 |
/images/archive/gallery/597/320.jpg אמא אדמה
 |
|
|
|
|
| המקרא מציג שלושה שלבים בביוגרפיה השלמה של האנושות: חידות בראשית, חידות האמצע וחידות אחרית הימים. ד"ר ישעיהו בן אהרן, מאמר אחרון בסדרה |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  |
|
ד''ר ישיעהו בן-אהרן
24/9/2006 13:20 |
|
|
|
|
|
|
|
מועדי תשרי: ראש השנה, יום כיפור, סוכות ושמחת תורה, הם הלב החי של מחזור השנה היהודית. בשום דת או מסורת לא נמצא שילוב ייחודי כזה בין המשמעויות הדתיות, הקוסמיות, העונתיות והאנושיות של הסתיו כמו במועדי תשרי. כה גדולה ונשגבת היא החכמה שיצקו דורות על דורות של נביאים, חכמים, מיסטיקאים, לתוך הזמן הזה של השנה, עד כי הלב נרעד כאשר אנו רק מעלים בדעתנו שביכולתנו להוסיף ולו גם קוצו של יו"ד למסורת מפוארת כזו. לכן בדברים הבאים לא אתיימר להוסיף דבר. להפך, מטרתי תהיה רק לשאוב מהם כמה טיפות של אור מעניק חיים, אמונה, ותקווה לעתיד.
נמסר לנו, בין היתר, כי שלושת מועדי תשרי מסמלים את השלמות המתפתחת של חיי האדם והאדמה, את הביוגרפיה של הפרט והכלל מתחילתה ועד סופה והתחלתה החדשה. נמסר לנו כי בראש השנה העולם נברא ושבראש השנה הוא גם יגיע לאחריתו, שהרי כל ראש שנה מציין את סופה של השנה הקודמת ואת תחילת השנה החדשה גם יחד. לכן אנו גם חוזרים וממליכים בו את מלך מלכי המלכים כל שנה מחדש, כדי לזכור את יוצר הבראשית, בורא שמים, ארץ ואדם, וגם תוקעים בשופר, שקולו הנוקב שמים ותהום מעורר את מתי הנפש והרוח משנת התודעה ודוחק בהם להתכונן לקראת אחרית הימים הקרבה לבוא. ביום כיפור ממומש ומקודש סוד התחיה הרוחנית של הנפש האנושית: האדם מטהר מכל שדבק בו במהלך השנה החולפת בחיי היומיום הארציים, על דאגותיהם, טרדותיהם וטעויותיהם, ומצרף את סיגי נפשו באש התמיד של הרוח. הוא סולח ונסלח, מנחם ומנוחם, מרחם ומרוחם, ומחדש את זרימת השפע והחסד האלוהיים בינו לבין חברי הקהילה, ובינו לבין האני העליון שלו ושל האנושות. כתוצאה מכך נבקעים ונובעים מחדש בחג הסוכות מעיינות הישועה בלב האדם והאדמה. היורה של הרוח בלב האדם, וגשמי היורה בעולם מציינים את מועד פתיחת אוצרות הגשמים, המגשימים את הרוח בעולם החומרי, בעשייה הממשית בעולם, מרווים את צימאון האדם, החברה והאדמה הצחיחים, ומחדשים את מעיינות ובארות האדם והאדמה החרבים.
 |
| מחריבייך ממך יצאו |
|
חורבן ירושלים היה חלק מהתכנית הלאוהית. על שליחותו הטראגית של המוציא לפועל, רבי עקיבא |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
 |
כיצד נחגוג את השלמת מחזור החיים, המוות והלידה מחדש? את השלמת מה שלעולם משתלם, מתפתח, ומתהווה? בשמחת תורה, כמובן, המסמנת סיום שכל כולו התחלה חדשה, מימוש השלם המשתלם, פתיחה מחודשת של הדרך, הטאו, המוליכה את האדם להתחדשות ותחיה ההולכים ומתעצמים במעגל עונות השנה, במחזורי חייו הארציים החוזרים, במחזורי התפתחות האדמה וגלגוליה הקוסמיים. שהרי בתורה זו, בתנ"ך, הוא ספר הספרים, מגולל ומקופל מעשה כל המעשים, האלף והתו, הבראשית והאחרית של האדם, האנושות, והאדמה.
מועדי תשרי הם איפוא זמן מתאים מעין כמוהו למדיטציה ממושכת על הביוגרפיה האנושית בשלמותה - הן של חיינו הפרטיים והן של האנושות כולה. לביוגרפיה זו נפנה כעת.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
שלושת שלבי הביוגרפיה של האנושות
|
|
|
 |
|
|
|
מבנה היסוד של המקרא מצייר תמונה ביוגרפית המתממשת בשלושה שלבים ועוסקת בשלוש חידות עיקריות. את הביוגרפיה האנושית שמצייר התנ"ך, כמו זו של האנושות כולה, ניתן לחלק לשלושה שלבים עיקריים: חידות בראשית העוסקות בתהליכי ההתגשמות, חידות האחרית, העוסקות בתהליכי התפשטות הגשמיות, וחידות האמצע, הדרך בין ראשית לאחרית האדמה והאנושות.
השלב הראשון עניינו הוא
מה שניתן לכנות "היסטוריה מיתולוגית", מכיוון שהוא מתאר שלבים פרה-היסטוריים; השלב השני הוא "ההיסטוריה הארצית" שאת תחילתה אנו ממקמים באלף החמישי לערך לפנה"ס, מהרגע שמופיע לראשונה הכתב המוכר לנו, הגם שכתיבת ההיסטוריה באופן שכלי וארצי מתחילה לראשונה בימי יוון ורומא; השלב השלישי מתאר את מה שניתן לכנות "היסטוריה אפוקליפטית", המתחילה במאה ה-20.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
חידות בראשית: היסטוריה מיתולוגית
|
|
|
|
|
|
|
ספר בראשית פרקים א-יב עוסק בקיצור נמרץ בקורות השלב הביוגרפיה הראשון. הוא מתאר את לידת העולם והאדם, ואת השנים הראשונות לתהליך התגשמותם בגוף הארצי-חומרי. זה כולל כידוע את בריאת השמיים והארץ וכל אשר בם, ואת האדם כנזר הבריאה הזו; יצירת גן עדן, חלוקת האדם לשני המינים, הפיתוי על ידי הנחש והגירוש מגן עדן; מעשה קין והבל, קורות האנושות שקדמה למבול, נוח והתיבה, והמעבר לעידן הבתר-מבולי עד אברהם. החל מסיפורי אברהם מתחיל התנ"ך לתאר את התהוות האדם הארצי דרך קורות העם הנבחר. זוהי ראשית דרך ההתגשמות הארצית, המוליכה קודם קומץ קטן, ואחריו את שאר האנושות, לפיתוח תודעה ארצית-שכלית, "אגו" ארצי חזק, ויכולת להשתלט על הכוחות והחוקים של העולם החומרי.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
חידות דרך האמצע - בין ראשית לאחרית: היסטוריה ארצית
|
|
|
|
|
|
|
שלב זה הוא עיקר הסיפור בתנ"ך: מאברהם ועד לנביאים אחרונים. כאן מופיע גיבור התנ"ך, העם הנבחר, המטרים את התגשמות האנושות בעולם החומרי, ומפלס לאנושות במשך כ-1500 שנים את הדרך מהעולם המיתולוגי אל העולם ההיסטורי הממשי. לאחר השלמת השלב הזה מתרחשים חורבן המקדש והגלויות. קורות העם הנבחר הקדום, שהתנ"ך מתאר בפרוט כה רב, הם מעין "היסטוריה" אב-טיפוסית, שלב ביניים בדרך להיסטוריה ארצית במובן המערבי החדש. זהו הזמן בהתפתחות התודעה האנושית המסמן את תחילת שלב האמצע, שבו האדם לומד להתגשם כראוי בעולם הפיזי, ולהקים בו את ביתו. מאזרח העולמות העליונים, החי עדיין בהיסטוריה מיתולוגית, הוא הופך להיות אזרח העולם הזה. התנ"ך, התורה, המצוות, המופנמים והולכים בשלב האינדיבידואציה האמצעי (שלב יצירת "האני"), הופכים לצידת הדרך הדתית, הרוחנית והמוסרית, המאפשרת לו להתגשם בעולם החומרי בלי לשכוח לחלוטין את מקורותיו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
חידות אחרית הימים: היסטוריה אפוקליפטית
|
|
|
|
|
|
|
המקרא מסתיים בנבואות הנביאים. באותם זמנים היה יכול להנתן רק רמז רק למה שמתחיל להתממש מהמאה ה-20 והלאה: השלב השלישי, היסטוריה אפוקליפטית, שהיא תחילת זמן ההכרעה לגבי עתיד האדם והאדמה. ככל אדם, החל מאמצע ובעיקר בשליש האחרון לחיו הארציים, כך גם האנושות והאדמה הולכים ומזדקנים, ועוברים את התפשטות הגשמיות על השלכותיה הפיזיות והרוחניות. כפי שהגיאולוגיה ומדעי החיים יודעים היום, הגוף הפיזי של האנושות, האדמה, עברה כבר מזה זמן מה את אמצע החיים, את שיא החיוניות של נעוריה, והיא נמצאת בעונת הסתיו. מצד שני, זהו הזמן בו כוחות הרוח והנפש של האנושות משתחררים והולכים מהגוף המזדקן, והאדם יכול לנצלם באופן יצירתי - לטוב או לרע, בהתאם להשקפת עולמו. לכן זהו גם הזמן של הבשלת התודעה העצמית והחרות, וזמן תחילת ההכרעות הגורליות לגבי מהות האדם, וכיצד יעצב את עצמו ואת האדמה בעתיד, כאשר הוא, ולא אלוהים, אחראי לעיצוב גורלו וייעודו. מאמצע החיים ואילך - עד סופם - הכל תלוי בבחירה החופשית של האדם המבוגר, שבשליש השלישי לחייו קובע בעצמו את ערכיו ויעדיו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
קינת האדמה ותקוות גאולתה
|
|
|
|
|
|
|
האגדה מתארת בשפה ציורית ופיוטית את קינת האדמה על הפרדתה מעולמות האור העליונים וגלותה בעולם החומרי-פיזי, שבו שולט המוות, ואת הבטחת תקוות התחייה והגאולה הניתנת לה:
"בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ, ושניהם נבראו בשעה אחת וברגע אחד ובמידה אחת. פשט האל יד ימינו ונטה שמים ופשט יד שמאלו ויסד ארץ. ידו של הבורא יסדה ארץ וימינו טיפחה שמים, התפשטו השמים למעלה והארץ נרקעה למטה... לא ישר בעיניה, שעתידה היא להיות רחוקה ממלכות אלהים ממעל ולהיות מדור אך לתחתונים. משל למה הדבר דומה, שהיו למלך שני שמשים ושניהם אהובים ושוים לו כאחד, וישאר את האחד להיות משרת לפניו בהיכלו, ואת השני שלח למרחקי המדינה, לעשות שם את מלאכתו. התחיל האחד מזמר והאחד היה עצוב. אמר המלך למשמשו זה: מה לך בני, כי נפלו פניך ולמה תתעצב? והן שניכם עבדי אתם. ויען הוא ויאמר: אמנם שוים אנו לפניך כאחד, אבל חברי שרוי אצלך ויושב על שולחנך ורואה את פניך תמיד, וליבו טוב עליו והוא מזמר, אבל אני שהרחקתני מחללך ושלחתני למקום רחוק ממך, הרחק מזיווך ומהודך, איך לא ידאב רוחי ולא אבכה...
"כך קבלה הארץ לפני בורא היקום ואמרה לפניו, ריבון העולמים! השמים אחי נהנים תמיד מזיו שכינתך ואת כיסא מלכותך העמדת עליהם, ואין מות ואין אופל, ורעב ודבר וכל פגע רע שם לא יתהלכו, איך לא יזמרו ולא יהללו את שמך? אבל אני, שמושבי מתחת, מה רחוקה אני מאור פניך. בשערי השמים, מהם גם אקבל אורי, ובכל אשר אגדל לחיים ולפרי, בא מלאך המות ומכלה בחרבו הקשה. אף שדי עדנים אשר בי יהפכו לקברות, ואיך לא אקונן ולא אבכה?. ויען אלהים ויאמר: אל תיראי ארץ, אף יומך יבוא, שבו תהי כולך זרע וחיים, ואגרש את האופל ואת המות מקרבך ואורך ממך יצא. ותמח הארץ את דמעותיה מעפעפיה ותיתן גם היא את קולה בזמר. וזה דבר החוזה: בכנף הארץ זמירות שמענו".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אחריות האדם
|
|
|
|
|
|
|
אגדה נאה זו מסמנת את שלושת השלבים הביוגרפיים - עבר, הווה ועתיד- בביוגרפיה של האדמה. בראשית הארץ הייתה חלק מהשמש, מהשמים, קרובה ללב האם \ אב האלוהיים. תורת הסוד מספרת כי בעקבות נפילת האדם וגרושו, חדר המוות ופלש מהאדם אל ממלכות הטבע וגוף אמא אדמה. ביכולתנו להוסיף כאן את הפרק האמצעי שהאגדה עדיין לא יכלה לתאר, שככל שהאדם יהיה חופשי יותר, הוא יהיה חייב לשכוח יותר ויותר את אמא אדמה המעניקה לו את חייה ואת האל האב שברא אותו. הוא יהפוך להיות "קין המודרני": מנותק מהאדמה החיה ומהשמיים גם יחד. בודד - אבל עצמאי, מנוכר - אבל בעל יכולת בחירה אמיתית.
והנה, עם הגיל השלישי, עם תחילת התפשטות הגשמיות ואחרית הימים, כך מבטיח אלוהים לאדמה הבוכיה, יגורש המוות מתוכה והיא תהפוך להיות זרע מלא חיים, מקור אור קורן ביקום, מעין שמש בפני עצמה. חשוב לציין, שהאדמה באחרית הימים שונה שינוי מהותי מהאדמה בראשית: אין כאן חזרה של האדמה לחיבוק השמים, כדי לקבל שוב את האור החיצוני שלו זכתה כשעוד היתה משרתת במקדש השמיימי. להפך, בעתיד היא עצמה תהפוך למקור חיים ואור, שיקרון מתוכה החוצה. אבל כיצד יכול הפלא הזה להתרחש? כיצד תתממש הגאולה הזו?
אמנם, אלוהים מבטיח שהוא ידאג לכך: "אגרש את האופל ואת המות מקרבך.."; אבל האין הוא מבטיח משהו שאין ביכולתו לקיים? כיצד הוא ידאג לכך, אם הוא בעודו דובר כבר העביר את השלטון על האדמה ועל כל בשר לידי האדם, באמצעות הפיתוי של הנחש והגרוש מגן עדן (כפי שתארנו במאמרים הקודמים)? הרי אלוהים הטוב עשה הכל כדי להפריד את האדמה והאדם מעצמו, להסתיר ולהצניע את עצמו, כדי להעניק לאדם חרות.
על כך אין אלוהים מפרט באגדה שלנו ... אך שתיקתו מפנה אותנו אל האדם, אל עצמנו, למצוא בליבנו את התשובה: כיצד תגאל האדמה ותתאחד שוב עם השמש?
האם האנושות תתחיל להרגיש שהאדמה המנוצלת היום עד תום, היא האם החיה שהולידה, נשאה וטיפחה, הקריבה וסובלת למענה? האם נתעורר להכרה שהאם המזדקנת זקוקה היום ובעתיד עוד יותר לנו? האם נתעורר לכך שהיא ייחלה לזמן בגרותו של האדם, כדי שלאחר שכילתה את כוחותיה כדי לעשות אותו לעצמאי ממנה, תוכל לשמוע אותו אומר: כעת שעמדתי על דעתי ואני אדון האדמה רב העוצמה, אעשה הכול כדי שבני האדם לא ימשיכו לחמוס בחמדנותם את הטבע. יש לשנות את היחסים בין האדם לעצמו ולאמא אדמה. את, אדמה, תקומי לתחייה במצפון, בהכרה ובעשייה של בני האדם, ואנו נודרים נדר שלא נחדל מאהבתנו אליך עד ש"תהי כולך זרע וחיים, ונגרש את האופל ואת המות מקרבך ואורך ממך יצא."
זהו המאמר האחרון בסדרה, שהיא חלק מספר בכתובים: ירושלים - סיפורי התנ"ך כעלילות חניכה והתקדשות, שיראה אור השנה.
|
|
|
|
|
|
|
 |
| ד"ר ישעיהו בן-אהרן
| /images/archive/gallery/574/856.jpg  |
|
|
|
|
|
|
|
על המחבר
|
|
|
|
|
|
|
ד"ר ישעיהו בן-אהרן, מיסד קיבוץ הרדוף, חוקר את התפתחות התודעה. פעיל למען החברה האזרחית בארץ ובעולם, ומנהל בית הספר למדעי הרוח. לאתר
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
