כנסת ישראל הפכה לזירתו של ניסוי אכזרי בבני אדם

"נעים מאוד, תום ורבּלי", אמר מנחה הסדנה.

"נעים, חבר הכנסת זעפני", אמר הח"כ לשעבר.

"אולי נתחיל בנקודה הזו", אמר תום המנחה. "אתה כבר לא חבר כנסת. תתרגל להציג את עצמך בשמך הפרטי".

"אני יכול לומר חכ"ל, ח"כ לשעבר", אמר זעפני בתקווה.

"התואר המגוחך הזה שהמצאתם לעצמכם בשנים האחרונות? אין דבר כזה חכ"ל. אלוף משנה במילואים נקרא כך כי הוא משרת במילואים. אתה לא משרת בלשעבר. תציג את עצמך בשם שלך".

"דתן זעפני", אמר בפנים קודרות החכ"ל, ומיד הוסיף: "ואני רוצה שיירשם בפרוטוקול שאני לא מבין למה אני צריך לעבור את הסדנה הזו".

"בין השאר כדי שתבין שאין כאן פרוטוקולים", אמר מנחה הסדנה. "הניסיון מלמד שקשה לחברי כנסת להתרגל לחיים מחוץ למשכן, ולכן מזכירוּת הכנסת מחייבת את הח"כים הפורשים לעבור סדנת התמצאות בחיים הרגילים. נתחיל היום בתרגול בסיסי לצמצום הקנטרנות, החומציות והפולמוסנות".

"אני לא קנטרן, חומצי או פולמוסן", אמר זעפני, במאמץ עילאי של שליטה עצמית.

"אתה יודע שיש כאן מצלמה", הצביע המנחה תום על עדשה קטנה בתקרה, ולידה נורה אדומה קטנה.

זעפני נעמד מיד ונופף באגרופו, ברפלקס מותנה. "אני לא הפרעתי לך – אתה לא תפריע לי! אתה בוגד! אתה משיחי! נכניס אותך לכלא!"

המנחה לחץ על שלט־רחוק זעיר, והנקודה האדומה כבתה. זעפני התיישב מבויש במקומו.

"זה לא רק אתה", אמר תום ורבלי. "כנסת ישראל הפכה לזירתו של ניסוי אכזרי בבני אדם: לוקחים אנשים סבירים, שפעם אמרו עליהם 'בחורים טובים', ומבשלים אותם בתוך סיר לחץ מוטרף. כל יום צולים אותם ברשתות החברתיות, ומי שלא מפתח עור של פיל נפלט במהירות החוצה. הטלוויזיה מצלמת רק את אלו שצורחים ומתקוטטים. כל זה מייצר די מהר טיפוס אנושי עם תכונות מצערות מאוד".

"איך אמר הנשיא הארי טרומן?" אמר זעפני, "מי שלא יכול לסבול את החום – שלא ייכנס למטבח".

"לדברי מקורביו הוא כנראה אמר משהו הרבה יותר בוטה", אמר תום: "מי שלא יכול לסבול את הריח – שלא ייכנס לשירותים. אבל אנחנו הגענו לנקודה הרבה יותר קיצונית: נראה שאצלנו שורד בפוליטיקה רק מי שמצליח ממש ליהנות מהריח המצחין בשירותים. וזו כבר בעיה קשה".

כנסת ישראל הפכה לזירתו של ניסוי אכזרי בבני אדם: לוקחים אנשים סבירים, שפעם אמרו עליהם "בחורים טובים", ומבשלים אותם בתוך סיר לחץ מוטרף

"אתה רואה כאן הבדל בין ימין לשמאל?" שאל ח"כ זעפני.

"למרבה ההפתעה – לא ממש", אמר ורבלי. "מבחינה אידיאולוגית, אני פחות מופתע לשמוע את יאיר גולן מגדף מתנחלים וקורא להם 'תתי אדם' או את נעמה לזימי צורחת בוועדות. האידיאולוגיה של השמאל רואה בכל מקום דיכוי חברתי רומס, שצריך להילחם בו בכל הכוח. אבל האידיאולוגיה של הימין מדברת על אחדות לאומית, על כך שהחברה מבוססת על אחווה ועל זהות משותפת. הייתי מצפה לראות יותר חברי כנסת מהימין שדומים לאופיר סופר, אבל בזמן האחרון הם דומים יותר לאיתמר בן גביר. הם לא רק מוכנים להתקוטט ולגדף ולפלג, אלא ממש נהנים מזה".

"אפילו בגין אהב להתווכח", התגונן זעפני.

"בגין מעולם לא נרתע מפולמוס פרלמנטרי טוב, אך תמיד העדיף שיתוף פעולה למען האינטרס הלאומי. עם השבעתו של ראש הממשלה אשכול הכריז בגין בכנסת: 'אנחנו אופוזיציה, אבל לא תקבל מאיתנו שנאה וגם לא משטמה'. לפני ששת הימים הצטרף בשמחה בתפקיד זוטר לממשלת אחדות. בימי ממשלת רבין הראשונה נזף בו פעם מזכ"ל מפלגת העבודה, מאיר זרמי, ואמר שהביקורת שלו על ראש הממשלה הייתה חריפה מדי. בגין נעלב עד עמקי נשמתו, שלף כרך של ה'האנסרד', ספר הפרוטוקולים הנודע של הפרלמנט הבריטי, והוכיח שמעולם לא השתמש בביטוי שאינו מקובל על הג'נטלמנים המעודנים של הממלכה המאוחדת. כאשר נחטפו ישראלים לאנטבה הודיע לרבין שהוא וחבריו ייתנו גיבוי למשא ומתן אחראי ושקול עם המחבלים. רבין התרגש עד עמקי נשמתו. אחרי המבצע לשחרורם שיבח את רבין בנאומו בכנסת".

זעפני שתק והרהר, ואז אמר בשקט: "אתה יודע שאנחנו מתנהגים בבריונות בעיקר כי זה מה שתובעים מאיתנו המצביעים שלנו".

"נכון", הסכים תום ורבלי.

"אז אולי כדאי שתעביר גם להם סדנה נגד קנטרנות?"

בפעם הראשונה מזה שנים רבות, תום ורבלי גילה שאין לו מה לומר.

motzash.navon@gmail.com