נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הוא אחד האנשים המסוכנים ביותר עלי אדמות, אם לא הכי מסוכן. אחרי שחיסל בשיטתיות עיתונאים ויריבים פוליטיים, התנפל בבוקר בהיר אחד ובאמתלות שווא על אוקראינה, מדינה שכנה שלא חרשה נגדו מזימות התקפיות. מאות אלפים נספו כבר במלחמה, חלקם הגדול חייליו שלו, אבל הוא לא חושב להניח את הנשק או לסגת מהשטחים העצומים שכבש. כמה וכמה פעמים השמיע איומים מפורשים להשתמש בנשק גרעיני, וסיכן בכך את שלום העולם כולו. בעלות בריתו הטובות ביותר הן איראן וקוריאה הצפונית. עד לא מזמן גם בשאר אסד, רוצח המונים בזכות עצמו. בכירי חמאס התארחו אצלו בקרמלין שבועיים בלבד אחרי הטבח בעוטף עזה.
למה צריך להזכיר כאן ועכשיו את הביוגרפיה המפוקפקת של הדיקטטור הרוסי? כדי לסייע במידת האפשר למי שעדיין מתקשים לדרג מוסרית את מה שדונלד טראמפ עולל השבוע לאוקראינה, ואת הארת הפנים המדהימה שלו לפוטין. נשיא ארצות הברית כורת ברית עם השטן. הבית הלבן חובר לכוחות השחור.
בינתיים טראמפ טוב ליהודים, אפילו טוב מאוד. שר האוצר שלו אירח השבוע בלבביות את מקבילו הישראלי, וסימן בזאת את קץ עידן ההחרמה של סמוטריץ' על ידי ממשל ביידן. ובכל זאת, היחס של טראמפ לאוקראינה משבית שמחות. שום תירוץ מתחום האסטרטגיה או הפיננסים לא יוכל להסביר את נעיצת הסכין האמריקני בגבה של אומה הנאבקת על נפשה מול שכן תוקפן, גם לא ההתנהלות הפזיזה של זלנסקי בפגישה שהתפוצצה בבית הלבן. אין לנו מה לעשות בנדון, כפי שלא יכולנו לעשות מאומה כשפוטין פלש לאוקראינה, אולם בינינו לבין עצמנו חשוב שלא להתבלבל. כשוושינגטון עוזרת למוסקבה לנצח את קייב, ירושלים אמורה להיתקף מועקה.
