תתמזגו, כי לא סופרים אתכם
בישראל רשומות 30 אלף עמותות 1,600 חדשות מצטרפות כל שנה אז מה הפלא שכל קשיש צריך ללכת בפסח ל-5 כתובות שונות?

משה חדד מעמותת אשל ברזילי. מנגנון העמותות מסובל
צילום: נאור רהב
בשנתיים האחרונות הוגשו רק שתי בקשות למיזוג עמותות. המתנגדים יטענו כי יש שיקולים ערכיים כנגד, החל בטשטוש הזהות בעקבות המיזוג, שעלול לבטל פעילות למטרה נעלה, דרך העובדה שלעתים סוגיה חברתית זקוקה ל"טיפול" של גוף קטן, ממוקד ומחויב, וכלה בטענה שהעלאת הצעת המיזוג היא שרומזת שעמותות צריכות להיבחן במשקפיים של יעילות כספית בלבד, מה שעלול לפגוע בהשגת המטרה החברתית ובפעילות למען הזקוקים לעזרה.
על אף כל זאת, היתרונות האפשריים ממיזוג, לצד הסיכוי להרחיב את השפעת העמותות הממוזגות ולהעלות את רמת האפקטיביות, מחייבים את התורמים, את הוועדים המנהלים ואת מנהליהן של העמותות
לבחון סוגיה זו לעומקה. מיזוג עשוי לשפר את היכולות המקצועיות, את התכנון האסטרטגי, את איכות הניהול, את החיסכון במשאבים, וכמובן את איכות הסיוע.
ממחקר שהארגון הבריטי NPC ערך, שבו בחנו אפקטיביות של עמותות באנגליה, עולה כי עמותות שוקלות מיזוג רק אם הן עומדות בפני משבר. גם בישראל תוקן החוק שמאפשר מיזוג עמותות רק סביב המשבר הכלכלי ומשבר התרומות בשנת 2009-2008. זאת חשיבה מוטעית. עמותות שמבקשות להצטיין בהשפעתן החברתית ובאפקטיביות שלהן ואשר הדאגה לציבור הנזקק להן בראש סדר עדיפויותיהן מחויבות לשקול מיזוג בכל עת, דווקא מתוך ראייה מפוכחת, ולא בלחץ.
הכותב הוא מנכ"ל ארגון מידות לקידום האפקטיביות של תורמים ושל עמותות