האיש של האוצר בבריאות
תקצוב פרויקט מחשוב ברבע מיליארד שקל בלי מסמך מפורט, הקפאת בית החולים באשדוד, קביעת תעריף לא ריאלי לאשפוז בטיפול נמרץ. אנשים באוצר חלק ג'
בשנתיים האחרונות היה ראובן קוגן האיש החזק של האוצר במשרד הבריאות. הוא שימש כרכז תחום הבריאות וחלש על תקציבים בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים. עתה מינה אותו הממונה על התקציבים לרכז תחום שיכון ובינוי ומשרד המדע והספורט.
קוגן, 32, בעל תואר ראשון ושני במינהל עסקים, הגיע לאגף התקציבים לפני חמש שנים. בתחילה מונה לרפרנט בתחום הבריאות ואז לרכז תחום הבריאות. בשנתיים האחרונות, במסגרת תפקידו מטעם האוצר, היה שותף לכמה מההחלטות השנויות ביותר במחלוקת בתחום הבריאות.
בין השאר הוא היה שותף לתהליך המחשוב הכושל של משרד הבריאות, ל"פרויקט מזור", קביעת תעריף אשפוז שאינו תואם את תעריף ההפעלה הריאלית בטיפול נמרץ, למאבק על סל התרופות ולהקפאת בניית בית החולים באשדוד במשך שנים.
באוגוסט בשנה שעברה הודיע האוצר כי יתקצב פרויקט מחשוב חדש בשם "פרויקט מזור", במשרד הבריאות בעלות של כרבע מיליארד שקל, וזאת כחלק מפרויקט המחשוב "מרכב"ה" שהוא מוביל.
בדיון שנערך בוועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת ב-6 בנובמבר 2007 הציג קוגן את דעתו על תקצוב הפרויקט בפני חברי הכנסת. במהלך הדיון עלו טענות גם מנכ"לים של כמה מחברות ה-IT הגדולות, בהם מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס, על כך שפרויקט זה נכלל תחת פרויקט מרכב"ה של האוצר ולא נפתח למכרז בפני כל החברות. מנהלי חברות ה- IT טענו כי המערכת נבחרה ללא מכרז וכי כלל לא נבדקה מידת התאמתה לדרישות של משרד הבריאות.
בתגובה לטענות אלה אמר ראובן קוגן: "אני שותף לדיון בפרויקט זה לפחות שנתיים וחצי, אולי קצת יותר. סביב הפרויקט עלו שאלות כגון איך מממנים את הפרויקט, שהשתלבו בהרבה מאוד דיונים, בהם גם הדיון על הנמ"ר - פרויקט ניהול פעילות מנהלית רפואית, שהחמיאו לי על הבקרה התקציבית.
"בסוף באו ואמרו 'תשמע, זה הרעיון, עברנו את כל הדרגים המקצועיים ואת כל אנשי המקצוע הרלוונטיים בתחום הזה. זאת ההמלצה שלהם. תמחרנו את זה, תרגמנו את ההמלצה לכסף ופחות או יותר הגענו למסגרת, שמחייבת אותנו ליישום הפרויקט'. מה שנשאר לי זה לוודא שהמסגרת אכן לא נפרצת.
אני
שבועיים מאוחר יותר פרסם מבקר המדינה בדוח 58א ביקורת חריפה על פרויקט "מרכב"ה" - פרויקט המחשוב הכולל של משרד האוצר. המבקר מצא בפרויקט ליקויים חמורים, בהם חריגה מהסכומים שהוצקו לפרויקט. אומדן הסכום לביצוע הפרויקט שאישרה הממשלה הגיע ל-375 מיליון שקל ובזמן פרסום הדוח אומדן העלויות כבר הגיע ל-635 מיליון שקל.
בדיון שהתקיים בוועדה לביקורת המדינה לפני חודש. ארבעה חודשים לאחר ההבטחה להתכנסות ועדת ההיגוי, התברר כי הוועדה כלל לא התכנסה. בדיון זה ראובן קוגן לא נכח, אך כמה חברי כנסת ומנכ"לי החברות שהתריעו על ההתנהלות ארבעה חודשים לפני כן - דווקא כן.
הח"כים הביעו ביקורת נוקבת על התנהלות משרדי האוצר והבריאות. ח"כ יוחנן פלסנר אמר לנציגיהם: "פרויקט שלא מנוהל לא משפר שום דבר... כדי שלא נגיע למצב שבו אנו חוזרים על עצמנו מדי ישיבה, ביקשנו בישיבה הקודמת תוכנית ברורה של ועדת ההיגוי לגבי יעדי הפרויקט והדרך ליישומם בהיבט התקציבי, הארגוני והניהולי... בינתיים אנו לא מקבלים שום דבר, אבל כספי הציבור נשפכים".
מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס פנה לנציגי האוצר ואמר: "אני שותף לישיבות האלה מהישיבה הראשונה של ועדת המדע והטכנולוגיה שכבר התכנסה לפני כמה חודשים... אני גם מסכים לדברי ח"כ פלסנר, שמשהו בתהליך לא בסדר. כשאתם הולכים לאשר תקציב של 250 מיליון שקל למחשוב בתי-החולים, מן הראוי שתדעו להגדיר מה אתם רוצים במסמך.
אמרת שיש מסמך של 80 עמודים, וציפינו לקבל את המסמך של 80 העמודים, לשמוע מהן דרישותיכם ובהתאם לכך לנהל מצגת בצורה אפקטיבית. התשובה שקיבלנו היא שאין מסמך דרישות... איך אתם יודעים כמה כסף לבקש, אם אינכם יודעים מה אתם רוצים?"
גם מנכ"ל "אורקל" ישראל, משה חורב, ביקש לדבר ואמר: "בהמשך למה שאמר מוטי גוטמן ממטריקס, אני קצת בתדהמה. אני אפילו מסרב להאמין שאפשר לצאת לפרויקט כזה ללא מסמך דרישות, בלי תוכנית, וזה לא משנה באיזו דרך. או שהוא קיים ולא נוח לתת לנו אותו, ואם הוא לא קיים - יש פה שאלה מהותית אחת: איך זה יכול להיות?"
נא להמתין לטעינת התגובות
