תקופת הקורונה והמעבר החד מלמידה "קונבנציונאלית" בכיתת הלימוד ללמידה דיגיטלית דרך מרחב הסייבר מעוררים את השאלה כיצד יכולים אנשי חינוך ללמד מקוון בצורה מועילה ויעילה בתקופה ייחודית זו?
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– "שגריר הרצון הטוב" של אונר"א מטיף להשמדת ישראל
– לוחם אש: סיור בשדות עוטף עזה החרוכים
– דעה: בא לשכונה מניין חדש
המענה לשאלה נעוץ בשלושה מפתחות שיעניקו לנו את הכניסה ללמידה משמעותית ויעילה. הראשון ידרוש מהמחנכים לכלול כלים אחרים, כמו וידאו, משחקים, חידונים, חקר, עבודת צוות, יצירה ושיתוף תוצרים. המפתח השני דורש לייצר הוראה היברידית: כלומר חלוקה ואיזון בין הוראה סינכרונית, במפגש של מורה-תלמידים להוראה א-סינכרונית בה התלמיד לומד בזמן הנוח לו. המפתח השלישי והאחרון מבוסס על ההבנה שיכולת הריכוז של הלומדים בבית נמוכה בהרבה מזו בכיתה ולכן יש לפרק את השיעור לנתחים קצרים ומגוונים בני 5-10 דקות.
המורים אינם שחקני יחיד על במת הכיתה. בהוראה מקוונת מילת המפתח היא מעורבות התלמידים – יצירת עניין, מוכנות ורצון להקשיב ולהשתתף בשיעור. מעורבות תתקיים אם וכאשר התלמידים יהיו שותפים אקטיביים ולא רק שומעים או צופים. את הנכונות והמוכנות להשתתף ניתן להשיג מהתלמידים ע"י גיוון. גיוון ההוראה מתחיל בפירוק השיעור למקטעים קצרים כאשר כל מקטע למידה שונה מהבא אחריו (מקטע ראשון – הסבר או תיאור כל שהוא, מקטע שני – סרטון, מקטע שלישי פעילות עצמית). את חומרי הלמידה ואת התוצרים יעלו התלמידים לפלטפורמה דיגיטלית. מומלץ מאד לפעול בסביבות מוכרות לתלמידים, לפתוח קבוצת פייסבוק לכיתה (טיפ: עדיף להשתמש ב- WORKPLACE של פייסבוק שפותח במקור למקומות עבודה). על מנת ליצור מעורבות, יש להפעיל את התלמידים כל הזמן על ידי יצירת עניין. למידה מתוך משחק היא אחת הדרכים הטובות ליצירת מעורבות וללמידה. ישנם משחקים רבים שניתן לשלב כחלק מההוראה המקוונת, למעשה בכל תחום דיסציפלינרי ניתן למצוא מגוון רחב מאד של משחקים. ניתן כמובן -ולדעתי זו תהיה הלמידה המשמעותית ביותר- לבקש מהתלמידים לתכנן משחק שמטרתו להשיג יעד לימודי מוגדר וכמובן לשחק את המשחק כחלק מהשיעור.
קיימת חשיבות רבה ליצירת רצף. באופן כללי, ההוראה צריכה לכלול רצף של נושאים, רעיונות ותיאוריות שנעות על ציר מוגדר. לכן ישנה חשיבות מכרעת לנסות לקשור בין הבעיות, הדוגמאות, הכללים והפרקטיקות המוצגות לתלמידים במסגרת הנושא הנלמד. בלבול או קטיעת מסלול הלמידה עלול להוביל לתוצאות למידתיות שונות בקרב התלמידים. חשוב שמורים יאפשרו התכתבויות אחרי השיעור ובמהלכו כמו גם להפעלת התלמידים באמצעות שאלונים, סקרים, מטלות שונות שהם מבצעים תוך התייחסות לתכני השיעור ובמהלכו.
לצורך למידה מרחוק צריך שלרשות הכיתה יעמדו פורומים מקוונים או קבוצות דיון בפייסבוק (או סביבות אחרות) המאפשרות הוראה ולמידה מקוונת גם במצב סינכרוני וגם במצב א-סינכרוני ומרכז משאבים מקוון של חומרי ההוראה (שהוא מעלה לתלמידים) ותוצרי הלמידה (שהתלמידים מעלים).את פרק ההוראה הפורמלי ניתן להשלים או לעבות באמצעות אפליקציות כמו Skype, Messenger, WhatsApp.
סוגיית הריבוע השחור ונוכחות בזום. מומלץ להגיע מוקדם ככל האפשר להבנה והסכמה עם התלמידים לגבי הנוכחות שלהם בעת שיעור מקוון סינכרוני. אפשר בהחלט להסכים שהמצלמה תהיה סגורה (אך מראה תמונה של התלמיד ואת שמו המלא) בעת שהמורה או תלמיד אחר מדבר, אולם, בשני מצבים יש להתעקש על מצלמה פתוחה כאשר התלמיד עצמו מדבר וכאשר מתקיים דיון.
דיברנו על כלים למורים, הבנות עם תלמידים, ומה עם ההורים? ההורים הם לא עוזרי הוראה. אל תהפכו את ההורים לעוזרי ההוראה שלכם. תכנון השיעור שלכם צריך להיות כזה, שתכני ההוראה וההנחיות יאפשרו למגוון התלמידים להשתתף. הוסיפו לסדר השיעור פרק זמן משמעותי לפגישות קבוצתיות ואישיות עם התלמידים, ניתן את אלה לשלב בזמן שהתלמידים עובדים על משימה זו או אחרת. ובכל זאת, כדאי לספק להורים מידע רקע (באמצעות דוא"ל או וואטסאפ) על מהלך הלמידה. אין צורך להטריד אותם בפרטים, כן כדאי שידעו מה נושאי הלמידה בשבוע הקרוב והאם נדרש מהתלמיד להתמודד עם משימה ייחודית שדורשת קצת יותר קשב.
להורים שביננו, תפקידכם לספק לילדיכם סביבת למידה מיטבית, כזו שתאפשר לו להתרכז. מה עשוי להפריע לו? מגוון דברים, החל ממגרת הממתקים והמקרר, רעש הבוקע מהטלוויזיה בחדר השני וגם אחים המתרוצצים סביבו. לכן כדאי לרכוש אוזניות שיקטינו את הרעש הסביבתי מצד אחד, ומצד שני לתכנן סדר יום תומך למידה בבית. יש להבחין בין סדר יום של חופש לסדר יום של לימודים ושגרה, סדר יום ללמידה רצוי שיכלול זמן השקמה, זמן ארוחת בוקר מסודרת (שתקטין את הנטיה לרוץ למקרר ולנשנש), ובתיאום עם לוח הזמנים שהוכתב על ידי בית הספר הפסקות מסודרות – ורצוי שאלה תהיינה בתדירות גבוהה.
מאחל לכל מורי ותלמידי ישראל שנת לימודים פוריה.
