במטה המדיני של האיחוד האירופי היו בוודאי מרוצים השבוע. מסע התעמולה על "אלימות המתנחלים" שהם מימנו במיליוני שקלים קידם עוד קצת את הדה־לגיטימציה של מדינת ישראל. הפעם לא רק ארגוני השמאל הקיצוני, או חלק מגופי התקשורת שפועלים איתם יד ביד, טרחו בהפצת העלילה. הפעם האבסורד זכה לשיתוף פעולה מלא מיו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת, ח"כ גלעד קריב.
קריב, איש מפלגת העבודה ומנכ"ל התנועה הרפורמית בעברו, יזם דיון מיוחד "לנוכח האירועים האחרונים על רקע לאומני בשומרון", והודיע לקראתו ש"הגיע הזמן שהצבא, המשטרה והפרקליטות יציגו תוכנית סדורה לטיפול בפרץ האלימות המסוכן הזה". קריב, אם תהיתם, לא התכוון לניסיונות הרצח היומיומיים כאשר פלסטינים מיידים סלעים לעבר יהודים במכוניותיהם. זה כנראה לא נחשב מבחינתו ל"אירועים על רקע לאומני". הוא גם הודה שמעולם לא כינס את הוועדה בראשותו כדי לדרוש תוכנית סדורה להגנה על תושבי יו"ש היהודים. הוועדה של קריב כונסה אך ורק כדי לעסוק במקרים של מתנחלים שפעלו באלימות כלפי פלסטינים, או כלפי מי שהוא הגדיר כ"פעילי חברה אזרחית". כך גם נוסחה כותרת הישיבה: "אכיפת החוק מול אזרחים ישראלים בשטחי יהודה ושומרון נוכח האירועים בכפר בורין – פעילות רשויות האכיפה והתיאום ביניהן".
בפתח הוועדה הודה קריב שאין לו ספק שהאלימות הזו מופעלת בידי מיעוט קטן, אבל מהר מאוד התברר שישיבת הוועדה משתלבת היטב עם תעמולת האיחוד. כל המסרים היו שם. מהאשמת הרשויות באלימות כלפי "האוכלוסייה הנכבשת", דרך הבהרה שעצם קיום ההתנחלויות הוא אלימות, ועד להגדרת ישראל כ"מדינת אפרטהייד".
את עיקר העבודה עשה ח"כ מוסי רז. הוא פתח בהאשמת רשויות המדינה בשותפות באלימות, ואמר שזו "אלימות של מתנחלים שנהנתה מגיבוי מסוים של רשויות המדינה". לאחר מכן, כדי שאף מתנחל לא יחשוב בטעות שכל הבעיה היא כמה מתפרעים שאילו רק היו מתנהגים אחרת הכול היה נמנע, הבהיר רז ש"עצם ההתנחלות היא תופעה אלימה". לבסוף קבע רז שתפקידו של צה"ל אינו לשמור על ביטחון היהודים, משום ש"לפי אמנת ז'נבה תפקידו של הכוח הצבאי במעצמה הכובשת להגן על האזרחים הנכבשים".
ומה באשר לאלימות שסופגים יהודים ביהודה ושומרון? את רז זה כנראה לא מאוד מרגש. "הדברים האלה אינם בני השוואה לעימות בין ישראל ובין הפלסטינים, בהיותה של ישראל מעצמה כובשת", אמר. "בעימות הזה אנחנו משתמשים בכוח והם משתמשים בכוח". נציג ניטרלי למופת של האיחוד האירופי.
אבל רז לא הצדיק את מלוא התקציב של האיחוד האירופי. הוא אומנם אמר ש"יש בשטחים שתי מערכות חוק נפרדות", אבל נמנע מלומר את המילה המפורשת "אפרטהייד". אך לא אלמן ישראל; את מילת היעד של הקמפיין סיפק ח"כ אוסמה סעדי, שאמר: "זה משטר אפרטהייד". ח"כ סעדי לא נתן לעובדות לבלבל אותו, וגם כשח"כ שמחה רוטמן הבהיר לו שהדין ביו"ש שווה לכל אזרח ישראלי, יהודי כערבי, הוא התעקש שזהו אפרטהייד.
רז וסעדי סיפקו את הסחורה, אבל אל תטעו. ח"כ קריב אינו תמים, וידע בדיוק מה הוא עושה. הוא הוביל את התנועה הרפורמית, בכהונתו כמנכ"לה, לפעילות פוליטית ענפה בדיוק בתחומים הללו. תחת הנהגתו התנועה עסקה לא רק בענייני דת ומדינה, אלא גם הייתה שותפה לעתירה לבג"ץ נגד חוק שנועד להילחם בארגוני ה־BDS, ופרסמה נייר עמדה נגד חוק השקיפות לתרומות שעמותות השמאל מקבלות ממדינות זרות. לא פלא ש"חומרי הרקע" לישיבת הוועדה הוכנו בידי אותן עמותות שמאל שנהנות ממימון זר, כולל שוברים שתיקה, שזכתה למימון ספציפי לתעמולת "אלימות המתנחלים".
חבל שרק נציגים מהאופוזיציה הבהירו שאלימות כזו היא תופעה מגונה אך שולית, שאיננה ראויה ליחס הרב שהיא מקבלת. חברי הכנסת רוטמן, שלמה קרעי ואמיר אוחנה ייצגו את הימין בכבוד, אך אנשי ימינה ותקווה חדשה לא הגיעו כדי להתמודד עם עמיתם לקואליציה. הם כנראה מתכוונים להמשיך לאפשר לח"כ קריב לקדם את תעמולת האיחוד האירופי מתוך כנסת ישראל.
