לונה פארק של יינות: מה כדאי לקנות לחג

מבקר הבית נחוש להספיק לשתות לפני ראש השנה את כל מותגי היין לחג, כדי לעשות סדר. לפתיח: שלישייה מהיינן של "סגל" שיודע לספר על היינות שלו כאילו היו שירים

שי אילן | 1/9/2010 14:21 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
השבוע הזה שייך לרצפים של ימים שראוי היה למחוק מתולדות האנושות. מה זה החום הזה? איזה עצבים... אז "מבקרנו", כמו שקוראים לי בכותרות המשנה בטורים האלה לפעמים, בחר באסטרטגיה החביבה עליו להרגעת עצביו, ניתק את הטלפונים, סגר את החלונות, פתח מזגן על פול ושתה יין אדום. זאת לא רק בגלל יצר ההרס העצמי המפותח והחיבה לקרדיות, אלא גם בגלל שהתקופה שלפני ראש השנה היא סוג של טירוף מערכות בעולם היין. מספר המותגים הוא אדיר וחייבים, אויה, להספיק לשתות הכול. אז שמתי את כבדי בכפי, וישבתי לחבר לכם מורה נבוכים ליינות החג. אם כן, בלי הקדמות, ניגש ללונה פארק של היינות.

את הזרקור היום אני מבקש להפנות לשלישיה מעניינת מבית היוצר של "סגל". את אבי פלדשטיין, היינן של היקב, אני זוכר עוד מראשית שנות התשעים, אז הוא לימד את התל אביבים לשתות סינגל מאלטים ולהוסיף להם טיפת מים כדי לפתוח להם את הטעמים. הוא היה אחראי לייבוא של כמה נכסי צאן ברזל של עולם האלכוהול, אחר כך עשה הסבה, הצפין והתחיל לערבב יינות. אם ייננים זה עם, פלדשטיין הוא עם לבדד ישכון, יוצא דופן בנוף, עם שפה עשירה שיודע לספר על היינות שלו כאילו היו שירים. זה גם ניכר באופי שלהם, ייחודיים, בולטים ושונים.
צילום: יח''צ
אבי פלדשטיין, יינן יקב סגל. אם ייננים זה עם, פלדשטיין הוא עם לבדד ישכון, יוצא דופן בנוף צילום: יח''צ
האלגנטי - רכסים דובב ארגמן 2007

ארגמן הוא הזן היחיד שפותח בארץ. הכלאה של קריניאן וסוזאו יוצרת זן מעניין, קצת ספרדי באופי. הארגמן של סגל נדיב בניחוחות, מפתיע בפטל בשל, עץ ופרחוניות, עם מעט פרי שחור, טבק ותבלינים. לגבי ההתרחשויות בחיך, עצה שנכונה לכל היינות של פלדשטיין: לחדרר ולחכות. במקרה של הארגמן לפחות חצי שעה, כי הוא סגור מדי בלגימה

הראשונה בלי אוורור. יש לו גוף בינוני, יותר פרי שחור מאדום, שזיפים, חמיצות גבוהה וטאניות מוצקה. נפתח ומתחיל להוציא מתיקות ופירותיות בשלה וניחוח דבשי וקרמלי. עם הפתיחה מופיעה ירקרקות קלה ופלפל שחור. יין מפתיע, אלגנטי שמגלה את איכויותיו לאט. קצת חסר בחיך האמצעי והחמיצות שלו מעט גבוהה. מחיר: 114 ש"ח.

המצטיין - רכסים דובב מרלו 2006

הטוב שבשלישייה לטעמי. יין מעט סגור בהתחלה ונפתח בכוס ומגלה ניחוחות של גרגירים אדומים ופרחוניות קלה. בפה: גוף בינוני-מלא,  בהתחלה פירות אדומים עם עץ מתובל, עשבוניות קלה, חמיצות נדיבה עד יתרה וטאניות איתנה עם ירקרקות מסוימת. כשנפתח בכוס מגלה טעמים בשלים קצת יותר וכהים יותר, דומדמניות שחורות ופירות יבשים, כמהין ועור. זה יין אלגנטי, משולב, בנוי היטב שנדמה שעדיין לא הגיע לשיאו ויוכל להשתמר הרבה זמן. הוא נוכח מאוד, אבל את מורכבויותיו הוא מנסח בעדינות, שעלולה להתפספס על ידי חיך לא מנוסה. הגימור חמצמץ, באופן שנראה אופייני לסדרה. זה יין שחייבים לאוורר, בלי שום ספק. אסור, פשוט אסור לשתות אותו לפני אוורור מאסיבי. יש בו ממד סגפני קצת, ושבריריות שמזכירה קצת פינו נואר. 114 שקל.

המרשים - רכסים דובב קברנה סוביניון 2007

יין כהה בעל גוף מלא, טאניות מוצקה אך משולבת ושוב חמיצות נדיבה. שוב כדאי לאוורר ולתת לו להיפתח מעט ואז עולים באף ניחוחות פטל ועץ מתובל עם מעט קרמל ורמז לאקליפטוס. בחיך, בנוסף לפירותיות יש גוונים של פלפל, וניל וארז. הוא מוכן לשתייה, אבל מוטב לחכות שנה לדעתי. מה שמייחד את הקברנה של סגל הוא העדר סמיכות ריבתית מתקתקה האופיינית כל כך לקברנה הישראלי, וכך נוצר רקע פתוח ושקוף יותר שעליו ניתן להבחין בניואנסים. שוב, החמיצות קצת גבוהה בשלב זה לטעמי, אבל פרט לזה, יין בנוי היטב ומרשים. 114 שקל.

צילום: sxc
חפשו את גווני הפלפל צילום: sxc
כעת לשאר יינות החג, מהכבד אל הקל:

שווה יישון
יקב "כרמי יוסף" הוציא לקראת החג שני יינות פרימיום, שיראז וקברנה סוביניון.  השיראז ברבדו 2008 הוא יין עוצמתי, בעל גוף מלא, ניחוח דובדבנים בולט וחבית נוכחת ומתובלת. בפה, טעמים של פירות שחורים, עץ אלון חדש, קצת מעושן. השיראז של ברבדו הוא לא לגמרי אופייני לזן, ויש בו משהו מהאופי שהשיראז הישראלי הולך אליו - טאניות קטיפתית, תיבול של אקליפטוס, וירקרקות עשבונית שלטעמי קצת משתלטת. מעבר לכך, יין נאה, שיכול להתיישן ושיהיה מעניין לשתות בעוד שנה, נניח. 129 ש"ח.

שווה את הכסף
הקברנה סוביניון ברבדו 2008 הוא אחד היינות הטובים ביותר ששתיתי של היקב, ואחד מיינות הקברנה הישראליים המרשימים ששתיתי השנה וגם אחד היחידים שלא מפחדים להיות טאניים במופגן. מוצק, קצת סגור וכשנפתח מפגין ניחוחות טובים של עץ מתובל ומעושן וריבת פירות שחורים עם מתיקות קלה. בפה – גוף מלא, טעמים זניים אופייניים של פירות שחורים – שזיפים וגרגרי יער, עם שפע של תיבול של אלון מעושן, פלפל שחור ורמז לכמהין, ובגימור הדי ארוך טעם נדיב של קפה קלוי. הדוק, אלגנטי, שרירי ובנוי לתלפיות, ויכול להשתמר היטב לפחות חמש שנים ורצוי לחכות עם הפתיחה לפחות שנה, או לחדרר היטב. כאן הירקרקות רק נרמזת, וזה לטובה. 129 שקל, ובמקרה הזה שווה את הכסף בלי ספק. שאפו!

נגיש, לשתייה מיידית
יקב "רקנאטי" הוציא לקראת החג סדרה של ארבעה יינות, מרלו, שיראז, קברנה סוביניון ושרדונה. נתמקד במרלו 2009: יין עם ניחוח מפתה של פירות אדומים שנמשך לחיך פירותי, עם רמז לדומדמניות ומעט ירקרקות של פלפל ועשבי תיבול. נוכחות קלה של חבית, ריכוז לא מעיק של פרי וחומציות טובה לכל האורך. נגיש ונעים לשתייה מיידית. 59 שקלים.

בסיסי וטוב
שרדונה רקנאטי 2009: באף בננה ומלון, שפע של טעמי פירות טרופיים, אננס, ליצ'י, בננה, פסיפלורה, מינרליות קלה, לימוניות ועשבוניות. יש גם התפתחות המעידה על עומק: דבלים, משמש מיובש, ג'ינג'ר מסוכר. יין מאוד מוצלח, בסיסי אבל בסיס טוב מאוד שמצליח בגופו הבינוני גם להיות מרענן.

מתוק וחושני
המרענן שלנו להפעם: ויתקין מסע ישראלי ורוד 2009. יין סמוק בצבע פטל אדמדם. כל היינות של ויתקין הם הרפתקה, וזה לא שונה. בלנד לא שגרתי של סירה, טמפרניו וקריניאן יוצר יין חצי יבש עם מתיקות נעימה וחושניות. הרבה פטל, תות ודובדבנים וחמצמצות שמעוררת את בלוטות הרוק ומאזנת את הפירותיות באופן אלגנטי.  65 שקלים.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

שותה העיר

צילום פרטי

את הסטאז' בתחום האלכוהול שי אילן עשה בכל מקום שהסכים למזוג לו משקה. משקאות חביבים: יינות קוט רוטי והרמיטאז' מצפון עמק הרון, בירה "ביטר" וויסקי סינגל מאלט מעושן כדבעי

לכל הכתבות של שותה העיר

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_leisure/food/ -->