יום חמישי, אפריל 24, 2025 | כ״ו בניסן ה׳תשפ״ה
לארכיון NRG
user
user

אריאל שנבל

פרשן לענייני ארה"ב, כתב מגזין בכיר ובעל טור אישי במקור ראשון. בין השאר, מסקר מקרוב את המערכת הפוליטית האמריקנית מאז 2010

"הנחלה" מופרכת, קלישאתית, ואשכנזית מדי – אבל לא נורא

אפשר היה להתלונן, ובאמת יש על מה. אבל בסופו של דבר, האם באמת היה ראוי שיהיו לנו ציפיות גבוהות מהסדרה שאמורה הייתה "להיכנס לנעליים הגדולות של סברי מרנן"?

יכולתי לכתוב על כך שמדובר במקרה קלאסי של הגמוניה שלא מודעת להגמוניותה. יכולתי לציין את העובדה שמדובר בסדרה על משפחה אשכנזית לגמרי, במושב חילוני לגמרי, בלי שום דתי או מזרחי לרפואה. יכולתי גם לטעון, ובמידה רבה של צדק, שדמותו של פאדי היא של ערבי מחמד שכמו לקוחה ישירות מקומדיות נחותות משנות השמונים. יכולתי לכתוב על זה שלקרוא לילד בסדרה "נחת" כשאת אימו מגלמת שני כהן, היא פעולה תסריטאית שנראית יותר כגניבה ספרותית בוטה מדי ממערכון של ארץ נהדרת מאשר הברקה. יכולתי גם לכתוב שאין דבר בדמותה האפורה של שני בסדרה הזו שמזכיר את תפקידיה המפוארים בתוכנית ההיא שמנחה אייל קיציס.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– מה זאת אהבה: כשהשאלה גוברת על התשובה
– עוד חברת תרופות הודיעה על ניסוי מוצלח בחיסון לקורונה
– אני רוצה להמשיך להיות אני. הלוואי שמישהו ייתן לי את זה במתנה

יכולתי להתלונן על מופרכות העלילה. איך שבפחות מארבעים דקות מתרחשים אירועים שאמורים לקחת שנה-שנתיים, ושמכניסים את הצופה לאווירת קדחתנות חסרת פשר וחסרת הצדקה. יכולתי לקבול על יותר מדי בדיחות קרש צפויות מקילומטרים ועל מעט מדי שורות שמפיקות צחוקים אמיתיים. אלה, אגב, נפלטו אחרי משפטים של שלמה בראבא, שנושא את כל הסדרה הזו על כתפיו הרחבות.

"הנחלה". צילום מסך ממאקו

אפשר לקבול על כך שהקאסט הראוי על פניו – שני כהן כאמור, נלי תגר, ארז שלם ועוד – צריך שוב להסתמך על זקן השבט שבלעדיו הם נראים אבודים לגמרי. ואפשר גם להתעצבן מכך שתסריטאים שנונים וחדים שיוצרים את "היהודים באים" המבריקה, מתמכרים למשחק מילים אידיוטי ומתיש – כן, ניכוס ונאחס זה מאוד דומה, הבנו את זה בדאחקה הראשונה בה ניסיתם להבהיר את זה, למה לחפור. וגם אפשר לתמוה איך בפעם האלף עוסקת התרבות הישראלית בשאלת החומוס המקורי, כאילו מישהו כפה על הכותבים להתעסק בפרק הראשון עם הנושא הקולינרי הנטחן והמאוס ביותר שיש לחברה הישראלית להציע.

אז אפשר היה להתלונן, ובאמת יש על מה. אבל בסופו של דבר, אחרי שאמרנו את כל זה, האם באמת היה ראוי שיהיו לנו ציפיות גבוהות מהסדרה שאמורה הייתה "להיכנס לנעליים הגדולות של סברי מרנן"? האם לא ראוי שבמקום להיות חמוצים ומרירים על הדרת מגזרים כאלה ואחרים נשמח שיש לשחקני ישראל מקום שבו הם יכולים להתפרנס גם בתקופת הקורונה? האם לא עדיף שדיונים על ניכוס תרבותי ייעשו במסגרת סדרה קומית במקום בדיוני אולפן מביכים? יאללה, אז שיהיה "הנחלה". רק חסר שתתחילו להיות שם שמאלנים, כי אז באמת נתלונן.

כתבות קשורות

הידיעה הבאה

כתבות אחרונות באתר

Welcome Back!

Login to your account below

Retrieve your password

Please enter your username or email address to reset your password.