יקב מרגלית: הכל נשאר במשפחה
זה התחיל במדען שהתאהב בייננות, המשיך ביקב משפחתי קטן, והיום מדובר במעצמה חוצת דורות. ביקב מרגלית מדגימים איך לשלב תשוקה לידע אקדמי עם יין איכותי
ז'אן לוק תונווין, בנקאי מבורדו, הוא הגראז'יסט המפורסם ביותר בעולם. יינותיו נמכרים במאות יורו ועל התווית שלהם מתנוסס השם שאטו (טירה) ואלנדרו - למרות שאין בכלל טירה כזו בבורדו. זה משחק מילים המורכב משמות בני המשפחה.
בישראל קוראים לתופעה הזו יקבי בוטיק - אולי מסיבה סוציוגנטית. האמהות שלנו תמיד הלכו לתופרת פרטית כדי שתכין להן בגד טוב יותר מזה שאפשר היה לקנות מהמפעלים הגדולים. באופן טבעי טמונה בנו העדפה לעבודת יד ייחודית ולכן היקבים המשפחתיים מתהדרים בשם בוטיק, כדי להבדילם מהיקבים התעשייתיים הגדולים.
ד"ר יאיר מרגלית היה מדען ישראלי צעיר שהצליח מאוד בתחומים שבין כימיה לפיזיקה. בשנת 1977 הוא העביר את שנת השבתון שלו בפקולטה לכימיה של אוניברסיטת דיוויס בקליפורניה. המחלקה לאונולוגיה הצמודה אליה היא מהטובות בעולם - יש לה אפילו כרמים ויקב קטן.
מרגלית הציץ, טעם והתאהב. בנו אסף, שהיה אז בן 9, זוכר את הטיולים המשפחתיים ליקבים המפורסמים בעמק נאפה שבקליפורניה. בשנת השבתון הבאה שלו שדרג ד"ר מרגלית את אהבתו ליין ולמד את הענף באקדמיה. אסף לא הצטרף לאביו מכיוון שהגיע זמנו לשרת בצה"ל. יאיר חזר לישראל, אסף השתחרר מהצבא, ובמשפחה החליטו להקים יקב. היין הראשון של יקב מרגלית הותסס בבציר ,1989 כשיאיר נסע לשנת שבתון נוספת, וב-1992 הופקד אסף לראשונה על הפקת היין המשפחתי. אביו הדריך אותו בשיחות טרנסאטלנטיות ואף מינה את עורך הדין נחמן כהן צדק, חובב יין ותיק, למפקח בשטח.
באותן שנים החל מרגלית לפרסם בארה"ב את ספריו הראשונים בנושא הפקת יין. ספרי הכימיה שלו הם ביבליוגרפיה מומלצת בכל הפקולטות לאונולוגיה. סטודנטים ישראלים רבים שנוסעים ללמוד בחו"ל מופתעים לגלות שהם מתבקשים לקרוא את הספר של האיש
בניית היקב החדש של המשפחה בבנימינה מסתיימת בימים אלה. אסף ואני יושבים מתחת לעץ יפה שנמצא במקום ושנשמר בקפידה בעת השיפוצים ומתענגים על קברנה פרנק זני 2009 שהופק מענבי הכרם המשפחתי בבנימינה. שאר ענבי היקב מגיעים מהכרם הגדול של מרגלית שבקדיתא.
אני מציע שנרים כוס לציון 20 השנה שחלפו מאז שאסף נכנס לנעלי אביו. הוא מסכים ומוסיף עוד סיבה למסיבה: "לקראת פסח הקרוב נשיק את יינות 2011" הוא אומר. "עברו 10 שנים מאז שהעברנו את תוצרת היין לענבים מהכרמים שלנו. זה גורם לי להרגיש כאילו היין הוא הילד שלי. אני מגדל אותו כבר מהכרם. כל הורה חושב תמיד שהילד שלו הוא המוצלח ביותר, אבל היינן חייב לפתח ביקורת עצמית".
כדי להוכיח את כוונתו אסף לוקח אותי לאולם החביות ושואב זן חדש שהצטרף למאגר יקב, פטי ורדו .2011 אני מתענג מיין כמעט סוכרייתי אך אסף מצנן את התלהבותי. "נכון שזו הפתעה נעימה", הוא אומר, "זה זן חדש שהרכבנו על גפני מרלו ותיקות, אבל אני עדיין לא שלם איתו". הוא שואב לטעימה גם את אחיו הצעיר מבציר 2012 שעדין "משתולל" בתהליכי התבגרותו בחבית. הפטי ורדו 2012 של מרגלית יהיה פצצה זנית. "אתה רואה", הוא מסביר, "כולם היו בניי, אבל אני חייב להודות שזה של 2011 לא מתאים עדיין לרמה של יין זני". כמו בהרבה משפחות טובות הוא יישלח לפנימייה טובה, כלומר הוא ישתתף בממסך הדשן של מרגלית שנקרא בשם המפתה אניגמה.
בכרם החדש של מרגלית נטעו מורבדר אדום וגם שרדונה וריזלינג לבנים. החלום של אסף הוא להפיק יין ים תיכוני מעולה וייחודי מהמורבדר ולהוכיח שאפשר לעשות בישראל החמה ריזלינג גדול.
מרגלית האב יגיע ארצה להשקה הקרובה של בציר 2011. "כבר 10 שנים אני עושה את היין, אבל הלקוחות עדיין מחפשים את חליצת הפקק של אבא", מחייך אסף. בשנים הבאות אביו יגלה שבחלומו תססו יינות שהוא לא מכיר, כמו היין הים תיכוני.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם