משבר הקורונה העצים את הקשב שיש להפנות לאוכלוסיית הגיל השלישי והגיל הרביעי בחברה הישראלית.
זקנה אינה פוסחת על אף אחד מאיתנו. אמת שיותר היה קל לנו לכרות אוזניים מלדבר על הזקנה, על ההתמודדות עימה, אך היא תופעה אוניברסלית.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– האיחוד האירופי אישר העברת כספים לארגונים תומכי טרור
– בעזה מאותתים לישראל: השקט עומד להסתיים
– הנהגה במלכוד קורונה: נחשפים השסעים בפוליטיקה החרדית
בשנים האחרונות אנו עדים לתאוצה טכנולוגית גם בתחום הרפואה שהביאה להארכת תוחלת החיים, מניעת מחלות ואף לשיפור באיכות החיים. אותה תאוצה מאפשרת לזקן להישאר במסגרת ביתו וקהילתו – למעשה בסביבה המוכרת לו לאורך זמן ממושך יותר מאשר בעבר. עם זאת, בשל עלייה בתוחלת החיים, בני דור הביניים נתונים ללחצים מכיוונים רבים – מחד טרודים הם בטיפול בעצמם, לצד הטיפול בילדים מתבגרים ואף רצון לעזור לילדים עם הנכדים, לצד רצונם ליהנות מגיל הפרישה. מאידך, תהליך הזדקנות הוריהם, שהטיפול בהם מצריך התמודדות מתמשכת והמציפה רגשות רבים כמו פחד, חמלה, ותחושת חובה כלפי הוריהם המזדקנים.
לבני דור הביניים יש תחושת אחריות מוסרית, לעיתים המתבססת על קודקס דתי, ובישראל באופן כללי אנו גדלים על מערכת ערכים המבוססת על סולידריות חברתית. בהיבט הדתי אחד מעשרת הדיברות הוא "כבד את אביך ואת אימך", ותורתנו הפכה לתורת חיים הסוללת לנו חברה אנושית, ערכית, המוקירה את הזקנה, ואף יש הלכות ברורות העוסקות בכיבוד ההורים. יש לנו את הרצון להוקיר תודה ולנצל את ההזדמנות להשיב להורינו תגמול. האחריות המתבטאת אצל המטפלים העיקריים, שברוב המקרים המדובר הוא בילדי הזקנים.
במהלך הזדקנותו, האדם עובר תהליך של נסיגה – אם זו נסיגה פיזית או נסיגה מנטלית, ויש כאלו הסובלים מנסיגה בשני ההיבטים. קיים שלב בחיים שבו אותה נסיגה מצריכה טיפול אינטנסיבי, ובמצב כזה סביבת הזקן עשויה לעבור טלטלה, סוג של משבר, וצריכה להיערך מחדש סביב המצב החדש עבורם.
חשוב לזכור, שבכל משבר, אם זה בשל מחלה או התדרדרות שמקורה בתהליך ההזדקנות, סביבת האדם החולה או המזדקן כולה מושפעת וגם היא עוברת טלטלה. בדרך כלל הזקן מקבל את הטיפול שלו, אם זה ברמה הפורמלית, מול המוסדות והרשויות, אך אל לנו לשכוח את הסביבה, את בן או בת הזוג וילדיהם – כולם עוברים טלטלה וזקוקים לליווי, תמיכה, ולדאוג לרווחתם.
אחריות המשפחה כרוכה במטלות רבות הכרוכות בטיפול יום יומי, ומעבר לטיפול, יש את החיים עצמם המחייבים התמרון עם שלל מחויבויות חדשות ודרישות אחרות בחיים הפרטים, אם זה בעבודה, אם בהקשר של גידול ילדים ושמירה על הרווחה.
החשיבות בהעלאת המודעות לנושא היא מהותית לנו, הילדים, להיות נוכחים עבור ההורים שלנו. ההורים שלנו שמטפלים בהורים שלהם, מתמודדים עם לא מעט לחצים ועלינו לדרוש לשלומם, להציע עזרה, לקחת חלק אולי בטיפול בסבא וסבתא. קיימת התייחסות אקדמית המתארת את התועלת שבכינון קשר בין הנכדים לסבא וסבתא, כיצד תורמים הם ומעניקים תחושת קרבה.
חשוב להיות מודע לתהליכים הטבעיים של חיי האדם. בהביטי מהצד על הוריי, גם אם אני מגלה נסיגה בהיבטים מסוימים, יש חשיבות להבנת מידע רפואי, כמו גם לדעת שיש זכויות עבור הורינו שניתן לממש. על המטפלים להיות עבורם ובשבילם. בעת מפגש שלי עם משפחות ועם הזקנים הרבה מהם חוזרים ואומרים שאינם מעוניינים להיות נטל על הילדים ומנסים להסתדר לבד. אני מבינה את נקודת המבט שלהם, את שאיפתם להמשיך את העצמאות, כל עוד קיימת. מתפקידנו להיות רגישים כלפיהם, להבין מתי לתת את העצמאות ומתי לדאוג שהם יקבלו עזרה. בהיותנו רקמה אנושית אנו מקיימים כל הזמן אינטראקציות חברתיות, וקיים צורך כי נסגל לעצמנו תכונות של רגישות חברתית, משפחתיות לצד כיבוד הורינו. עלינו לדאוג לצורכיהם ולהבין שלפעמים גם צריך ליווי של אנשי מקצוע בתהליכים בירוקרטיים, לצורך מימוש זכויות וקבלת טיפול רגשי במידת הצורך.
אוכלוסיית הזקנים נוכחת ותישאר ואף תגדל. משבר הקורונה העצים את ההתמודדות שלה. צרכי אוכלוסייה זו לדעתי צריכים להיות תמיד בכותרות, סובלים הם מבדידות גם בלעדי משבר הקורונה, והצורך בטיפול בהם ילך ויגדל. אותם זקנים הם תשתית החברה, מהם שאבנו את ערכינו, למדנו מהם, ועלינו לזכור כי גם בתורה ובמסורת לזקנים יש מקום של כבוד – אלו הם נותני העצות, בעלי חכמת חיים וניסיון חיים, הזקנים היו אלו שלהם היה את הידע להעביר הלאה.
רק מלהתבונן, לראות אותם ניתן להבין כי הם היו בדיוק כמונו ויש לתת להם את המקום הראוי להם בחברתנו, וזאת גם מתוך אחריות שלנו, אנו גם מחנכים את ילדינו, והם רואים אותנו ההורים, ביחס להורינו, ובונים מערכת חברתית ערכית ומוסרית.
ליצירת קשר: liatcohen77@gmail.com
