קשה להיות שקט אל מול התמונות שמצולמות כל ערב בשערי הר הבית: פורעים צעירים, חלקם פלסטינים, חלקם ערבים-ישראלים ממזרח ירושלים, פורעים בשוטרים שקיבלו הנחיה ברורה לא להגיב באלימות. הציבור צופה בתמונות ומזדעזע בצדק. אין ספק שהטיפול שמקבלים הפורעים בהר הבית אינו דומה לזה שקיבלו יוצאי אתיופיה בהפגנותיהם, או החרדים ברחובות בני ברק. הציבור, מזועזע מרצח 11 ישראלים ברחובות, מתקשה להבין מה קורה כאן, ואיך יכול להיות שמגיבים כך להסלמה.
הבוקר התראיין דובר המשטרה אלי לוי והפציר בתקשורת שתפסיק להלהיט את הרוחות ותיקח אחריות על דבריה. אפשר להבין אותו. בעמדתו כדובר המשטרה, לוי רוצה לראות את האירועים הללו מסתיימים ולחזור לעסוק בדוברות אחרת לגמרי. ולא רק הוא, גם דובר צה"ל תא"ל רן כוכב אמר באחד הראיונות שלו ברדיו ש"צריך להיכנס לפרופורציות".
הציבור ברחוב וברשתות החברתיות דורש נקמה, אבל מערכת הביטחון לא נוקמת. אין כזה דבר בסל הכלים שלה. היא מתגוננת, מכילה ומסכלת. היא גם לא תוקפת, בפעם האחרונה שצה"ל השתמש בסיכול ממוקד זה היה אי-שם בנובמבר 2019. מערכת הביטחון מתגוננת ובעיקר נגררת וכעת היא עושה הכל כדי לא להיגרר למה שחמאס והג'יהאד האסלמי הפלסטיני רוצים לגרור אותה. המסרים שעלו מעזה לקריה הם שאם יהיה הרוג אחד בהר הבית, כל האירוע מתחיל מההתחלה. וזה הדבר האחרון שישראל רוצה.
אגב, המשמעות של המדיניות היא שכלום לא ישתנה בעתיד. משוואת לא משנים בהכלה, משוואות משנים בחשיבה מחוץ לקופסה. אמר לי קצין בכיר בצה"ל שהם הופתעו מההשפעה של חיסול בכיר הג'יהאד האסלאמי בהאא אבו אל-עטה בעזה: הארגון ספג מהלומה קריטית ולא הצליח להרים ראש. כלומר בסוף כשתוקפים, מכתיבים משוואות חדשות ואפילו משיגים תמונת ניצחון. אבל אנחנו לא שם. אנחנו מדינה שבוחרת להגיב. נערכים ומתכוננים ואז בעיקר מתגוננים, גם בשטח וגם תודעתית.
הרמטכ"ל עומד על במה וסופר סיכולים: עשרה בעשרה ימים, על פי נתוני השב"כ. אין כאן שום דבר חריג. השב"כ מודה שהוא, יחד עם כלל מערכת הביטחון, מסכל בין 400 ל-450 פיגועים בשנה. זה קצב של יותר מפיגוע ביום. ובעוד עשרה סיכולים בשבוע זה נתון שגרתי יחסית, שווה לפרסם אותו לציבור כמסר מרגיע.
המסר הזה לא באמת מרגיע – ההפך הוא הנכון, שכן הוא חושף כמה פיגועים מנסים לבצע בנו בכל יום. אבל הוא גם מעביר לציבור את המסר שמערכת הביטחון לא נרדמת בשמירה וממשיכה לעבוד קשה, והשקט שנקווה שימשך יביא את הגל הזה לסיומו. אלו עשרה ימים קריטיים שיכריעו פנינו לאן. אם המערכת תבלום את הפיגועים, נגיע לפסח שקט. אם לא, נתחיל הכל מההתחלה.
