אלפי ילדים ומורים נכנסו לבידוד מאז שחזרה מערכת החינוך לשגרת הלימודים, שגרת קורונה. מוקד ההדבקה הגדול ביותר כרגע במוסדות החינוך נמצא בבירה, כאשר רוב התלמידים שנדבקו בנגיף לומדים בגימנסיה העברית בירושלים. השבתת מוסדות חינוך ושליחת התלמידים לבידוד, וההנחיות וההוראות של משרד הבריאות לבתי הספר מקשות מאוד על מורים ותלמידים ומעלות שאלות האם נכון היה לחזור לשגרה מלאה, או שמא הצעדים היו נחפזים מדי.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– קורונה בגימנסיה: לחרדים מגיעה התנצלות
– על חשבון הילדים: משרד החינוך נכנע לארגוני המורים
– משרד החינוך חייב לפתח אסטרטגיה חדשה לשגרת קורונה
במערכת החינוך תמצאו לא מעט אנשי חינוך ומנהלים שיגידו שהחזרה ללימודים הייתה מיותרת. "לא היה כדאי לחזור", טוען מנשה לוי, יו"ר איגוד מנהלי בתי הספר העל-יסודיים, "יותר מזה, הגענו לרגע שבו משרד החינוך צריך לקבל החלטות אמיצות כדי להקדים תרופה למכה. כל מי שנמצא בבתי הספר יודע שלא ניתן ליישם חלק גדול מהוראות משרד החינוך ביחס להתנהלות בבתי הספר".
לוי אומר כי הנחיות משרד הבריאות בעניין חבישת מסכות בשיעורים ובהפסקות אינן ישימות. כך גם ההנחיות לגבי ניקיונות בתי הספר במהלך היום ובסיומו. עוד אומר לוי כי הריחוק הפיזי בשיעורים ובהפסקות בלתי ניתן ליישום, ועוד. לדבריו, משרד החינוך צריך להחזיר את הלמידה מרחוק בחלק מהשכבות. "אני קורא למשרד החינוך לאפשר למנהלי בתי הספר להשאיר את תלמידי ד'-י' בבית עם למידה מרחוק, כאשר לתלמידי י"א-י"ב כן תתאפשר הגעה בקבוצות של עד 20 תלמידים, לתגבורים לקראת בחינות בגרות. החלטה אמיצה תמנע תחלואה נוספת בבתי הספר".
מורה בבית ספר באזור השרון אומר כי בתחילת הדרך, כשמשרד החינוך החזיר רק את כיתות א'-ג' וכיתות י"א-י"ב בשיטת הקפסולות, היה בכך היגיון והצלחה רבה. "כשהכיתות חולקו לשתיים, התלמידים אצלנו פרחו. כמעט ולא היו בעיות משמעת כי המורים וצוותי ההוראה יכלו להגיע לתלמידים, עם כל הבעיות של המסכות והמרחקים השונים. ברגע שמשרד החינוך החזיר את כל השכבות וביטל את הקפסולות, קיבלנו שוב כיתות גדולות עם הרבה ילדים שצריכים לחבוש מסכות. עם הרבה בעיות משמעת זה לא עובד. אין שום אפשרות לשמור על הכללים של משרד הבריאות בתוך בתי הספר, זה בלתי אפשרי".
מסקר שנערך בקרב מנהלים לקראת כנס בנושא "החינוך והפקת לקחים ממשבר הקורונה" מטעם 'הקבינט הציבורי לחינוך', עולה כי 73 אחוז מהם אומרים ש"הנחיות לא ברורות שמתקבלות ממערכת החינוך ועודף רגולציה הם הגורם המרכזי הפוגע בעבודתנו הסדירה". הסקר נערך על ידי ד"ר תמי חלמיש אייזנמן וצוות 'יוזמה – מרכז לידע ולמחקר בחינוך' בקרב 373 אנשי חינוך, מתוכם יותר מ-20 אחוז מנהלי בתי ספר יסודיים, חטיבות ביניים ותיכון.
אבל למרות חוסר השביעות של מנהלים ועובדי הוראה מהחזרה לשגרה, רבים מאוד בתוך המערכת מברכים על החזרה. כך למשל במוסדות חינוך שבהם הקשר האישי בין מורה לתלמיד הוא לב ליבו של המוסד החינוכי, וחזרת התלמידים למערכת היא בשורה חגיגית של ממש, עם כל הקשיים.
הרב אריאל בן ברוך, ראש ישיבת "אהבת חיים" בבנימין, אומר כי למרות שהגישה הכללית במערכת החינוך הייתה שפחות נחוץ שתלמידי כיתות י"ב יחזרו ללימודים, או שאם יחזרו אז רק לבגרויות או למתכונות, דווקא במוסד שלו נאבקו על כך שתלמידי י"ב ישובו ראשונים. "כמו כולם היינו במורכבות מאוד גדולה. התלמידים שלנו ידעו שהם חוזרים לארבעה שבועות וחצי רצופים. משום שהם בפנימיות, הם לא יכולים לחזור כל יום הביתה, ולכן הם יודעים שהם חיים בבידוד פנימייתי. תנאים לא פשוטים בכלל. אבל החזרה לשגרה הביאה לחודש וחצי של עילאיות, הגענו למאה אחוז נוכחות, השמיניסטים, שהיו בשיא של מסע חינוכי, יסיימו אותו לא בזום, אלא בבית הספר עם המורים ועם אנשי הצוות שליוו אותם כל השנים.
"הלמידה מרחוק זה ההפך מהדי.אנ.איי של בית הספר שלנו. הצורך להיות בבית הספר הוא ליבת החינוך בישיבה, גם מצד המורים ואנשי הצוות וגם מצד התלמידים. הריחוק מבית הספר רק גרם לתלמידים לחשוב לעומק מה המקום שלהם ביחס לישיבה, ולכן החזרה הייתה טובה ועשתה דברים טובים לתלמידים ולמורים".
