חשבון פשוט: אפשר להשיג יין איכותי במחיר נמוך
הפילוסופיה של יקב הרי גליל אינה מורכבת - יינות פשוטים אך איכותיים. כאן חוגגים בסוף כל בציר, מעודדים מחירים נמוכים וזוכרים שגם בתווית יש להשקיע
מיכה ועדיה, היינן הראשי של הרי גליל, החל את עבודתו ביקבי רמת הגולן כשחזר מהשתלמויות ברחבי העולם אחרי שהשלים את לימודי התואר השני שלו באונולוגיה באוניברסיטת דיוויס שבקליפורניה. כשהגיע להרי גליל כבר כיכב בו יין הדגל יראון, ממסך אדום קלאסי, לצד היינות הזניים מהסדרה העממית שנושאת את שם היקב. היינות האלה סימלו את הפילוסופיה של היקב - תוצרת טובה ופשוטה במחירים השווים לכל נפש. כמעט כל יינות היקב נמכרים עד היום במחירים דו-ספרתיים.
ועדיה יושב איתי בזמן טעימה רחבה, עייף מעט מתהליכי התסיסה של בציר 2012, שזה עתה הסתיים. אבל כשמגיעים לסדרה החדשה "גליל", שחונכת את שנתה השנייה, הוא מתמלא מרץ. "בין יינות הפרימיום יראון ומירון, והסדרה הזנית העממית, רצינו שתהיה לנו סדרה של יינות מעולים ומוקפדים", מסביר מיכה, ואורי טירולר, מנכ"ל היקב, מוסיף: "ושמחיריה לא יעופו לשמים בתחרות עם יינות הפרימיום של השוק".
אנשי היקב הועידו את סדרת גליל למסעדות ולחנויות היין, שתמיד מחפשות משהו חדש וטוב, והופתעו לגלות שקהל שותי היין בישראל הסתער על המדפים. טירולר מספר בחיוך מהול בעצב שמשווק יינות גדול בסין אמר לו שליינות סדרת גליל יש בעיה. איכותם גבוהה מדי ביחס למחירם. במסעדות היוקרה של סין היין נבחן לפי מחירו. יין במחיר עממי לא קורץ למתעשרים החדשים במדינה, שצורכים את מותגי תרבות המערב לפי מחיריה.
את ועדיה, שאחראי למה שיש בתוך הבקבוק, תווית המחיר לא מעניינת כל כך. מה שבכל זאת מרשים אותו הם תצלומי העצים שמופיעים על התוויות. "שמות היינות נולדו במסיבת אנשי היקב בתום הבציר", הוא מספר לי. "כמו בכל מפעל אנחנו עושים בסוף התקופה הקשה מסיבה שכוללת הרבה בשר ויין. אני תמיד מכין למסיבות האלה עלי גפן ממולאים. אוכלים עלים של הגפנים מהבציר הנוכחי ושותים יין מהחביות של הבציר הקודם. חגגנו פעם ברחבת הכניסה ליקב, שמולה עומד עץ אלון שגילו מוערך בין 300 ל-400 שנה, ובאותה מסיבה כבר עלה הרעיון של סדרת גליל. אמרתי לבועז מזרחי-אדם, היינן שעובד לצדי, שבכרמים שלנו יש הרבה עצים עתיקים שקדמו לכרמים וגם לנו. לכן כדאי שנקרא ליינות הראשונים אלון ואלה. האחד יהיה כמו האלון - בעל גוף מלא ועוצמתי, והשני יהיה כמו האלה - בעל טעם עדין יותר ומתמשך. ירדנו לאולם החביות והתחלנו לטעום ממיטב היינות של החלקות הנבחרות שלנו".
לעומת יין האלון בעל הגוף, שמבוסס על הקברנה סוביניון, מלך האדומים של בורדו, האלה מבוסס על הברברה, הנסיכה הצפון איטלקית. אולי ההצלחה של האלה ילדה את יין הברברה הזני של סדרת גליל. זה קרה גם לזן הלבן ויונייה של היקב. בראשית דרכו הועידו את יינות הוויונייה הפשוטים שלא עברו יישון בחביות לסדרה העממית ואת ענבי הוויונייה המשובחים יישנו בחביות ועירבו בממסך הלבן המשובח שנקרא אביבים. ההצלחה הלבנה שדרגה את הוויונייה לסדרת גליל. יש לי הודעה משמחת לחובבי הלבן הפרחוני הזה: בבציר 2012 תחזור הגרסה העממית של ויונייה הרי גליל. במבצעי פסח 2013 נוכל לקנות אותו בנוסחה המשתלמת של "שלוש במאה".
ועדיה מודה שהשמש תורמת לטעמם של היינות. "אני לא יודע מה השמש עושה בדיוק לזנים האלה, אבל הברברה מצפון איטליה והוויונייה מצפון עמק הרון מקבלים בישראל עוצמה פירותית מבושמת שאין להם במולדתם", הוא טוען. "כל מה שאני עושה כיינן זה כמו לרקוד טנגו עם הטבע". טנגו זה באמת ריקוד עם הרבה טעם, ריח וצבע.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם