לא עידן חדש ולא נעליים
תנועת הניו אייג' אינה אלא אשליה, והאמונה שהיא תסייע לך בהתפתחותך הרוחנית מרחיקה אותך למעשה מן האמת. בארי לונג מכוון את הפנס עליך, הקורא
בארי לונג
דיבורים על ניו אייג', על טרנספורמציה רוחנית ותודעה גבוהה על פני האדמה, הם בהחלט מרגשים, מרתקים, מעניינים, אבל זו אינה האמת. כמורה האמת, אני חייב לומר לך את האמת. מעולם לא היה ולא יכול להיות עידן חדש של טרנספורמציה רוחנית. וגם לא עידן חדש עבורכם - הגבר או האישה שקוראים זאת כעת. תנועת הניו אייג' אינה אלא אשליה, והמעורבות בה או האמונה שהיא תסייע לך בהתפתחותך הרוחנית מרחיקה אותך למעשה מן האמת. ייתכן שתבלה בנעימים, שתפגוש אנשים מעניינים וידענים, תלמד דברים חדשים ואפילו תהיה עד למעשי ניסים. סביר להניח שגם תרגיש כי אתה מתפתח. אבל עדיין תישאר כפי שאתה - מדבר על האמת, מאמין בה, אבל לא מממש אותה.
עידנים חדשים הם פשוט רצף של ציוויליזציות, דרכי חיים שונות ומשונות שהופכות את החיים לקלים יותר, מעניינים ומרתקים יותר. עידנים חדשים באים והולכים, בדיוק כפי שהגברים והנשים המאכלסים אותם באים והולכים.
אבל כל מה שבא והולך אינו האמת. האמת היא עכשיו. עכשיו ותמיד.
אם אכן הייתה אי פעם יבשת בשם אטלנטיס, שבה תיקשרו כולם באופן אינטואיטיבי והעתיקו את עצמם ממקום למקום באמצעות אנרגיה סולארית, היא נעלמה והפכה לאגדה. ואם אכן חלום הניו אייג' יתממש אי פעם ואנשי כדור הארץ יתאחדו לתודעה אחת, תשוב ותיצור
הציוויליזציה החדשה עוד דרך חיים שסופה להתפוגג.
מה לעידן החדש או הישן ולמהות שהנך? לאמת שבך ברגע הזה, עכשיו?
אם ישנו בכלל עידן חדש, או היה אי פעם תור הזהב; ואם ישנה איזושהי אמת באיש ה'ניו אייג' או באיש מאטלנטיס, האמת הזו נמצאת בגבר ובאישה כעת. והאמת היא שאני - הקורא את הכתוב כאן ועכשיו - תמיד מה שאני; ללא קשר לזמן ולמקום. בכל לילה אני הולך לישון ומתעורר בבוקר - אותו 'אני'... אני כאן. אני נשאר. אני הולך. אני תמיד כזה או אחר. בעצם היותי אני תמיד מאמת את מה שאני. נסיבות חיי באות והולכות, אבל אני תמיד נוכח. אכן תנאי החיים משתנים, אבל אני - זה הנכסף לאמת ולאהבה - תמיד כאן, כמו תמיד.
ואם אינני יודע זאת, כאן ועכשיו, משהו חסר. אבל מה? כיצד יכולה האמת - הממשות של עצמי - להישכח?
"אני שוכח מכיוון שאני תמיד נזכר. אני תמיד מביט אחורה, או קדימה. אני תמיד חולם, מדמיין, מנחש, מקווה... שכחתי איך להיות מה שאני עכשיו ואיפה שאני עכשיו."
"אני פשוט לא מסוגל להיות כאן, עכשיו. זה משעמם. אני חסר מנוחה. וכשאין לי מה לעשות אני אומלל. אנא, הסיחו את דעתי מחוסר הסיפוק שלי. חייב להיות משהו טוב יותר, מחר טוב יותר. אעשה הכול כדי שהוא יגיע. לא אאבד תקווה."
וזוהי האשליה הגדולה ביותר בכל הזמנים.
נא להמתין לטעינת התגובות
