בבטן הכול מתערבב: על צירופי אוכל בלתי אפשריים
למרות שלימדו אותה שיש דרך נאותה לאכול משמש מיובש, פלורה צפובסקי מתעקשת לחבר אותו לממתק טופיפי ועוד מנסה לשכנע את כולם שזה מעדן על תקן גורמה. ויש לה עוד כמה רעיונות
קמפיין היח"צ העצבני שלי מוקדש עכשיו לשילוב חדש שהמצאתי, שזקוק לקהל מעריצים. האמת היא, שהשילוב לא ממש חדש, פשוט נמאס לי לכרסם אותו לבד ולהתפעל בשקט. בדיוק כמו שאנשים מטיילים ביחד כדי שיוכלו בהזדמנויות שונות למרפק זה את זה אל מול השקיעה התורנית ולומר "תראה איזה יופי!", כך אני מחפשת קהל ומשתתפים לחוויית הטעם שלי. תחזיקו חזק – סוכריות 'טופיפי' ומשמש מיובש! נלעסים ביחד בשילוב מושלם ומגרה, מתוק וחמצמץ, דביק וטרי, אגוזי ומישמשי. אין מילים לתאר את אלוהיות החיבור הזה, שנותן את המענה המושלם לרגעים האלה (שהולכים ומתרבים בחורף) שבהם מתחשק משהו לא סתם מתוק, אלא סופר-מושחת ללא פשרות. זהו הדבר האמיתי.
אך כנראה שאין לי עתיד כאשת מכירות מפתה, כי הסביבה סקפטית לגבי הממתק עצמו, אחרי שהוכתר לפני כמה שנים על ידי קופירייטר על טריפ כ"כיף גדול", וכמובן גם לגבי ההצעה שלי שמצמידה לו חבר כתום ודביק.
חוסר סובלנות בתחום המזון יכול לשמש כנושא נהדר לרב-מכר הבא, והחשדנות מרקיעה שחקים. אם כבר מישהו מגלה חולשה רגעית ומסכים לטעום, הוא בדרך כלל משחרר איזה "טעים..." מהורהר מתוך נימוס, וממשיך להושיט יד בוטחת לעבר ממתק השוקולד, ומשאיר את המשמש מוזנח בצד. מה לעשות? לא לחינם הפכו את קלישאת ה'מלפפון חמוץ עם גלידה' לדגל ההפחדה האדום שמנופפים מול בני הזוג של נשים בהריון - צירופים משונים הם סוג של סטייה, מין בדיחה פרטית שאף אחד לא רוצה לשמוע. כמי שמצטיינת בהם, אני לא
הרחק בתקופת בית הספר, אני הייתי הילדה עם הסנדוויץ' שאף אחד לא רצה לקחת ממנו ביס. חביתה? גבינה צהובה? לא אצלי. אני מרחתי בין הפרוסות את הממרח ההוא מסדרת 'נפוליאון' עם נקודות שחורות דמויות קוויאר (מי המציא את המוצר הזה? אני רוצה להתחתן איתו) בתוספת מלפפון, וזה עוד במקרה הטוב. בימים אחרים הייתי חוגגת על ממרח חצילים בטעם כבד וגבינה צהובה, ומבריחה גם את החביבים שבחברי לספסל הלימודים. בימים אלה עברתי לגבינה צהובה עם איקרה על לחם אגוזים וצימוקים. ושוב, שימו לב למוטיב חוזר – גם האיקרה היא לא בדיוק להיט טרנדי – וכשאני מספרת על מה שחוללתי לה, אנשים חוטפים צמרמורת.
כן, כל אחד לעצמו בממלכת הטעמים – יש מי שאוהב לאכול מרק עוף ולקנח במלפפון חמוץ, לא מעט סוטים אוהבים פסטרמה עם חומוס, ופעם שמעתי על מישהו שאהב עוגיות מתוקות לצד הבירה שלו. איך אתם מרגישים בינתיים? אני איבדתי את התמימות עוד ביסודי, אבל יש אנשים, אולי האינטרוברטים שבחבורה, שבכלל לא מודעים לחטאים הקטנים שהם עושים ושמחים לספר עליהם בחיוך. "אני אוהבת נקניק בשילוב תפוז, אבל זה כל כך יומיומי".... בסדר. מתישהו הם עוד יבינו שלא קל להיות מיעוט מעוות.
מה שהכי מאכזב, ותסלחו לי על ההשפעות האקדמיות שזולגות לתוך החשיבה הביקורתית שלי, זו ההגמוניה של מקורות הסמכות. כן! אביב משה עשה קריירה שלמה מכבד אווז שמוגש עם שוקולד לבן ורוטב לימון, ועוד על וופל! אם שף בפאתי צרפת מגיש לכם טוויל חלבה מעל סטייק זה נקרא "אנינות", ואיקרה מלוחה ומתפצפצת בשילוב גבינה הולנדית מתקתקה זה מוזר? בהזדמנות חגיגית זו, תוך כדי חטיפה אמיצה של הבמה שניתנה לי, אני פונה לכל חובבי השילובים המוזרים לחשוף את עצמם ולא לשתוק אל מול השמרנות והאטימות.
וכדי שיהיה להם יותר נוח, אני אתרום עוד כמה:
סנדוויץ' נקניק עם גבינה מלוחה וריבת חמוציות מאיקאה – חגיגה סקנדינבית בטוויסט ישראלי
חצאי ביצים מבושלות עם מיונז – טריק רוסי וותיק
חצאי מישמשים משומרים ממולאים במוס טונה – מתכון שהתגלגל לידי בדרך לא דרך ועובד מצוין על אורחים רדומים
שוקולד "השחר" עם גבינת סקי על לחם קל – כל מילה מיותרת
נא להמתין לטעינת התגובות
