אנשים באוצר
לפני חודש הודיע רם בלניקוב, הממונה על התקציבים באוצר על סבב מינויים באגף התקציבים. nrg מעריב מציג את פעילותם של האנשים העומדים מאחורי המספרים. אנשים באוצר, חלק ב'
על פי משרד האוצר, במסגרת תפקידיו באגף התקציבים היה פלג אחראי, בין היתר, על תקציבי המשרדים המינהליים - משרדי רה"מ, חוץ, משפטים, אוצר ונשיא המדינה. בתפקידו האחרון שימש כרכז תחום הביטחון.
בשנים האחרונות השתתף פלג כנציג האוצר וייצג אותו בשתי ועדות חשובות מאוד, שפעלו בישראל וסביר להניח שלא ממש שמעתן עליהן. הוועדה לבחינה ולהסדרה של פעילות קרנות נדל"ן בישראל והוועדה לבדיקת בתי הדין לעבודה.
בינואר 2004 הציגה ועדה משותפת לנציגות מס הכנסה והרשות לניירות ערך את המלצותיה בנוגע להסדרת פעילות של קרנות נדל"ן בישראל ליו"ר הרשות לניירות ערך. רותם פלג היה נציגו של האוצר בוועדה שהמליצה לאפשר ולתמוך בפיתוח מכשירים לקיום קרנות נדל"ן.
קרנות נדל"ן, המוכרות בעולם כ-Trust Investment Estate laeR) TIER), הן תאגידים שעיקר פעילותם נעשית בהשקעה בנדל"ן מניב. קרנות אלה זוכות למעמד מס ייחודי, בתנאי שהן מקיימות כמה תנאים שעיקרם חלוקת מרבית הרווחים כדיבידנד למשקיעים מדי שנה ושעיקר נכסיהן והכנסותיהן הן מנדל"ן מניב.
הכרת רשויות המס
הוועדה גם המליצה כי קופות הגמל וקרנות הפנסיה יהיו פטורות ממס בעת מכירת מניות בקרן נדל"ן. קופות הגמל יהיו פטורות ממס בעת חלוקות רווחים מהקרן, והן יוכלו לקבל החזר מס בגין חלקן במס ששילמה הקרן.
בתחילת 2007 כבר השיגו קרנות הנדל"ן הגדולות את אחוזי התשואה הגבוהים ביותר בקרב קרנות הנאמנות. השקעה באחת מקרנות הנדל"ן הגדולות הניבה תשואה של 30%-40%.
ב-2004 הוקמה עוד ועדה שלמעטים יצא לשמוע עליה. הוועדה לבדיקת בתי הדין לעבודה. מאחורי השם הפושר עמדה דרישת האוצר לבטל את בית הדין הארצי לעבודה.
"בית הדין הארצי לעבודה נתן עדיפות לעובדים על פני המעסיקים", טענו אנשי האוצר. משרד האוצר ביקש לבטל את בית הדין הארצי לעבודה ולשלב אותו בבתי המשפט הרגילים. בתקציב 2004 הוא הגיש הצעה לביטול בית המשפט, עקב הביקורת שהושמעה נגד המהלך הזה הוקמה הוועדה בהחלטת ממשלה מנובמבר 2003.
רותם פלג שהיה אז רכז ממשל ומינהל באגף התקציבים, ישב כמשקיף האוצר בוועדה ובכמה ישיבות הציג את עמדת האוצר בנושא בפני חברי הוועדה. לצדו היו הממונה על השכר דאז, יובל רכלבסקי, והיועצת המשפטית לאגף השכר והסכמי עבודה, עו"ד אורנה גייל.
אנשי האוצר טענו כי ביטול בית הדין לעבודה יוביל לחיסכון של כמה עשרות מיליונים בשנה. הם הציגו שורה של טענות ונתונים כדי לגבות את עמדתם. בין השאר טענו כי השופטים עוסקים בפחות תיקים משופטים בבית משפט השלום, ותפוקתם נמוכה, וכי הפסקת ההשתתפות של נציגי הציבור בבית הדין תוביל לחיסכון של כארבעה מיליון שקלים.
אלא שחברי הוועדה דווקא הראו כי הנתונים הללו מוטעים ומגמתיים. עמדת החברים בוועדה הייתה כי העובדה שנרשמה ירידה במספר התיקים שדנים בהם ושכל שופט מנהל מספר קטן יותר של דיונים בכל תיק מעידה דווקא על ניהול יעיל.
כמו כן טענו חברי הוועדה כי חישוב העלויות כפי שהציג אותו האוצר אינו נכון ועלויות רבות שיתווספו אם יבוטל בית הדין לעבודה, כלל לא נכללו במצגת אנשי האוצר.
אנשי הוועדה אף כתבו בסיכומי הדברים: "היבט מטריד במיוחד בהצעת האוצר הוא אובדן מעמדו הייחודי של בית הדין הארצי בסכסוכים רחבי היקף בהם דרושה הכרעה דחופה". המלצות הוועדה שהוגשו בינואר 2006 היו מנוגדות לדעת האוצר והדגישו את חשיבות בית הדין לענייני עבודה כערכאה חיונית עבור העובדים במשק.