מלכת הכרם: תכירו את הייננית אורנה צ'ילאג
אורנה צ'ילאג, פעם פוליטיקאית של מר"צ והיום יינית בוגרת האונ' של מילאנו מכינה יין איכותי שראוי להרבה יותר כבוד מזה שהוא מקבל. סיבוב ביקבים קטנים וראויים
אמצע הבציר, והשנה הבציר משוגע, משהו עם גל החום של סוף אוגוסט, ובעלת היקב מתרוצצת עם בקבוקים. "לא ראיתי אותך מאז 'טרקלין', אני חושבת", היא אמרה בחוסר האמצעיות האופיינית שלה. "טרקלין" היה לפני שנתיים וחצי.
אני אוהב אנשים שזוכרים פרצופים. קרייתי. מעולם לא התרגלתי למפגשים המנוכרים ומלאי הזרות של עולם התקשורת. ובאמת לא ברור לי איך היא הייתה פעם פוליטיקאית. חברת מר"צ, אחראית על קשרי החוץ של עיריית תל אביב. לא נראית לי כמו מישהו עם עור של פיל. דווקא משהו די חשוף ולא מניפולטיבי. "היום בצרתי ענבים לבנים", היא מספרת. "בריקס נמוך, Ph גבוה, היא מסרה בדרך אגב את הנוסחה, כאילו אני אמור לחוות דעה, או מסוגל לדון כשווה ערך על בציר, עם בוגרת האוניברסיטה הקתולית של מילאנו, שהתמחתה ביקב "אנטינורי".
אם הייתי רוצה להשתמש בקלישאות על פמיניזם, הייתי אומר שזוהי הגישה הלא פאלית שלה, שמצליחה לנטרל את הכוחניות הרגילה שמאפיינת את הפוליטיקה של היין בתקשורת וזה סוד ההצלחה של צ'ילאג. אבל אני יודע שזה לא לגמרי נכון. עדיין, אירוע נוצץ ובזבזני, יין עטוף בהרבה מילים מפוצצות ותקציב פרסום מנופח, יעילים יותר כדי לקדם יין, ולתחושתי, היינות של יקב צ'ילאג לא מקבלים את המקום הראוי להם למרות איכותם.
במידה מסוימת כדי לעשות משהו נוכח זה, וגם ובעיקר בגלל היין הטוב, בחרתי בה כדי לפתוח את רצף ההמלצות על יקבי בוטיק לחג. לאחרונה קיבלתי מידע על שני דברים חדשים ומעניינים שצ'ילאג עושה. היא משווקת יין באמפורות - כדי חרס שיוצרו בעבודת יד, כמו בימי קדם.
את האמפורות אפשר יהיה להשיג רק ביקב, ברחוב שבזי 12, יהוד, טל 03-5369996. כמו כן, היא התחילה לעשות יין בשיתוף פעולה עם זאב דוניה מ"סוסון ים". בטוח יהיה מעניין. וכעת ליין:
יין לדייט - צ'ילאג VIVO 2007: בלנד של קברנה ומעט מרלו. ניחוח נעים ביותר של אדמה, פרי בשל וגרפיט עם ניואנס קל של עץ אלון ועוד משהו קצת לא נתפס ששייך לתחום הבשרני.
בפה: מעט חבית, בהתחלה ממשיך את הניחוח עם עץ מתובל, גרפיט, טיפה ירקרקות ורצפת יער, נפתח לפירותיות נאה, בשלה אבל לא סמיכה מדי, בעיקר קסיס וטיפה שזיף. גוף בינוני וחומציות טובה, עם מעט מרירות בסיומת. מה שמאפיין את היין בעיניי הוא איזון טוב. למרות הגוף הלא כבד, יש בו מורכבות והוא בנוי יפה ומהנה, ומצליח להחזיק מעמד גם שלוש שעות אחרי הפתיחה. זה יין אופייני ליקב שמצליח להיות בעל אופי, בעת ובעונה אחת אלגנטי והדוניסטי. לשתות עכשיו, לשמור שנה-שנתיים. 80 שקלים.
ביקשו ממני קצת מעשיות, אז להלן המלצותיי: טוב מאוד למפגש זוגי, קרי, יופי של יין להביא לדייט. לא לארוחה כבדה מדי אבל יסתדר טוב עם מנות לא שומניות מדי, פסטות על בסיס עגבניות, מנות עוף, יכול להיות נהדר עם פילה בקר.
1. נמשיך מכאן במסע מהיר דרך היקבים הקטנים. לא הזערוריים, לאלה לא נגיע הפעם, אלא הקטנים-בינוניים. מי שעוקב אחרי שתיותי בחודשים האחרונים, יודע שיש חולשה ליקב "הרי גליל", הצאצא של יקבי רמת הגולן וקיבוץ יראון. הם השיקו לקראת החג את מה שהם מכנים "האחים האדומים", שלושה יינות זניים, שיראז, קברנה ומרלו. להלן שניים מהם:
טוב לבשר - הרי גליל שיראז 2009: תמורה נהדרת למחיר!. הרי גליל עושים דברים יפים עם שיראז. ניחוח אינטנסיבי וחיוני, עם שזיפים, דובדבנים ומעט בשר. הטעם ממשיך את האף, עם שזיף, מעט טבק, קופסת סיגר וניואנס קל של ארז. הגוף בינוני, טאניות קלה, לא מאוד מורכב, לא מתחכם, אבל בנוי טוב ונכון, עם סמיכות נעימה ומענגת. נדמה לי שהרי גליל חייבים להתרכז בשיראז, כי הם עושים את זה טוב, ואם לשפוט על פי השיראז הבסיסי שלהם וה"מירון" הנהדר, יש להם סיכוי להיות אחד היקבים היחידים שעושים סירה ראוי לשמו בנוסח עמק הרון. יילך טוב עם בשר, בשר ובשר. 48 ש"ח.
יין לערב אצל חברים - הרי גליל קברנה סוביניון 2009: אותה ייננות כמו השיראז של הייקב. גוף בינוני, אף נעים של עץ מתובל ופרי בשל, מעט ריבתי. בפה – חמיצות גבוהה ולא לגמרי משולבת, טיפה עשבוני, פלפל שחור וריכוז נאה של פרי, שזו התכונה הבולטת לחיוב. מצליח לשרוד זמן ניכר בכוס ובבקבוק, ומוציא אחרי זמן מה מתיקות מסוימת, עם התמתנות החמיצות.
מעין יין לכל עת, מסוג היינות שאם תביאו לערב אצל חברים ינצח יפה את רוב היינות עם התוויות הזרות והמשונות שמגיעים בדרך כלל לערבים כאלה.
2. עוד יקב שעושה לי את זה הוא "ויתקין", וכבר גמרתי עליו את ההלל כמה פעמים. את הקריניאן שלהם אני שותה בעקביות מאז ה-2003, אזה היה בגדר תגלית שמאוד שמחה אותי, ומאז אני מחכה לו בכל שנה. ככלל, קריניאן מהיקבים בכרמל ובאזור בנימינה הוא אחד היציאות הישראליות המקוריות, התאקלם כאן יפה וויתקין עזרו להראות מה באמת אפשר לעשות איתו. אז הנה הוא, הקריניאן של השנה:
לשתות בלי אוכל - ויתקין, קריניאן 2007: יין אינטנסיבי יחסית, שמדיף למרחוק ניחוח שזיפים וקסיס, עץ מתובל, קופסת סיגר וגרפיט. הוא בעל גוף בינוני-מלא, עם טעמי שזיפים וטבק בהתחלה ואחר כך מגיח ניואנס של עור, עם פלפל שחור לכל האורך, חמיצות נדיבה וטאניות מוצקה, עם סיומת ארוכה, מינרלית ומגרה. יין חיוני מאוד, ברור מאוד בטעמיו וספציפי, מהסוג שנחרת בזיכרון ושנעים לחזור אליו. יחזיק מעמד יפה לפחות שלוש שנים. יופי של יין. 95 שקלים, שווה כל גרוש.
לשתות בלי אוכל כדי להתרשם ממנו באופן בלתי אמצעי, אבל יכול להתמודד עם כל סוג של מנת בשר על האש, תבשילי קדרה ותבשילי טלה לא שמנים מדי.
לארוחה זוגית - ויתקין יוהנסבורג ריזלינג 2008: בדומה ללבנים האחרים של ויתקין, יין חושני אבל אלגנטי ובנוי היטב. פירותי שופע ופרחוני, עם פרי הדר ואפרסק מאוזן היטב עם חמיצות טובה ומינרליות זנית קלה. יין נהדר לארוחת דגים, שיכול להתמודד יפה גם עם מנות עוף בלימון ועשבי תיבול. יילך לאיבוד כמתנה לארוחה אצל הדודה, אבל נהדר על השולחן בארוחה זוגית. 85 ש"ח.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם