מחמוד אסאף, הכוכב העזתי שהפך לזמר בינלאומי, מנצל את ההילה שלו כדי להסית לחיסול ישראל. מי שהוגדר כ"שגריר של רצון טוב" מטעם אונר"א אחרי שניצח בתחרות הכישרונות הפלסטינית בשנת 2013, שר כיום שירי הלל למחבלים וקורא לקהל מעריציו לאחוז בנשק נגד ישראל.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– לוחם אש: סיור בשדות עוטף עזה החרוכים
– דעה: כשהשמאל יודה בשמאלניותו, הימין ייאלץ להיות באמת ימין
– "אם אין ריבונות, לפחות בנייה": גל המחאה החדש של מועצת יש"ע
"אני גאה בתפקידי כשגריר אונר"א לצעירים, אני חש אחריות רבה כלפיו", אמר אסאף אחרי שקיבל את תואר הכבוד מטעם סוכנות הסעד לפליטים של האו"ם. אך החוקר דוד בדין, העוקב אחר פעילות אונר"א, בחן בדו"ח חדש את פעילותו של הזמר, המסית צעירים פלסטינים לטרור ולרצח.
"פלסטין, לכבודך אנחנו נלחמים. לוחמי החופש צועדים בשיירות על אדמתך… האש מתפרצת והרובה מזמר", שר אסאף בהופעה בעיר הפלסטינית רוואבי בשנה שעברה ב־23 באוגוסט בפני קהל משולהב של צעירים. "הרם את הכאפייה, נופף בה, תן לרובה להריע לה ולקשט אותה". למען הסר ספק הוא הבהיר שהרובה נועד לשחרר את אדמות פלסטין מידי היהודים: "לך לצפת, לך לטבריה, לעכו ולחיפה, ומסור דרישת שלום לים שלה, אל תשכח את נצרת, המצודה הערבית, הבא בשורה לבית־שאן על חזרת פליטיה, ירושלים היא הבירה ואל־אקצה הדגל שלה, אינשאללה נתקבץ בה".
ההופעה ברוואבי נערכה שעות ספורות אחרי רצח רנה שנרב לא הרחק משם. "למרות הנסיבות, זו גאווה לראות כאן המוני אנשים", התייחס אסאף בעקיפין לרצח. אורחת הכבוד שלו באירוע הייתה לטיפה אבו־חמיד, אם לשישה מחבלים שחמישה מהם כלואים בגלל פעולות טרור רצחניות. ילדיה הרגו עשרים ישראלים, ובהם חיילי צה"ל ואיש שב"כ. "בואו ניתן כבוד לאמנו היקרה. ברכות לה, לבניה האסירים ולאסירים כולם", אמר אסאף לפני שהעלה את לטיפה לבמה לקול תשואות הקהל.
באונר"א מתעלמים מהמסרים האלימים של אסאף. את שירו על השיבה לצפת, לחיפה, לבית־שאן ולירושלים הוא שר לא רק ברוואבי אלא גם בבתי הספר של אונר"א בכפרי הרשות הפלסטינית. לאחרונה התראיין אסאף לערוץ רואייה והסביר את האידיאל שהוא רואה בתפקידו: "השירים הם כמו נשק. לשירים הלאומיים יש תפקיד בשימור המהפכה בעם הפלסטיני. הם חלק בלתי נפרד מהמאבק. האמנות היא התנגדות".
הזמר הפלסטיני מקפיד להביע תמיכה מפורשת במחבלים. "אני שומר על שבועתי ועל דתי, תמצא אותי על אדמתי, אקריב את נשמתי למען בני עמי, הדם שלי פלסטיני, עמדנו למען מולדתנו מלאי גאווה… אדמת ירושלים קראה לנו, קול אמי קורא לי, אני פלסטיני".
אגב, אסאף אינו מתגורר במולדת שהוא מעלה על נס בשיריו. מאז זכייתו בתחרות ב־2013 הוא מרבה להסתובב בעולם. בחודשים האחרונים הוא מתגורר בווילה בדובאי שבאיחוד האמירויות. בריאיון ברואייה הוא נשאל מהם המקומות האהובים עליו בעולם, והשיב בלי היסוס: ונצואלה ולונדון. הקיץ התחתן אסאף עם רים עודה, צעירה דנית שאביה ממוצא פלסטיני.
המזרחן ד"ר רוני שקד ממכון טרומן באוניברסיטה העברית אומר ש"מאז מותו של המשורר מחמוד דרוויש נותרו הפלסטינים יתומים במישור האמנותי, ובמידה רבה מחמוד אסאף ממלא את מקומו והפך לזמר השיבה. השירים שלו הפכו להמנוני מחנות הפליטים וזוכים לצפיות של עשרות מיליונים. לכן ההשפעה שלו הרסנית. שיריו הם תמריץ גדול לטרור של צעירים פלסטינים.
"שיר השהיד, שבו הוא מתאר כיצד לוקחים את השהיד לקבורה, ושיר השיבה הגדול לצפת, חיפה ובית־שאן, הפכו להמנון של הפליטים הפלסטינים. מבחינתם הוא מקדם את המרי הפלסטיני שלא יכול להתקיים בלי אתוס ושירה לאומנית. הילדים הקטנים סופגים את המילים הארסיות ונדבקים ברוח השיבה והטרור"
