זו הייתה יכולה להיות שעתם היפה של ארגוני המורים. מאות אלפי תלמידים כמהים להתחנך וללמוד. הם מתגעגעים לבית הספר, למורים ולחברים יותר משאי פעם העלו בדעתם שהדבר אפשרי.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
–אולמרט מנסח את גבולות הסולידריות הישראלית, וזה נראה רע
–אושר: הסרת חסמים לקליטת עולים חדשים בעלי הכשרה רפואית
–"במשבר הזה ראינו מורים שלקחו את העניינים לידיים"
במקום לספור ולסמן "בטבלת יאוש" את הימים שנותרו לחופשה, הם מתייאשים מהבטלה. נערה הלומדת בכיתה י"ב בבית הספר "הריאלי" בחיפה הסבירה ברשת ב' את הגעגוע הגדול שלה להפנמת ערכים, לשיחה עִם המחנכת, למפגש עם החברים ולאירועים וטיולים משותפים.
עובדה היא שמיעוט מבין המורים אכן יוזם על דעתו מפגשים שכאלה. בכל עיר וישוב אפשר למצוא גנים ציבוריים ומבנים מרווחים שבהם אפשר להיפגש וללמוד, לשוחח ולהתקדם. אבל המיעוט הזה לא זוכה להנהגה הראויה שתהפוך את האירועים המעטים למהלך גדול. לא רק ההנהגה הלאומית שלנו כשלה, גם ההנהגה החינוכית. זו שהייתה צריכה לעמוד בראש הדורשים לחזרה ללימודים במתכונת סבירה. זו שהייתה צריכה להכריז על סכסוך עבודה למען התלמידים והחינוך ולא למען עצמה. ובמקום שכך יקרה, אנו רואים את ראשי הארגונים מאיימים בשביתה על כל חריגה אפשרית מהמקובל. אִם מישהו יעז להציע פעילות חינוכית בחנוכה אבוי לו. אִם מישהו יציע רעיון חדשני ומקורי שיכלול מאמץ נוסף מהמורים, מיד יזעקו מנהיגיהם חמס.
ודאי שלימודי הזום קשים גם על המורים. ודאי שרובם המכריע רוצים בהכנה ראויה של התלמידים לקראת בחינות הבגרות, אבל הדרך לכך טעונה לא רק בצמצום הדרישות הלימודיות ובהקטנת החומר המחייב לבחינות. המאמץ העיקרי חייב לבוא ממקום אחר לגמרי. ראשי ארגוני המורים צריכים לעמול יומם ולילה עִם אנשי מקצוע, הורים, תלמידים ונציגי השלטון המקומי והכל כדי לשבור את השיממון שבו נמצאים התלמידים.
זאת הייתה יכולה להיות שעתם היפה של מנהיגי המורים בהצגת תכלית של מנהיגות אחרת, דווקא בימים שההנהגה הלאומית כה מאכזבת. הם יכלו ליזום טיולים בהדרכתם בכל רחבי הארץ, הם יכלו לזמן קבוצות קטנות של תלמידים למפגשים בכל ימות השבוע. לקרוא יחד בספרים ולשוחח עליהם. להכיר אתרים וצמחים בארץ הזאת. להתהלך עִם התנ"ך בידיהם ועִם שמות אתריו בפיהם. לארגן ביקורים מצומצמים משותפים במפעלים, במוזיאונים, בחופי הים, בשכונות מצוקה ובאתרי מורשת. ליזום מפגשים עִם חכמי דעת בכל תחומי החינוך והלימוד. רבים מהמרצים באוניברסיטאות היו עשויים להצטרף למאמץ הזה למען הדור הצעיר שלנו על כל גווניו ומאפייניו.
אבל אין להם את התשוקה והאחריות לחרוג מהשיח הרגיל של מאבקים ואיומים. אין להם את היכולת לחרוג מהדפוסים הרגילים אשר אינם ניתנים ליישום בימי הקורונה. גם הם נדבקו במחלה הקשה העוברת עלינו, באותו וירוס של אוזלת יד וניתוק מהציבור אותו הם אמורים לייצג ולקדם.
הסופר והמשורר מירון ח. איזקסון משמש כפרופ' לספרות עברית באוניברסיטת בר-אילן. ספרו הראשון ראה אור כשהיה בן 19. עד כה ראו אור 22 ספרים, האחרון יצא עם פרוץ משבר הקורונה "הערת משורר- עיונים בפרשת השבוע".מירון זכה בפרס נשיא המדינה לספרות עברית, בפרס ברנר לשירה, בפרס נתן יונתן לשירה ובפרס קוגל לשירה.
