אנחנו עומדים להיכוות
האסון הבא - פרויקט מיוחד: מערכת הבריאות עובדת בתפוסה של 120% בשגרה - ובאירוע רב נפגעים לא תעמוד בעומס. אבל מצבו של מערך הטיפול בנפגעי כוויות גרוע עוד יותר. ח"כ ד"ר אלדד: "התמותה מכוויות בישראל גדולה ב-50% מבמערב"
◄ האסון הבא - פרויקט מיוחד: ביום שהאדמה תרעד
◄ האסון הבא - פרויקט מיוחד: מחיר גבוה להזנחת הטיפול בתאונות הדרכים
◄ האסון הבא - פרויקט מיוחד: תסריט אימה: תאונת מטוס נוסעים בנתב"ג
◄ האסון הבא - פרויקט מיוחד: הסכנה: פגיעת קאסם במתקני התשתיות באשקלון
◄ האסון הבא - פרויקט מיוחד: חיפה מסוכנת מתמיד
מערכת הבריאות הישראלית פועלת בשגרה בעומס יתר, ובעת אסון רב נפגעים או מגיפה לא תוכל לעמוד בעומס - כך מתריעים בכירים במערכת הבריאות. הבכירים מזהירים כי במקרה של אסון לאומי, תהפוך מערכת הבריאות לצוואר בקבוק: לבתי החולים יזרמו פצועים רבים, וכלל לא בטוח שבמצבה הנוכחי של מערכת הבריאות ניתן יהיה להכילם.
"בין אם מדובר בפיגוע טרור המוני, מלחמה, רעידת אדמה או מגפה, מערך הבריאות צפוי לעמוד בפני זינוק משמעותי בביקוש לאמבולנסים, ליחידות טיפול נמרץ, לתרופות ולציוד", מזהיר ד"ר קובי פלג, אשר עומד בראש המרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה ובראש התוכנית לניהול מצבי חירום ואסון באוניברסיטת תל אביב.
אך ישראל, מדינה למודת אסונות, מלחמות ופיגועים, לא בהכרח מוכנה לתרחיש כזה. על פי ד"ר לאוניד אידלמן, יו"ר ההסתדרות הרפואית, מערכת הבריאות בישראל כבר "מתוחה" כיום עד לקצה גבול יכולתה - ולפיכך מתנהלת במידה רבה כמו במערכת בשעת אסון. "בעולם המפותח תפוסת המיטות בבתי החולים עומדת על 80%. בישראל, גם במצב רגיל, התפוסה עומדת על 120%-110% ויש חולים ששוכבים במסדרונות".
על פי אידלמן, האסונות הגדולים שחוותה ישראל בשנים האחרונות אינם מהווים אמת מידה אמיתית ליכולתה של המערכת להתמודד עם אסון כזה. "באירוע רב-נפגעים ורחב ממדים באמת", מזהיר אידלמן, "לא תוכל המערכת לשאת בעול".
אחת מנקודות התורפה העיקריות של מערכת הבריאות הישראלית היא מערך הטיפול בנפגעי כוויות. במקרה של אסון רב-נפגעים צפויים לזרום לבתי החולים מאות פצועים שסובלים מכוויות קשות - וכלל לא בטוח שבישראל יש ציוד מספק ורופאים שמסוגלים להתמודד עם מצב זה.
לאחר הפגיעה בפנטגון ב-11 בספטמבר 2001, פונו 9 נפגעי כוויות פונו לבתי החולים - וסתמו את מערך הטיפול הנמרץ בבירה האמריקאית ל-3 חודשים. "נאלצו להביא צוותים מחוץ לעיר כדי לטפל בעומס שנוצר", אומר יוסי חייק, מנהל היחידה לטיפול נמרץ בכוויות בבית החולים תל השומר. "למרות מספרם הזעום, נפגעי הכוויות שנוספו למערכת בשל אירוע הטרור פשוט יצרו פקק".
לדבריו, אין זה פלא: שלא כמו חולים אחרים המגיעים לטיפול נמרץ, נפגעי כוויות זקוקים לא רק לטיפולים יקרים ולמומחיות פלסטיקאית נדירה - אלא גם לזמן התאוששות ארוך הנאמד ב-3-1 ימי אשפוז לכל אחוז כוויה. "3 חולים המגיעים עם 10%, 30% ו-50% כוויה יכולים לסתום
אך למרות שהמציאות הזו נהירה לחלוטין לכל הגורמים העוסקים בתחום הבריאות והכוויות, המערך המיומן היודע היום לטפל במקרים כאלה כמעט איננו קיים: מתוך 5-3 יחידות טיפול נמרץ לכוויות אשר היו אמורות לקום בישראל בעקבות המלצת ועדות ודוחות של מבקר המדינה, פועלת כיום רק יחידה אחת בבית החולים תל השומר.
על פי חייק, אחת הבעיות החמורות ביותר היא המחסור בכוח אדם שהוכשר לטיפול בכוויות: מתוך כ-130 פלסטיקאים הפועלים כיום בישראל, כ-20% בלבד יודעים כיצד לנתח ולשים שתלי עור, ורופאים ספורים בלבד יודעים כיצד לטפל באופן כוללני בכוויות נרחבות. "צריכים להכשיר כמות גדולה של כוח אדם - כולל רופאים, אחיות, פיזיותרפיסטים, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ועובדי סיעוד - לטיפול בנפגעי כוויות בשעת חירום", אומר חייק ומסכם: "שרי הבריאות יודעים זאת כבר שנים. מדובר באסון שמחכה להתרחש".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם