בשנתיים האחרונות הכתיבה הקורונה ארוחות מצומצמות בחיק המשפחה גם בשבתות ובחגים. עם בוא הקיץ ונסיגת הנגיף, חוזרת לקהילות הדתיות ברחבי ישראל המסורת היפה של אירוח משפחות וחברים לארוחת השבת. אבל נדמה שהזמן שחלף הותיר אותנו מעט חלודים בכל הקשור לכללי העשה והלא תעשה בארוחות ההמוניות האלה. הנה עשרה כללים למארחים ועשרה לאורחים. בתיאבון.
מארחים
1. לכולנו יש חובות אירוח מעיקים, וכולנו שואפים לנקות את הרשימה שכמובן איש מאיתנו אינו מודה בקיומה. אבל להזמין חמש משפחות לארוחת צהריים? זה יותר מחנה בני עקיבא מאשר ארוחה. אז אם לא הקמתם סוסיאדה עם קופסאות טונה וביקשתם מנציג מכל משפחה לאסוף את חבילת המזון שלו, הבה נישאר בתוואי המוכר והרגיל של שתי משפחות אורחות לכל היותר.
2. ארוחה בשבת צריכה להתחיל עד 12:30. נכון, בימי חול אתם אוכלים במשרד באחת וחצי או שוכחים לאכול צהריים, אבל הזמנתם משפחה רעבה ששרה על ברבורים שליו ודגים, ואשכרה מתכוונת לזה. הכוח בידיכם, השתמשו בו וכנסו את כולם לשולחן בשעה היעודה, כי מרוב רעב הקטן כבר נוגס בשזלונג החדש והמעוצב שקניתם.
3. אז יין או מיץ ענבים? זו שאלה שיכולה לכלות עשר־עשרים דקות קריטיות ממש לפני תחילת הקידוש, כשכל המסובים כבר מצפים לטרוף איזו חתיכת חלה. ספוילר: זה לא באמת משנה. תעשו כבר קידוש. וגם, לא משנה לנו אם את תעשי קידוש. אין צורך לפתוח את השאלה החברתית הזו בכל פעם מחדש. זה הבית שלך, אנחנו כבר נסתדר.
4. שולחן ילדים? הו כן.
5. הבאתם בקבוק יין לשולחן? מצוין. תפתחו אותו, אחרת אף אחד מהאורחים לא יעשה את זה. רוב האנשים לא מעוניינים להצטייר כאלכוהוליסטים אנונימיים שרואים בקבוק וחייבים להסתער עליו. הנחתם את הבקבוק היקר בהגזמה, מיקב בוטיק כלשהו בגבעה עלומה בשומרון, שזכה בשלושה פרסים בצרפת ושקיבלתם בפסח במתנה מההורים, רק כדי להשוויץ? לגיטימי. רק קצת מביך שלא הבאתם גם כוסות יין, אפשר להיות פחות שקופים.
6. לפעמים יושמעו בחלל הסלון משפטים כמו "יו איזו ספה יפה, חדשה?" או "מאיפה הווילון? אני חייבת גם כזה". ובכן, האורחים לא באמת אוהבים את הספה המהוהה מאיקאה, והחלון בביתם לא יראה וילון בשנים הקרובות כי זה לא הטרנד כרגע. המשפטים הללו נפלטים רק כי אין משהו אחר לומר. זו כנראה משפחה שאתם לא ממש מכירים, ואין לכם נושאי שיחה משותפים מלבד ריהוט גנרי, והזמנתם אותה רק כי היא הזמינה אתכם לפני חמש שנים כשהילדים היו יחד בפעוטון, והרי צריך לנקות את הרשימה מסעיף 1. כדי להימנע ממשפטים כאלה ודומיהם, ישמו בקפדנות את סעיף 2.
7. הטריק עם שעון השבת שמכבה באמצע הארוחה את האור בכל הבית, מוריד את התריס בסלון, ומפעיל את האזעקה ומערכת הספרינקלרים? אנחנו המצאנו אותו. אפשר פשוט להגיד שאתם מעוניינים בשנ"צ. האמת? גם אנחנו.
8. שני סלטים לפתיחה זה מספיק לגמרי. איש לא חושד שהתקמצנתם על חסה. שתי מנות בשר זה די והותר. אנחנו יודעים שמצבכם הכלכלי איתן גם בלי ארבעה קילו מדליוני פילה.
9. תנו לנו להוריד מהשולחן לכיור. אנחנו לא עושים את זה כדי לעזור, אלא כדי לא להירדם.
10. "היה טעים ונעים כרגיל" – יש לנו הרבה מה להגיד על מה שקרה כאן בשעות האחרונות אבל המעלית שבת בבניין שלנו מפסיקה עוד רגע, אז נשתמש בחרוז השחוק ונתחפף.
אורחים
1. לא מצאתם את אחד הילדים בגינה וזמן הארוחה הגיע? זו העת לאמץ את שיטת הדרוויניזם החברתי. הילד ישרוד, השכונה לא אלימה במיוחד. אנחנו, לעומת זאת, לא נשרוד עד שתמצאו אותו. בואו לאכול כבר.
2. הבאתם מתנה למארחים? כל הכבוד, הצלחתם לגרום למשפחה השנייה שהוזמנה להיראות כחבורת עלוקות אוכלות חינם. מקווים שהיה שווה.
3. הסלון, המטבח ופינת האוכל מסודרים כי אליהם הוזמנתם. אל תפתיעו בגיחה לא מתוכננת לאחד מחדרי השינה, כי אתם עלולים להיתקל בדיסוננס מסחרר חושים שלא תדעו איך להשתחרר ממנו.
4. אחד הילדים שלכם מתעקש לשבת לידכם בשולחן המבוגרים? תתמודדו איתו. כניעה שלכם תשחרר תגובת שרשרת איומה שתגרום לכולנו לאכול מעכשיו ועד הקינוח עם ילד משלנו על הברכיים.
5. יש משהו שאתם לא אוכלים? הודיעו על כך בזמן, כלומר לא אחרי יום רביעי. כשהאוכל כבר מוכן ומוגש אין כל כך מה לעשות עם "אין אצלנו שמיר ושומר במשפחה כבר 34 דורות, ידעתם שהנצי"ב מוולוז'ין לא אכל שומר ושמיר מעולם?"
6. הבטחתם להביא חלות? לא התכוַונו לחלות שהילד שלכם הכין בגן. יש מספיק מקרי סלמונלה שם בחוץ גם בלי יצירת הפאר המהממת של החמודי שלכם.
7. הגישו בארוחה צ'ולנט? אין צורך בבדיחת "אוקיי שמישהו יפתח חלון". כולנו מכירים, לכולנו היה פעם סבא מביך שאמר את זה בכל שבת חורפית. אנחנו מנסים לבנות משהו חדש, אז בבקשה.
8. מבקשים מכם לזמן? תזמנו. עד שיש נקודת יציאה מהאירוע, אין שום סיבה לעכב גם אותה בכמה דקות של כיבודי "אתה כוהן אבל אתה לוי אבל אתה הכי מבוגר", שלא מעניינים איש או אישה מסביב לשולחן.
9. נגמר האוכל? תפנו ותתפנו.
10. ותורידו איתכם את הזבל.
