תנועת אכילה: איזה אוכל לקחת בתיק ליום ארוך
יוצאים מוקדם בבוקר, עוברים מלימודים לעבודה, ומעבודה לעוד עבודה. מתי לעזאזל יש זמן לחתוך ירקות, למרוח אבוקדו בסנדביץ' לשים אורז בקופסא ולאחסן הכול בתיק?
גלריסטית מכובדת מתל אביב, שמשמשת גם כטרמפ לעת צרה מהאוניברסיטה העברית לתל-אביב, שולפת מהתיק המעוצב שלה בכל נסיעה משותפת הביתה סנדוויץ' ארוז היטב, עם אבוקדו וביצה. אכילת הסנדוויץ' היא בגדר טקס, חשוב ואלגנטי יותר מאיפור מול מראת הנהג. ביד אחד היא מנווטת את הג'יפ, ביד שנייה אוחזת במעטפת נייר הכסף ונוגסת. אני לא קוראת מחשבות, אבל יש לי תחושה שברגעים כאלה הגלריסטית חשה הגשמה עצמית אדירה – הנה, היא גם "מטפלת בעצמה" ואוכלת בריא, וגם נוהגת כאשת קריירה עסוקה בו זמנית, כי רק לאישה בשלה שהשכילה להצטיין באומנות המולטי-טסקינג יש בבוקר זמן למרוח ממרחים בין פרוסות ולעטוף פירות בשקיות (מיני, כן?).
התכנון הקפדני הזה, שתמיד מתפרש אצלי כסוג של מגלומניה, מעורר, כרגיל, אי נוחות. בבית הספר בילדותי ישבה לידי תקופה ארוכה נעה, ילדה מבית טוב בתסרוקת קארה, שכל יום התגאתה בסנדוויץ' חביתה רב קומות ובמקלוני ירקות רעננים. המשפחה שלי אולי מצטיינת באירוח דה-לוקס, אבל לבית הספר היו שולחים אותי עם שתי פרוסות מעוכות במילוי חציל בטעם כבד, עטופות, הו הפאדיחה! בשקית הלחם המקורית מהסופר ועליה כיתובים ברוסית.
מה לעשות, אף פעם לא הצטיינתי בשינוע אוכל לדרך. במרוץ מרגע אחד למשנהו, שמשתלט לעיתים קרובות על החיים שלי, קופסאות פלסטיק מסודרות וסאמפלים של גזר נראים לי בגדר מדע בדיוני, איפה שהוא בין המניקור לטיפול הפנים – שני טקסים שאף פעם לא הבנתי את האפיל המפנק שלהם. מצד שני, סלטים קנויים וסנדוויצ'ים
המפגשים עם האוכל הזה – יוגורט פושר שחיכה לי חצי יום בתיק, חטיף שוקולד שנמס מרוב געגועים אלי – לעיתים מלווים בתחושות אשם ועצב, בייחוד בצילן של סטודנטיות תואר-שני ירושלמיות מרובות הערכה עצמית ששולפות בהפסקה בין "תיאוריות בתרבות" ל"קולנוע מערב גרמני", קופסאות עם מג'דרה, פשטידות וקרמבואים מושלמים בצורתם. איך הן עושות את זה? תעלומה. הן אוכלות לידי ברצינות, עם סכו"ם, בזמן שאני מתייחדת עם מקל הגבינה שלי ומהרהרת באופציה לעבור, כמו דוגמניות מסוימות, לדיאטת מסטיקים וקפה, שנראה מאוד שיקי כשהוא בכוס טייק-אווי דווקא. המצב אף הגיע לאבסורד, כאשר באמצע שיעור פילוסופי ועמוק נשלף מתיק הלפטופ מארז קלמרי מיובש (להשיג בטיב-טעם הקרוב) – גם בריא, גם משביע וגם מלוח! "זה חלבה!" ניחש בחור מרוצה מעצמו שתמיד סועד בשעה הזאת עם הקציצות של סבתא והגלריסטית זרקה מבט ששמור אצלה בדרך כלל רק לחיקויי פופ-ארט של אמנים תל אביביים צעירים. שקלתי להציע לה לטעום, אבל חששתי, שכמו באירועי השילובים המוזרים הקודמים שלי אני אאבד ידידה וטרמפ. למחרת, כאשר הקופאית ב – Am:Pm שוב הציעה שלי שלושה חטיפי אנרגיה בעשרה שקלים, הנהנתי בתבוסה. אם כבר מוטציות שהתחפשו לאוכל, אז לפחות שיהיה בסטייל.
יוגורט Activia עם פירות יבשים או אפרסק – שלא כמו חבריו הקרמיים והשומניים, שומר על אופיו גם לאחר נסיעה ממושכת, שלא לדבר על הטעם המעולה ותחושת הבריאות המתעתעת.
לדר משמשים וצ'ורצ'חלה – שני ממתקי הפירות האלה, בצורת גלילים אלגנטיים, נארזים היטב ומעניקים בוסט של אנרגיה! הממתק השני הוא מעין לדר ענבים עם אגוזי מלך, באדיבות המטבח הגרוזיני. להשיג בשווקים.
חטיפי אנרגיה בטעם יוגורט, תמר ותאנה שלEnergy – הטעים והמפנק שבחבורה, באריזה סטייליסטית, שיעורר קנאה גם בקרב הסבתות שלכם.
וופל הולנדי במילוי דבש – חפשו את הפלא ה"דל קלוריות" הזה במכולות, בעיקר כאלה שנראות חשודות ושייכות לרוסים. דביק, עשיר ומשביע, הוופל העגול הוא ממש בגדר בית רחוק מהבית.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם