כל מי שהתנסה מעט בעבודה עם אחד מהכלים של AI יודע שאחד החסרונות שלהם זה שהם ממהרים להביא תוצאה. כשם שלגוגל יש מדד כמה זמן נדרש לו להנפיק את הממצאים של עבודתו והוא כל הזמן מנסה להתייעל, כך גם תוכנות הבינה המלאכותית למיניהן מתחרות בעצמן במהירות התשובה שהן יספקו לכם או התמונה שהן ייצרו עבורכם. לא שחלילה יש בי איזה חשד שהאלבום החדש של אושר כהן נוצר באחד מהפורמטים החדשים המציעים עבודה עם בינה מלאכותית, אבל נראה שגם פה, ראוי שמישהו יאמר לו: אושר, לאט־לאט.
הוא הופיע לראשונה בחיינו הציבוריים בשיר "ברגעים שאת הולכת", בשנת 2020. לפני זה הוא אומנם היה ילד פלא עם אינטליגנציה מוזיקלית גבוהה, אבל אם אתם לא תושבי הקריות כנראה לא הכרתם את שמו. ומאז אותה פריצה לפני ארבע שנים, כהן עושה הכול כדי שלא תעבור חצי שנה בלי שנקבל ממנו עוד כמה להיטים חדשים. עד היום זה באמת עובד לו טוב; האלבום שהוציא בפברואר האחרון הגיע למיליוני צפיות, השיר שהוציא בעקבות המלחמה קיבל גם הוא את אהבת הקהל, וסביר להניח שגם את האלבום החדש יחבקו בגדול. ועדיין, היינו שמחים אם כהן היה ממתין לרגע ומחליט להביא לנו מנה בשרנית יותר ממה שיש לו להציע.
בכלל, כל הטרנד הזה של אלבומי EP שפרץ לאחרונה ואפשר לזמרים להוציא לנו בין שלושה לחמישה שירים בבת אחת אך לא יותר, משאיר אותנו קצת באמצע. הוצאת סינגל אחד בודד נועדה כדי לעורר בנו את התיאבון לקראת האלבום. האלבום עצמו, שעד לפני זמן לא רב היה מונה לפחות תשעה שירים נועד כדי שניכנס אל תוך נימי נפשו של הזמר. אלבומי הביניים הללו אומנם תואמים מאוד לחיים החדשים האינטנסיביים שאנחנו חיים בהם, ועוזרים לאמנים לשמור על הגחלת כדי שלא נאבד אותם, אבל לא ממש יכולים להחזיק לאורך טווח.
שלושת ה־EP שכהן שחרר טרם פרסום האלבום החדש Next Episode היו חלק מסדרה אחת, עם האלבום החדש שכולל שלוש רצועות כהן יוצא לאפיזודה חדשה. השיר הראשון, "עוד לא נגמר", עוסק באפשרות של אהבה לחזור ולהיות שוב. בשיר השני, "אין אותי", המושמע ביותר מבין השלושה, מביא כהן שילוב מפתיע ביחד עם לא אחרת מאשר הסטארית הגדולה נועה קירל. בשיר, שנשמע כאילו הולחן במיוחד כדי להיות להיט טיקטוק, ובהקשר הזה הליהוק של נועה הוא כמובן מדויק ומוקפד מאוד, הם עוסקים בריק שנותר כאשר זוגיות מסוימת נגמרת. בשיר השלישי כהן מצרף את ליאור נרקיס, וביחד הם מוצאים שיר שמח שעוסק בזוגיות חדשה שמתחילה, אך לא נראה שהיא מתאימה.
שיתופי הפעולה המבורכים מפרים ומרבים עבור שני הצדדים ומוציאים את המיטב. ובכל זאת, אין לכהן נושאים נוספים לגעת בהם פרט לאיזו זוגיות שהייתה בעבר? האם אי אפשר לבקש ממנו להביא לנו משהו רחב יותר? גם השיר שלו שעסק ביחסים עם א־לוהים ויצא לפני כשנה זכה לחיבוק לא פחות גדול מהאחרים שלו, וגם השיר "תרקדי" שנוגע באסון שפקד אותנו בשמחת תורה האחרון הגיעו להצלחה גדולה. אם כן, למה אושר כהן ממהר להוציא לנו אלבום קצר כל כך, שבשביל להאזין לו יספיקו לנו עשר דקות בלבד, במקום לקחת לעצמו עוד תקופה ולהוציא אלבום עשיר יותר ומגוון שעוסק בנושאים נוספים? בואו נגיד שהיינו שמחים על בחירה כזו.
