ההתרגשות של חגי, שותף בשני ברים בירושלים, הייתה בשיאה: אחרי חודשים של חוסר פעילות, סוף-סוף ניתן האות לפתיחה מחודשת. חגי תכנן את הערב לפרטי פרטים, עדכן את העובדים והכין את הברים לעמידה בתו הסגול. ערב לפני הפתיחה החגיגית, נכונה לחגי הפתעה: פתיחת הבר תביא להפסד כספי, שכן אם חגי ישאיר את העובדים שלו בבית לעוד כמה ימים, עד תחילת חודש יוני, הוא יקבל מענק של 7,500 שקלים לעובד, בעוד החזרה מוקדמת שלהם תוריד את גובה המענק שלו ל-3,750 ש"ח בלבד. למעשה, המדינה הענישה אותו על הפתיחה המוקדמת.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– לקראת תכנית המאה: נחנכה יחידת מודיעין חדשה במשמר-הגבול
– מנהלים ומורים נגד החזרה לשגרה: "ההנחיות לא ישימות"
– בטיחותם של תחליפי סוכר: למדענים עוד אין תשובות
אם אתם כועסים על תוכנית הסיוע של משרד האוצר, אתם לא לבד: היא ספגה קיתונות של ביקורת מכמה כיוונים שונים. מעסיקים שהשקיעו זמן וכסף רב בכדי להימנע מהוצאת עובדיהם לחל"ת הושארו מאחור, וזעמו על התמריץ המעוות שיצרה הממשלה. רבים מהם כבר הכריזו כי במקרה של גל שני, הם יוציאו את העובדים לחל"ת כמה שיותר מהר. רק לאחר הפעלת לחצים רבים, גם הם ככל הנראה יקבלו פיצוי – מה שמביא להתקוממות של רבים על נתינת כספי מיסים למגוון עסקים אשר חלקם לא היו בסכנת סגירה כלל. על מנת לטפל בבעיה החדשה, התנתה הממשלה חלק מהמענקים במילוי טפסים מפורטים ומורכבים. בינתיים, עסקים רבים מקוננים שעם הזמן שצפוי לקחת מילוי ועיבוד הטפסים, כבר לא יישאר להם מה להציל.
האם היה ניתן לשפר את התוכנית? במידה מסוימת כן: רבים הציעו מודל של "תשלום עכשיו, שאלות אחר כך", במסגרתו הממשלה תיתן הלוואות בריבית נמוכה באופן מידי לכל דורש, אשר יומרו בהמשך למענקים, בתנאי שהעסק מוכיח פגיעה אמיתית. אך במקרה כזה לא היה תמריץ ספציפי להחזרת עובדים, והמדינה הייתה נאלצת להיכנס לחובות גדולים עוד יותר בתקופה שמשלמי המיסים עדיין מתאוששים מהמשבר.
למעשה, כבר היום במשרד האוצר מצטערים בדיעבד על צורת הסיוע היחידה שניתנה באופן גורף וללא שאלות: המנגנון הנדיב במיוחד של ההוצאה לחל"ת. לטענתם, אי-התניית החל"ת בתשלום ימי חופשה על חשבון המעביד – חובה בימי שגרה – הביאה לניצול המנגנון גם על ידי מעסיקים שכמעט ולא נפגעו מהמשבר, אך ראו הזדמנות לחסוך כסף בסיכון אפסי ולגלגל הוצאות על משלם המיסים. בנוסף, התשלום הגורף ואי הבדיקה הביאה לכך שחלק מהמעסיקים רימו את המערכת, ודיווחו על עובדים בחל"ת גם כשאלה המשיכו לעבוד.
לאור כל זה, האם צריך להכריז שתוכניתו של משרד האוצר היא כישלון? לא ממש.
בספרו רב ההשפעה "מתקדמים לאחור" (שתורגם לאחרונה לעברית בהוצאת "שיבולת"), צ'ארלס מארי מגדיר כמה כללים המתקיימים בכל תוכנית חלוקת כספים ממשלתית. הכלל הראשון: "כל תנאי אובייקטיבי המגדיר זכאות לתוכנית תשלומי העברה, יוציא מכלל הזכאים חלק מהאוכלוסייה, בצורה שלא ניתן להצדיק מבחינה הגיונית". הבעיה של הממשלה היא לא שהיא אינה מגדירה נכון את קהל היעד של מקבלי הסיוע, אלה שלגוף ריכוזי האחראי על מיליוני אנשים בלתי-אפשרי להגדיר את קהל היעד בצורה מדויקת וגם צודקת.
המגזר העסקי מורכב מפירמות שונות, בתחומים שונים, במיקומים שונים ובעלי מודל עסקי שונה, כאשר לעיתים גם עסקים דומים נפגעו בצורות שונות. כל ניסיון לתפור פיתרון אשר יסייע לכל העסקים שנפגעו, וישאיר בחוץ עסקים אשר אין הצדקה לסייע להם, נועד לכישלון. כל ניסיון לנתח באופן פרטני את המצב של מאות אלפי העסקים בישראל על מנת להבטיח פיצויים רק לאלה הזקוקים לכך, ייקח זמן רב שלהרבה עסקים אין – הניתוח יצליח, והחולה ימות.
החוק השני של מארי למדיניות סיוע הינו "חוק התגמולים הבלתי מכוונים: כל תוכנית תשלומי העברה מגדילה את הערך נטו של הימצאות במצב שהביא להתחלת תשלומי ההעברה מלכתחילה". כפי שראינו, הניסיון לעודד מעסיקים שהוציאו עובדים לחל"ת הרגיז את המעסיקים שעבדו לילות כימים על מנת להבטיח את המקום של עובדיהם בחברה, ורבים מהם כבר ציינו שבמקרה של גל שני הם התנהגו אחרת. הצורה היחידה בה תוכנית תמריצים ממשלתית יכולה להימנע לחלוטין מיצירת עיוותים כלכליים, היא על ידי העברת תשלום אחיד לכולם, אבל תשלום כזה יביא להוצאת מאסיבית של כספי ציבור גם על עסקים אשר מעולם לא עמדו בפני סכנת סגירה, או אפילו הפסדים משמעותיים. בכל הנוגע לתוכנית החילוץ, הבחירה שלנו היא בין עיוות תמריצים לבזבוז כספים מאסיבי.
התוכנית של כ"ץ ונתניהו לא מושלמת, רחוק מכך. הלקח מהפארסה המתמשכת של תוכנית הסיוע, שכללה שינויים, תוספות, התחייבויות והתחמקויות למכביר (והיד עוד נטויה), צריך להיות פשוט מאוד: תוכניות סיוע ממשלתיות הן כוללניות ולא מדויקות בהגדרה, ומעצם טבען יכללו מריבות, סכסוכים ובזבוזים רבים. תוכניות כאלה גם יעוותו תמריצים בצורה שתגרום לרבים יותר להיות "נזקקים", אלא אם נבחר להוציא סכומי עתק על סיוע לכולם. כל חלוקת כספים ממשלתית, תעודד מעצם טבעה סכסוכים, פלגנות ותחושות אי-צדק, ותביא לבזבזנות ועיוות תמריצים.
כאשר יבוא היום ונחזור סוף-סוף לשגרה, ייטב לכולנו אם, לאחר עוד סבב של סכסוכים ושינויים על תנאי הסיוע הסופיים, נזכור שתוכניות כאלה מועדות מראש ליצירת עיוותים וסכסוכים, ושעדיף להשאיר אותן לעתות חירום בלבד, ולהימנע ממעורבות ממשלתית בעסקים בימי שגרה, עד כמה שאפשר. זה טוב לכלכלה, וזה גם טוב לבריאות הנפש שלנו.
