישראל צריך עכשיו.

3. הילדים שלהם.

הכי מעניין

4. זו שמשנה נושא בארוחה משפחתית כשמתחילים לריב על פוליטיקה.

5. צופה בערוץ 14 שמדי פעם מזפזפ ל־13 כדי לא להישאר בתיבת התהודה.

6. צופה בערוץ 13 שעושה אותו הדבר עם ערוץ 14.

7. זה שמגיע לכיכר החטופים פעם בשבוע על חשבון הפסקת הצהריים שלו.

8. ההוא שממשיך לארגן מנגלים ליחידות לוחמות גם שנה וחצי אחרי תחילת המלחמה.

9. החרדי שהחליט להתגייס למרות ההתנגדות ברחוב.

10. הרב או האדמו"ר שלו שנתן לו ברכה.

11. תושב הצפון שחזר לביתו למרות החששות.

12. תושב עוטף עזה שרק מחכה ליום שיוכל לחזור.

13. דני אבדיה.

14. הפוליטיקאי בקואליציה שלא ייתן ל"חוק הגיוס" לעבור.

15. הנער שמתעקש להתגייס לקרבי למרות שהוא יכול להיות ג'ובניק.

16. אבא ואמא שלו, שיודעים זאת היטב, ובכל זאת מעודדים אותו.

17. ההוא שנותן למכונית שלפניו להידחף בפקק למרות שזה מעצבן.

18. הנהג שמאחוריו, שלא יצפור הפעם בזעם.

19. זה שרגיל להידחף, אבל היום החליט לא לעשות את זה.

20. הרופא שקיבל הצעת משרה נדיבה אחרי התמחות בחו"ל, ובכל זאת חזר ארצה.

21. האיש שהחליט לעזוב את ישראל, אבל אחרי כמה חודשים בחו"ל הבין שבעצם רק פה הוא רוצה לחיות.

22. היהודי בארה"ב שמגן עלינו בתקשורת וברחוב האמריקני באנגלית רהוטה.

23. בעל הבסטה בשוק שמכניס לשקית העגבניות שני לימונים ואבוקדו, כי הוא יודע שלקונה שמולו אין יותר כסף.

24. המטייל הישראלי ביוון שמדביק על דלת מנזר שכוח א־ל מדבקה עם מסר של אחד החיילים הנופלים.

25. הישראלי שמגיע יום אחר כך, מצלם את המדבקה, ומעלה לאינסטגרם עם הכותרת "עם ישראל חי גם ביוון".

26. אנשים שאומרים "כן" לקופאית ששואלת אותם בסוף החשבון: "תרומה עשרה שקלים לעמותה X"?

27. הקופאית שנאלצת לשאול את השאלה אלף פעם ביום, ונענית לרוב בשלילה.

28. בעלי עסקים גדולים שתורמים מאות אלפי שקלים, אבל לא לפרסום.

29. אלה שעושים את זה בשביל הפרסום, אבל לפחות תורמים.

30. זאת שהחליטה ללמוד משהו חדש בשביל הנשמה.

31. ההוא שהתחיל לרוץ.

32. זה שהפסיק. כל מי שנעשה יותר ויותר קשוב לגוף שלו.

33. הצייצן שהחליט להפחית את הפעילות בטוויטר.

34. האיש שבמקום שעתיים ביום בטוויטר החליט לכתוב משהו – לכו תדעו, אולי יצא מזה ספר.

35. אולי בעצם הוא החליט ליצור ספלים או ספסלים, העיקר שהוריד פעילות בטוויטר.

36. זאת שהחליטה להירשם לתוכנית מנהיגות אחרי שנים של התלבטות. המדינה צריכה אותך.

37. האנשים שלא שמים רגליים על המושבים באוטובוס.

38. הנוסע שהחליט לא להעיר את מי ששם את הרגליים על המושב כי הוא חייל קרבי עייף.

39. אנשים שמפרגנים למשתתפי "חתונמי", כולל המעצבנים שבהם.

40. הצופה שאשכרה עשה מנוי להוט כדי לראות שבאבניקים ולא הוריד בטלגרם.

41. זה שהתלבט ובסוף בחר לצפות דווקא בסרט ישראלי בקולנוע.

42. זו שמכינה חלת מפתח למרות שאינה באמת מאמינה שהיא מביאה פרנסה.

43. זאת שמזכירה לכולן שמחר צריך להכין חלת מפתח ואפילו מצרפת מתכון.

44. האיש שהחליט לא להקליט פודקאסט למרות שלכולם כבר יש כזה.

45. נהג האוטובוס שמחכה עוד עשר שניות בתחנה למבוגר שרץ אליו אחרי שהבחין בו במראה.

46. הצעיר שיושב באוטובוס, מבחין במבוגר ומפנה לו את המקום – למרות שהוא יכול לתקוע את הראש באייפון.

47. אלה שלמרות שהשירות שקיבלו לא היה משהו, ייתנו 12 אחוז טיפ למלצר הצעיר והנבוך.

48. הסועדת שלא תחזיר אף מנה למטבח.

49. זו שתחזיר, אבל בחיוך ובלי עצבים.

50. טכנאים שמגיעים ואומרים: "עזוב, אני לא אחליף לך את זה לחדש", וינסו לאלתר תיקון זול יותר.

51. טכנאים שמגיעים בזמן, ולא אחרי שעתיים, תוך משיכת כתפיים ו"תשמע, הפקקים".

52. שרת התחבורה הבאה, שיהיה אכפת לה לפתור את בעיית הפקקים.

53. אנשים שנופשים באילת למרות שדובאי זולה יותר.

54. אנשים שנופשים בגליל, בגולן, ביהודה ושומרון.

55. וגם אלה שנפשו ביוון, מסעיף 24.

56. זה שהחליט להוריד את שקית הזבל בעצמו, ולא לתת אותה לילד, שיגרור אותה על רצפת הלובי.

57. זה שחשב על כך, אבל הוא עייף מדי, ומבטיח לעשות זאת בשקית הזבל הבאה.

58. חנוך דאום, ואפרת כמובן.

59. זה שהחליט לעשות הסבה לחינוך כי שם טמון העתיד שלנו.

60. התלמיד שמתייחס למורה הזה טוב יותר מבדרך כלל.

61. זה שחיפש את המתפלל החדש בבית הכנסת, והראה לו איפה יש מקום לשבת.

62. זו שהתעקשה על עזרת נשים גדולה ומזמינה יותר.

63. ההורים שישבו ביום הזיכרון עם ילדיהם דומעים מול הערוץ בטלוויזיה שמשדר את שמות החללים מאז קום המדינה, ויספרו על חבר או מכר שנפל.

64. אותם הורים, שלמחרת יעשו הכול כדי שהילדים יחגגו וישמחו ביום העצמאות.

65. זה שחשב לפחות פעם אחת השנה לכתוב תגובה פוגענית, והחליט נגד.

66. ההוא שבכל זאת כתב תגובה כזו, אבל התחרט אחרי כמה שעות ומחק.

67. האישה שלא באמת מאמינה במשבר האקלים, אבל בכל זאת מפרידה פסולת.

68. זה שהחליט ללכת מדי פעם בשביל ישראל.

69. זו שהתחילה להיות "מלאכית שביל".

70. זה שמתנדב ב"ידידים".

71. או שהוא מתנדב בכל ארגון אחר שמסייע לאנשים רק כי הם צריכים.

72. זה שהתקשר לסבא וסבתא שלו השנה יותר מתמיד.

73. הוא גם הקשיב להם בסבלנות, למרות שהם לא מדברים במהירות 1.5.

74. אלה שלגיטימי להקליט להם הודעות בוואטסאפ.

75. אלה שקראו עד לכאן ולא הייתה להם חסרה בכלל המילה נתניהו.

76. או רונן בר.

77. או היועמ"שית.

אריאל שנבל

פרשן לענייני ארה"ב, כתב מגזין בכיר ובעל טור אישי במקור ראשון. בין השאר, מסקר מקרוב את המערכת הפוליטית האמריקנית מאז 2010