בדור בו הצפייה בטלוויזיה הפכה לתחביב פרטי, קשה למצוא עדיין סדרות שמאגדות עם שלם מול המסך, ואחר כך גם ברשתות החברתיות.
ובכל זאת, גם ב2024 יש אחת כזו ואתם מכירים אותה היטב גם אם לא צפיתם בדקה אחת ממנה. "קופה ראשית" – סיטקום הסופרמרקט שהתחיל כתוכנית בוסרית בכאן חינוכית, זינק כמטאור והפך לקונצנזוס שובה לבבות מכל מגזר. במהלך חמשת עונותיה, שהאחרונה בהן עלתה אתמול ב־"כאן", היא נתנה לנו פרקים נוקבים, סאטיריים, טיפשיים ולא פעם גם פרקים עייפים ומתישים. העונה הרביעית למשל, שנגמרה הרבה לפני המלחמה, ספגה בעיקר תגובות שליליות ועצבניות, עקב עיסוק רב בנושאים פוליטיים, חוסר גיוון בעלילות הפרקים, והשטחת הדמויות המוגזמת. אבל בסופו של דבר, קופה ראשית תמיד גלשה יציבה על נחשול האהדה ועכשיו היא נוחתת בקלילות למציאות חיינו המורכבת מלחימה, אובדן, אזעקות, ייאוש, מחאות, ומנסה להדביק אותנו בקסם שלה.

הדבר הראשון שמכה בקהל, עת עליית הפרק על המסך, זו ההבנה שבעולם של קופה ראשית, המלחמה היחידה היא על מתנת החג או סליחה לפני יום כיפור. כמו תינוק חסר מודעות שמתפרץ לאירוע עגום, קופה ראשית מבקשת להעניק הסחת דעת קיצונית, ולא להתייחס אפילו בסצנה למלחמת חרבות ברזל והשלכותיה, למרות שהעונה צולמה הרבה לתוך המלחמה. יש שירימו גבה מול בחירה מנותקת שכזו, אבל אפשר גם להתייחס בחיוביות לבחירה להתעסק רק במאבקה של הקופאית כוכבה שביט לקבל את סליחתו של אמנון טיטינסקי על מנת לכפר את חטאותיה ביום כיפור, או ניסיונו על הקצב ניסים להסתיר מחברו אנטולי את העובדה ששבר לו את מתנת ראש השנה.
במבט על, הניתוק של קופה ראשית דווקא נתן לה העונה הזדמנות לחזור לעצמה. אחרי שתי עונות מקרטעות יחסית, קופה ראשית שבה למקורות ומשחררת את הדמויות שלה קצת יותר. אולי כמין ניסיון לכפר על העלמת המלחמה מעולמם הדל של עובדי הסופרמרקט, הכותבים הרשו לעצמם להוסיף כמויות של סוכר ופלפל לכל דמות וכל סיטואציה, וכך הפכו את הצפייה בפרק למתוקה, חריפה ובפירוש מעניינת יותר מהפעמים הקודמות. ובאמת, עם 13.7 אחוזי רייטינג, נראה שהציבור הישראלי השתוקק לתוכן שיחליף לכמה רגעים את מהדורת החדשות, שרק הולכת ומתקדרת.

קופה ראשית קיבלה לא רק את המשימה להוכיח שהיא רלוונטית ונמרצת בעונתה החמישית, ולא לוקה בקללת הקומדיות הידועה שרובן הולכות ומאבדות מכוחן עם כל עונה. אלא גם את היכולת שלה להתפרץ לפריים טיים הישראלי, כאשר היא אפופה באווירת השישי באוקטובר, ולהצליח להעלות חיוך קלוש על שפת הצופים, מבלי לעצבן אותם.