תגובות עד כה: 52 תגובות, ב- 20 דיונים. לקריאת כל התגובות ברצף סגור את כל התגובות הוסף תגובה 20.  מועדי תשרי     טובה, ת''א,    09/10/06 21:23 הפתיחה של המאמר המתארת את מהות מועדי תשרי, העמוקה והמדוייקת ביותר שקראתי עד היום (ואני לומדת יהדות הרבה שנים בהרבה מקומות). הגב לתגובה זו 19.  גמר חתימה טובה     יוסי,    02/10/06 09:14 ברצוני להודות על הסדרה. מעניינת, מחדשת, מרעננת בנוף הרוחני והאקדמאי הישראלי. תודה הגב לתגובה זו 18.  תודה מקרב לב, בברכת שנה מתוקה לך!  ל"ת      רומי,    30/09/06 13:53 הגב לתגובה זו 17.  תודה על כל המאמרים!  ל"ת      איל,  ת''א,    30/09/06 10:18 הגב לתגובה זו 16.  תודה לקוראים הנאמנים (ובקשה)!     יבא,    29/09/06 02:56 אשמח מאוד לשמוע מקוראי מה הנושאים שהיו מבקשים שאכתוב עליהם בהמשך. אנא המליצו על נושאים המעסיקים אתכם במיוחד; מה הן השאלות שתמיד רציתם לשאול.... הגב לתגובה זו          אני והסובב אותי         סקרני,  ת''א,    02/10/06 21:16 מה שמעניין הוא הקשר של האנשים הסובבים אותי אלי ( והפוך ..), מה הקשר שלי למשפחתי , אחיי , ילדיי, הוריי. למה בכלל אני איתם ולא עם אחרים. למה יחסי לילדיי שונה מאנשים אחרים ושונה בינם לבין עצמם. יש לי המון שאלות הנוגעות לתולדה של קשרי עם הסובבים אותי , תגובות ספונטניות שונות אליהם וכו... אני בטוח שתוכל להרחיב את היריעה , ולענות ולהרחיב גם על שלא שאלתי , ותודה מראש הגב לתגובה זו              מתנדבת לעזור             OK, צחקתי,    02/10/06 22:12 אשמח לענות על מה שלא שאלת ... :) הגב לתגובה זו          לבקשתך ... :)         חוטמית זיפנית,    30/09/06 23:44 הנושאים שאשמח לשמוע עליהם בהמשך נוגעים לתחום האקולוגי והחינוכי. * מה מייחד את קיבוץ ''הרדוף'' מכפרים אקולוגיים אחרים בעולם ? או מקיבוץ ''לוטן'' למשל. * מה בין מימוש הרעיון האנתרופוסופי לאורח חיים של קיבוץ ? * בקשר לחינוך - ממה שהבנתי (מקווה שהבנתי נכון) - עמוד האש שהולך לפני המחנה האנתרופוסופי הוא לגדל בוגר בעל רגשי מחוייבות לסביבה ולזולת. (כמובן שזו לא המטרה היחידה). כיצד ילד יילמד להעמיק את הרגישות לזולת ולחוש רגשי מחוייבות אם הוא לא חווה על בשרו במהלך ילדותו חסרים בדמות אי צדק, הפלייה, וקיפוח ? תחושות ורגשות של צדק זה לא משהוא שמפתחים רק על דרך החיוב. (כוחות pull של אידאלים ואוטופיות). כישורי חיים נקנים גם באמצעות כוחות ה-push . ואלו (ה-push ) הם לא תמיד נעימים ואפילו אכזריים למדיי (במיוחד שהם מופעלים על נפש רכה של ילד, שחסר כלים ויכולת להתמודד עם עוולות). אם החינוך האנתרופוסופי עוטף את הילד בסביבה כל כך מוגנת, איך הוא יפתח את תחושות הצדק האלו ? הנעות לפעולה נרכשות על סמך אירועים קונקרטיים בעבר, שלפעמים נובעים מתוך חסכים וחסרים. טריגרים לעשייה לא נופלים על הראש מהשמיים בוקר בהיר אחד. פתאום לא קם אדם בבוקר ומחליט שהוא עם ומתחיל ללכת... הגב לתגובה זו          תודה רבה על המאמרים המרתקים והנושא המעניין מאין כמוהו         חיים משה,    30/09/06 06:38 נושא יצירת היש מאין - המשותף לדת ולאמנות כאחד - מדהים אותי בכל פעם מחדש, בייחוד כשיישמתי דברים שלמדתי - ברמה האיזוטרית והפילוסופית כביכול - והגעתי לתוצאות חיוביות בעולם הפיזי ה''ממשי'' (כסף!!! בריאות!!!). אבל מה שתמיד סקרן אותי ונכשלתי בו הוא הבנת אופן פעולתו של ה''סטרא אחרא'' - כוחות החושך והטומאה, הקופצים לאיים עלינו בו ברגע שעלינו מדרגה לתודעה נקייה ומוארת יותר. אשמח לשמוע עוד בעניין, וגם על מבנה רוחני אחר שקראתי עליו בכמה מקומות, - תופעת הריק בתודעה הפרטית והאוניברסלית, וברמה הפיזית והרוחנית. מהו טבעה וטבע הפעולות המתרחשות בה - מצד אחד המקום שהיא מאפשרת להופעת דברים חדשים, ומאידך האירועים האלימים ביותר המתגבשים בריק הזה, ומה ההבדל בגישה אל הריק (''emptyness'') הזה בין היהדות והבודהיזם? הגב לתגובה זו              ''נושא יצירת היש מאין... מדהים אותי בכל פעם מחדש''             יבא,    30/09/06 15:07 אני חותם בכל ליבי על המשפט הזה. לצערי לא הצלחתי כמוך להשיג תוצאות חיוביות מובהקות בעולם הפיזי (הבריאות בסדר... אבל כסף?- איך אתה עושה את זה?- אפשר לשפר!). מכל מקום,כשנפקחו עיני הרוח שלי לראשונה, כאשר ראיתי לראשונה את ''אור העולם'' מבחינה רוחנית, ''מצאתי את עצמי'' במצב מוזר, יוצא דופן, פרדוכסלי לפני ולפנים. מצאתי את עצמי כמו מתהווה בבחינת ''יש באין''. מצד אחד, לראשונה בכלל יכולתי להרגיש בכלל משהו שהוא ''עצמי'', כממשות, כעצמיות; אבל עצמיות זו איננה עצם במובן המוגמר, מושלם, ומת, אלא דווקא יובל אחד הזורם בשטף זרימת ההתהוות החיה והאין סופית. ה''עצמי'' הזה התגלה וממשיך להתגלות תדיר כיצור מוזר ביותר: מצד אחד, הוא זה שגורם לי להרגיש ש''אני'' נוטל חלק בהתהוות ממשית, ש''אני'' חלק מהיקום וכל אשר בו, שאינני חיצוני לדברים אלא משולב בהם ומפולש להם בכל הכיוונים והממדים. מצד שני, עצמי זה שונה עד מאוד מכל מה שמוכר כ''אני שלי'', השייך לי ורק לי, בחיים הרגילים. ואילו מצד שלישי, היה לי ברור באופן רוחני מובהק (אווידנטי) ש''עצמיות ההתהוות'' החדשה והזהות העצמית הרגילה, קשורות זו לזו בקשרים רוחניים ממשיים, ברזי ההתהוות עצמם, המסתוריים עד מאוד.... אני ממשיך לחקור מאז ולממש את הקשרים הללו... מכיוון שעיני נפקחו בתודעה (רוחנית) מלאה בזמן הלידה, יכולתי לחוות, לראות ולהבין (המושגים הללו מטעים כמובן עד מאוד, אבל אין לי אחרים), כיצד העצמיות החדשה, הוא\היא\אני, מתהווה ''בחוץ'' ו''בפנים'' בעת ובעונה אחת. (המרכאות באות לציין את העובדה כי בדיוק ההבחנות הללו, ואחרות כמותן, הן מאוחרות, לקוחות מהשפה הרגילה, שבאה לתאר דברים תמיד אחרי האירוע האמיתי וחייבת לעצב אותם באופן מטעה, הגם שזה הכרחי אם ברצוננו לקיים קומוניקציה בינינו). מכיוון שאני ככ מפגר בהתפתחותי האנושית הכללית ובמיוחד האינטלקטואלית (הפיזית- כספית כבר אמרנו), אני מגלה שככל שאני מתקדם יותר ''קדימה'' בהבנה, המשגה, תימלול (שלא לומר: תיפלול), למעשה אני נכנס עמוק יותר לתוך האין, וכי בלב האין שורר הכאוס המתמיד, התוהו ובוהו (שאיננו סתם ''אי סדר'' אלא סדר כאוטי מיוחד: ריטמוס נשימת החיים של הבריאה, הסיסטולה והדיאסטולה של הקיום, הנחצת ונחרצת ללא שוב על ידי ברקי הרוח המבזיקים, שאין לאחוז בהם...). זו הסיבה לכך שאני חוזר ושונה בתחילת כל יום- ובסופו : אשרי שעשני גבר נוקשה, חד צדדי, חומרני, כדי ללמדני, על דרך המחסור, את ''רזי האישה''; להראות לי, על אף קשיות ליבי, ועל דרך השלילה, עד כמה אני חסר את הצלע, האמצע, שנלקח ממני, כדי שאוכל להמשיך לחפש ללא לאות אחרי ''האין'', בחור הריק שנפער בחזי כאשר ''היא'' הוצאה ממני. (הנשי, כאוטי, יצירתי, השוקע במהלך האינדיבידואציה של האנושות אל הלא מודע כדי שנפתח ''אני'' ארצי חזק, אוטונומי, גברי-רציונלי- שלא רק שולט בעולם בכוח אלא ילמד גם להיות אחראי לו באהבה). ''האין'' נשאר בשבילי מקום הלידה המתמדת, שלבדו מעניק לי את חסד ההתהוות החיה: הוא המפנה את תשומת הלב אל אזור ''הלב'', כדי שבחסדו אוכל לומר יחד עם פאוסט: ''הנני חכם כעת בדיוק כמו אז''- ולהתחיל שוב מהתחלה... לכן פאוסט זכה והגיע לדרגה כה גבוה עד שקיבל את מפיסטופלס-אהרימן (הסטרא אחרא בדבריך), כבן לוויה, כרת עימו ברית, ויצא לתור בעזרתו את עולמות החומר, הרוח, ואת מסתורי הלב האנושי, כדי להשיג- שבע ימים ומעשים, כאב, ואושר- את הידיעה העצמית הנוקבת עד תהום.... והרי לך מחשבות הראויות למדיטציה בימים הנוראים וביום הכיפורים... מה דעתך משה\חיים, כדאי שננסה לכתוב על זה משהו בסדרת המאמרים הבאה?! הגב לתגובה זו                  תמציות פרחים בשביל השלמות                 משה,  טבעון,    10/12/06 20:23 התאור החושפני של יבא הכולל הן את החסר הכספי והן את החסר הנשי (אימהי) מיד מזכיר את תמצית הפרחים 'כוכב קוצני'. תמצית זו הינה פרי של פיתוח ומחקר רוחני-אנתרופוסופי. השביל הזה מכוון במקום לצאת לקרב הגברי של השגת נשים/אמהות וכסף - טיפול עומק בשורשי החסרים האלה. במקום שביל ארצי-אגואיסטי של השגת אוצרות חיצוניים, שלעולם לא באמת יספקו את החסר/החור/הפצע; מוצע שביל של תיראפיה פנימית ''הליכה לאחור'' להכרת הילכי הנפש הצובעים את כל חינו הנפשיים, שמשם נובעים המוטיבציות והאופן בו אנו חווים את עצמינו ואת העולם . באותו זמן זו גם היכרות עם השלם, עם הנפש המלאה והבלתי פגועה, או זו שהחלימה. זהו שביל בבחינת ''אין דבר שלם יותר מלב שבור''. לגוע בפצע, להכיל באופן מודע וחוויתי את הלב השבור והמדמם הם חלק הכרחי מהתהליך. תהליך היכול להוביל, בעזרת התמציות, להזנה נפשית של אותו חלק פגוע וטרספורמציה שלו. הענין מובהר דרך תאור התמצית להלן: Star Thistle Centaurea solstitialis כוכב קוצני (צהוב) איכויות חיוביות: נדיבות ויכולת לכלול אחרים, איכות של נתינה ושיתוף; להרגיש תחושה פנימית של שפע. דפוסי חוסר איזון: עשייה הנובעת מפחד ממחסור; אי - יכולת לתת בחופשיות ובפתיחות או לסמוך על השגחה עליונה. הפניה לקטגוריות נפשיות: חיי קהילה והתנסות קבוצתית ציניות פחד חמדנות חוסר-בטחון חומרנות וכסף מוסר אם ואמהות יחסים אישיים רכושנות התנגדות אנוכיות שיתוף כוכב קוצני פונה לתכונת הנדיבות והשיתוף בנפש האנושית. התמצית מותווית בייחוד עבור מי שמתנסים ב' פחד ממחסור' או בתחושה שאין מספיק. אנשים כאלה נמצאים בתת-תזונה במישור עמוק. לעיתים קרובות ישנה הפרעה בחיבור עם האם, המועבר כחיבור לא בריא לחומר (המלה הלטינית mater, חומר, פירושהmother , אם). אנשים כאלה נוטים לבנות שכבת מגן עבור העצמיות המהותית ע''י השגת אחיזה איתנה בעולם החומרי, עם נטייה לאגור ולשמור בזהירות על רכושם החומרי. מצב תודעה זה יכול להתקיים בין אם, במונחים חיצוניים, האדם הוא עשיר או עני. מבחינה חברתית טיפוסי הכוכב הקוצני הם לעיתים קרובות מתבודדים או סולדים מאחרים, ומתקשים ללמוד לתת אמון, או לתת מעצמם או ממשאבים בצורה פתוחה ונדיבה. הם מועדים להזדקנות גופנית מוקדמת, בייחוד הפרעות או מחלות בכבד בעלות אופי של התקשות וסקלרוטיות. למרות האפשרות לעושר או למעמד, אנשים כאלה הם לעיתים קרובות בודדים בתוכם הפנימי ביותר, ומרגישים עמוקות בלתי מוזנים ובלתי מסופקים. כוכב קוצני עוזר לנפשות כאלה להרגיש יותר בטוחות בתוך עצמם, ומתוך כך פחות נסמכות על דברים חיצוניים. כאשר הנפש חשה מלאה יותר, היא לומדת לפתוח את עצמה, לשתף ולתת יותר בחופשיות. הכוכב הקוצני מלמד שדרך נתינה אנו מוצאים תזונה פנימית, ודרך שתוף של העצמי אנו נעשים יותר עשירים, ויותר מסופקים ומלאי שפע. במקרה של יבא, כדאי לך לשקול הוספה להרכב של תמציות כגון מריפוזה לילי, ו-Holly פרטים נוספים באתרים: http://www.metaplim.co.il/a.asp?b=1888 http://www.flowersociety.org/ שתהיה רפואה שלמה, רפוי המכוון לשלמות. משה הגב לתגובה זו                  מדיטציה נהדרת                 חוה, חיפה,    05/10/06 19:20 '''האין' נשאר בשבילי מקום הלידה המתמדת, שלבדו מעניק לי את חסד ההתהוות החיה: הוא המפנה את תשומת הלב אל אזור ''הלב'', כדי שבחסדו אוכל לומר יחד עם פאוסט: ''הנני חכם כעת בדיוק כמו אז''- ולהתחיל שוב מהתחלה...'' תודה ישעיהו הגב לתגובה זו                  וידוי אישי מרתק!                 שלומית,    03/10/06 10:13 מדהים אפילו, נראה לי שאיש מהקוראים לא שם לב למה שיבא כתב כאן- הכנסו! הגב לתגובה זו                  תודה רבה, מאוד מעניין ומאלף, מצידי                 משה חיים,    01/10/06 05:13 אוכל להוסיף רק כמה ציטוטים של הוגים גדולים ממני: ''הכל באישה חידה ולכל החידה באישה פתרון אחד – הריון'' – פרידריך ניטשה ''המדע והפיזיקה הוכיחו שהאירועים האלימים ביותר ביקום מתרחשים בריק'' – הרבה ברג ''הריק הוא מושג מרכזי בבודהיזם, כי הוא מאפשר מקום להופעת דברים חדשים'' – אלן וואטס בהסבר על הצורך מתמיד ביצירת ריק בתודעה. ''לאדם יכולה להיות רק תודעת עוני או תודעת עושר. לא ייתכן ששתי התודעות יישכנו באותו אדם'' – ספר עזרה עצמית אמריקאי. ''ללמוד להחליף דרכי וכיווני מחשבה כאילו הגיעו משום מקום פירושו ללמוד כיצד להפוך לגאון'' – אלמוני. ''אם כולם יגנבו מכולם – איך יישאר ממי לגנוב'' – משה חיים (אני), באחד מגילויי הארה שהעבירו את תודעתי מתודעת עוני לתודעת עושר. גמר חתימה טובה הגב לתגובה זו 15.  ישעיהו להתראות אבל בתנאי שרק לזמן קצר!     משה,    28/09/06 05:25 בשם קבוצה מידידי הקוראים אותך כל שבוע ומבקשים שתמשיך לכתוב במדור. יש לנו הרגשה שנתת קצה חוט היכול להוביל לפרדסים מופלאים רבים מאוד! אנא חזור אלינו במהרה עם פרוס השנה החדשה... הגב לתגובה זו          מצטרפת למשה גם בשם חברי         חנה,    28/09/06 15:37 קצר את ההפסקה ושוב אלינו בקרוב. דע לך שמאמריך נקראים כאן בעניין רב מאוד, ממש בהתרגשות, על ידי אנשים שאין להם שום רקע בנידון.... הגב לתגובה זו 14.  מה שלא הבנתי     טל,    27/09/06 20:36 אבקש את תמיכת יודעי סוד מבין הקוראים. אני מבינה משהו בשפת האגדות, מיתולוגיות, פנטסיה ודמיון. אבל בכל מאמריו בן אהרון מפרש אגדות כאילו יש בהן אמת במובן הממשי לא הדמיוני (ואני בהחלט מיחסת אמת לדמיון, אבל אני מבחינה בין הדמיון לבין העולם האמיתי). אז או שהוא הוזה, וזה דווקא לא נראה לי בהתחשב ברמת הכתיבה והתובנה, או שהוא מפרש אגדות ואינו מסביר את את שיטתו. מה דעתכם?! הגב לתגובה זו          זו בעיה חשובה         יבא,    29/09/06 15:33 את נוגעת בבעיה חשובה וקשה. השימוש שאני עושה באגדות ובאמנות בכלל, נובע מהכרתי כי האמנות היא דרך ליצירה והכרה של ממשות, שאינה נופלת ממה שאת מכנה ''העולם האמיתי''. היא מגלה אמת הנסתרת מתפיסות החושים והניתוח השכלי החיצון, גם בדברים החיצוניים, בטבע, וגם בהיסטוריה. הדמיון, מנקודת ראות זו, אינו רק יצירה ''סובייקטיבית'' פנימית של האדם, אלא נובע בחלקו גם ממקורות עמוקים יותר, לא מודעים, המושרשים במציאות הממשית, העמוקה יותר, שחודרת ומעצבת את העולם הפיזי הגלוי לעין. האמן, בגלל המבנה הגופני, נפשי ורוחני הייחודי שלו, מסוגל לחדור למקומות הנסתרים הללו, ולתת להם ביטוי ביצירתו. בזאת הוא אינו שונה באופן מהותי מהמדען, ההוגה, הממציא, וגם הנביא והחוזה, היוצרים, אם כי בדרכים שונות, יצירות המושרשות בעולם הרוחי הממשי. לתפיסתי, איפה, יצירות המדע, אמנות, דת וחברה אינן רק יצירות סובייקטיביות. הן מהוות המשך לפעילות הכוחות היוצרים בעולם. האדם אינו מנותק מהעולם, אלא חלק ממנו, והעולם יוצר דרכו כאשר הוא יוצר, וביצירתו העולם מתפתח לשלבים חדשים. הגב לתגובה זו          ...עוד אפשר לומר, והוא, כי הנה נודע שהתורה נקראה         משה חיים,    28/09/06 13:31 מחכימת פתי. והיא מבטלת מהאדם מחשבות רעות והוהורים רעים. ובעסקו בה, הוא יושב ומחדש חידושים. ומחדשם על מכונם הראוי, שאין בהם טעות ושגיאה, כי דעתו עליו צלולה ונקייה, ולכך חידושי תורה שמחדש, הם ברורים ונקיים. וזה בעת עסקו בה דווקא. אבל אם פירש ממנה חס ושלום מחשבות זרות והרהורים רעים, כי הם רוצים להטעותו לעבור עבירה, כי הקליפות מתקנאים בעוסקי התורה, בסוד הני ברכי דרבנן דשלהי, (מנייהו). או הני לבושי דרבנן דבלו, מחופייא דליהון הוי: הגב לתגובה זו 13.  שרלטן או גאון? שרלטן בגדול!     בוחן כליות,    27/09/06 16:07 מעניין אותי אם מישהו מקוראי בן אהרון טרח להכנס לאתר של ''בית הספר למדע הרוח'' שלו ולהציץ במה שמוצב שם? נראה שמדובר בגאון הדור שחיכינו לו! הוא עוסק בכל, משאלות חברה ומדינה עד לפילוסופיה ויהדות, התפתחות התודעה, אנתרופוסופיה, וחוץ מזה ישל לו גם זמן להיות ''פעיל חברתי'' ומומחה לארה''ב וגלובליזציה.... כל אדם שאינו סתם חסיד שוטה של הנ''ל יסכים איתי שיש לנו כאן עסק עם נוכל גמור ו\או שרלטן מוכשר .... הגב לתגובה זו          איזה הספק אחי         אורפיאוס,    27/09/06 16:42 3 תגובות מחרחרות מלחמה ב 7 דקות. זה לא שיא גינס או משהו כזה ? הגב לתגובה זו          אני אתך         בוחן לב,    27/09/06 16:41 לדעתי צריך להעלות על המוקד את כל אנשי האשכולות רבי הפעלים. כל שניה שהם קיימים מזכירה לנו עד כמה אנחנו קטנים, והכאב הוא באמת בלתי נסבל. האנשים הללו הם עונש מאלוהים ,ובן אהרון הוא אולי החוצפן מביניהם. בין כל שאר הפעילויות שלו, הוא עוד מצא לו זמן לייסד קיבוץ. היית מאמין באיזה שטויות אנשים יכולים למלא את חייהם בזמן שהם יכולים פשוט לצפות בטלויזיה ? הגב לתגובה זו 12.  הדברים המצוטטים     המשתומם,    27/09/06 13:48 הדברים שצוטטו מהמאמר ''אלוהים שמעל ה''' עוררו בי תחושה חזקה של פליאה ושמחה. זה לא ברור בדיוק, אנלא יכול לומר מה אני מרגיש, אבל זו תחושה של: אתה עצמך בתור אדם הנך משהו אחר לחלוטין ממה שמקובל לחשוב.... וזה נותן לי המון חומר לחשוב עד יום כיפור! הגב לתגובה זו          הייתי מציע לך לנצל את הזמן עד יום כיפור טוב יותר         המוכיח,    27/09/06 16:13 במקום לעסוק בהזיות מהסוג שמציע לך בן הארון תעמיק ביהדות האמיתית, עשה חשבון נפש, וחזור בתשובה. כל הדיבורים על חופש ואחריות של האדם מוליכים רק למות אלוהים, לחיסול העם היהודי,האמונה, והתקווה לבוא משיח צדקנו הגב לתגובה זו              אדון יקר             תג,    28/09/06 14:59 מוטב שתחזור ותשקע בספרים, דומה שלמדת הרבה ולא הבנת כלום... גמר חתימה טובה. הגב לתגובה זו          או או הנה משהו מחלחל לאיטו לתודעה :)  ל"ת          אורפיאוס,    27/09/06 15:11 הגב לתגובה זו          שמחתי לעזור  ל"ת          טוק טוק,    27/09/06 15:09 הגב לתגובה זו 11.  נשמע הגיוני     י',  ת''א,    27/09/06 11:41 מה לעשות, זה נשמע נכון יותר והגיוני יותר מכל דיבורי הניו-אייג' התמימים. מאחרוי כל הדיבורים על אלוהים ועל הרוחניות, יושב יאוש אחד גדול. הגב לתגובה זו          נו נו כמה אופייני         אורפיאוס,    27/09/06 13:45 כשאומרים לנו שהאושר שלנו לא ינחת עלינו מהשמיים ככה פתאום ושהאחריות עליו נמצאת בידינו, אז במקום לשמוח ולצהול על האפשרות להיות אדונים לגורלנו, אנחנו שוקעים בייאוש עמוק. עולם הפוך. הגב לתגובה זו 10.  האדם מחליף את אלוהים?!     הכופר בעיקר,    27/09/06 03:33 האדם יחליף את אלוהים? אלוהים מבטיח והאדם מקיים? אולי יסבירו חכמים יודעי דבר את תפיסתו הייחודית הכופרת בעיקר של ד''ר בן-אהרן? הגב לתגובה זו          מתוך ''האל שמעל ה' ''         טוק טוק,  עת להתעורר,    27/09/06 10:42 ''אם כן, בדיוק בגלל שהאדם היה ישות מושלמת בגן מושלם שהאלוהים ברא בצלמו, בדיוק בשל כך היא לא הייתה לא מושלמת בעיניו. השלם הוא החסר, החסר הוא השלם, כאשר מדובר באלוהות, בבריאה, ביקום, שההתהוות היוצרת, הפתוחה והאין סופית היא עצם מהותה. זאת אלוהות שיש לה עתיד. זאת אלוהות מתפתחת. זאת אלוהות שאומרת, המיטב שאני יכולה ליצור מתוך עצמי עד עכשיו זה סוף יכולתי; אבל הסוף הוא גם מוות, קיפאון. כיצד אוכל ליצור מעין חדש של חיים שיחדש הכל? מעין זה לא ינבע ממה שאני כבר יודעת לעשות. אני יודעת לעשות שמים וארץ. זה נעשה. ימים וכוכבים, צמחים, שרצים וחיות. בסדר. אדם בצלמי ובדמותי, כפי שהנני. נפלא. גם גן בעדן. נעשה. אני יודעת לעשות נפלאות בצלמי ובדמותי אבל מעתה ואילך, מנצח ועד נצח יהיה עלי להתבונן בבריאתי ולראות את עצמי כמו בראי לאן אשר אפנה. והכל עומד, קפוא, ומת בשלמותו האלוהים הנשגבת. אבל מסתבר שהאלוהות הזאת היא מספיק אלוהית כדי לומר לעצמה: עם כל הכבוד - ויש כבוד - כל היופי הנשגב, האלוהי הזה, הוא רק שיקוף שלי כפי שכבר נהייתי בעבר. זה רק הצלם שלי כפי שאני עכשיו. ואז עולה בה הרצון העז לנתץ צלם זה, לשבור את הכלים, וליצור התחלה חדשה, כדי לתת למעין רענן של התחדשות לפרוח בלב השממה האלוהית הנשגבת הזו. ולמעיין החיים זה היא קוראת ''אדם'': האדם מהאדמה, לא מושלם, בן תמותה, חלקי ופגום, אבל חותר ומחפש, יוצר וממציא, אשר יום אחד יתאחד מתוך חרות עם צלמו האלוהי הראשוני ויצור מתוך חרות משהו חדש ביקום. האין אלה דברי כפירה נוראים ביחס לרמת פשט מסוימת של השקפה דתית רגילה, יהודית או אחרת? אמנם כן. אבל כאן נמצא הסף לעולמות העליונים, כאן אחד מפתחי הפרדס, ותורת הסוד היהודית בכל התקופות ובכל הזרמים ידעה זאת. זהו שער החניכה הישן והחדש. אין אלא מחשבות בעלמא, הרהורים ופלפולים פילוסופיים, כלל וכלל לא! אלו היו, ועדיין, התנסויות ודרמות ממשיות המזעזעות בעוצמתן, שפעם ייחדו את חוקר הרוח והמיסטיקן לבדם, ואילו היום הופכות להיות התנסויות חיים יומיומיים של כל אדם המחפש, נאבק, שואף, כאדם חופשי, להבין, לחיות, ולממש את חידות קיומו ברצינות ואחריות, וגם בשמחה והתעלות!'' הגב לתגובה זו 9.  איזו אגדה מקסימה     דויד,    26/09/06 18:50 אגדה כזו מוכיחה לנו איזו עומקים של חכמה איזוטרית טמונים ביהדות, ישר כוח על המאמרים האלה הגב לתגובה זו          דויד שוב לבית האמיתי שלך         תקווה,    27/09/06 16:25 אתה צריך את בן אהרון כדי לדעת שיש ליהדות עומק איזוטרי? שוב הביתה אלינו, נחבק אותך בחום, ונגלה לך את הדברים האמיתיים שאף אחד לא יגלה לך. נצל את ימי התשובה הגב לתגובה זו 8.  קראתי בנשימה עצורה!     חנה,    26/09/06 14:17 וברצוני להודות לכותב ולעורכי המדור שנתנו לנו מתנה יקרה ככ לשנה החדשה. אנא תמשיכו לפרסם משל בן-אהרן הגב לתגובה זו 7.  די לפאשיזם ולשטיפת המוח.  ל"ת      שלומציון המלכה,    26/09/06 11:34 הגב לתגובה זו          קניתי סבון פאשיזם וסיגליות לשטיפת מוח. ריח נפלא!  ל"ת          הרנוג השיטים,    26/09/06 13:17 הגב לתגובה זו              הרנוג השיטים = צביקה לב  ל"ת              מתחזה כרגיל,    27/09/06 16:14 הגב לתגובה זו              לא התכוונתי באמת             שלומציון המלכה,    27/09/06 10:14 פשוט ראיתי את ההבטחה של בועז לקוראים, וחשבתי לעצמי, למה שאני לא אעזור לחבר יקר ואוריד את נטל הקריאה המכביד מעל כתפיו, ובמקביל, אחסוך מאלפי הקוראים הממתינים לחוות הדעת שלו כדי לגבש את דעתם על המאמר את ההמתנה מורטת העצבים ? עם הנפגעים הסליחה :) הגב לתגובה זו 6.  האם נצליח לגרש את האופל ?     הרנוג השיטים,    26/09/06 03:01 תודה לך ד''ר בן אהרון - על סידרת כתבות בעלות משבי רוח יצירתיים ורעננים, עם חשיבה ארוגה ממעוף וחזון ששוזרת עבר ועתיד בחן קסום. רק שמשום מה בסוף הטעם שנשאר הוא לא של תקווה לעתיד טוב יותר. והמשפט שלך: ...''הרי אלוהים הטוב עשה הכל כדי להפריד את האדמה והאדם מעצמו''... חופן בחובו את גודל הטרגדייה האנושית. כי זה מה שקורה. האדם נפרד מעצמו. כל עוד האדם היה קרוב פיזית לאדמה ועסק בעבודת כפיים לעובדה ולשומרה, הוא הבין את קשר העבותות של התלות ההישרדותיות באדמה והוא חי בהרמונייה עם סביבתו. הקידמה והניתוק מעבודת האדמה ביחד עם האופי האנושי תאב הבצע של החמדנות האין סופית, הן בעוכריו של האדם. אכן, כפי שכתבת, קודם כל יש לשנות את היחסים בין האדם לעצמו, ורק אחר כך ישתנה היחס לאמא אדמה. Oh well אולי בסוף אנשים יבינו שחלק ממהות החירות זה לפרק את מנגנוני ההשמדה העצמית שהם בונים לעצמם במו ידיהם. שנה - טובה :) הגב לתגובה זו          להרנוג היקר         משה,    27/09/06 13:50 דומני שהתשובה לשאלתך היא שהאדם היה חייב להתנתק מהטבע ומהרוח גם יחד כדי למצוא את שניהם בתוך עצמו, ואז לגלות אותם מחדש גם בחוץ אבל בצורה חופשית. הגב לתגובה זו              משה - אתה מתאר משאת נפש לא קלה...             הרנוג השיטים,    27/09/06 16:21 זו בדיוק הבעייה. שלא כולם יצליחו לחזור ולמצוא את הרוח האלוהית והחיבור לטבע שמהם הם התנתקו. לגלות בצורה חופשית - זה תיק לא קל... אבל בהחלט יש מקום לתקווה :) נ.ב. אני יקרה ולא יקר . ובתגובה 7 מישהוא אחר השתמש בשמי (כרגיל). הגב לתגובה זו                  הרנוגה ענוגה                 מיסטלטו,    27/09/06 21:53 נדמה לי שכבר שוחחנו באמצעות הד''ר הנכבד...דבריך משמחים עד מאוד מכיוון שבדיוק אנשים כמותך יכולים לעשות את שינוי התודעה הזה. מי שמבין את עומק החרות, גם את התהום שמעליה יש לקפוץ, יכול להתחבר מחדש לרוח בלי לאבד את עצמו... הגב לתגובה זו                      Oh אתה מעלה כאן נקודה אחרת לגמרי...                     הרנוג השיטים,    28/09/06 20:43 כדי להתחבר לרוח בלי לאבד את עצמינו אנחנו צריכים שורשים חזקים ועמוקים מאוד, אפילו שאנחנו לא עצים. בכל סערה שמזמן הטבע, נושרים הפרחים, העלים, ואולי אפילו נשברים ענפים. אבל מה שקובע איזה עץ ישרוד וישאר נטוע במקומו ואילו יעקרו ויעופו עם הרוח - הוא עומק השורשים. וכדי להצמיח שורשים עמוקים צריך קרקע מתאימה. שהרי בקרקעות מלוחות מידי או דלילות מידי ובעיקר סלעיות מידי קשה לשורשים להיאחז. אני לא אנתרופוסופית, אבל ממה שקראתי (ועל נושא החינוך האנתרופוסופי קראתי, לא הכל כמובן, אבל חלק) האנתרופוסופיה שמה דגש חזק מאוד על איכות הקרקע והסביבה בכלל - כדי שאלו יתנו לילד אפשרות לצמוח ולפתח שורשים איתנים ועצמאיים. טוב, מרוב דימויים כבר לא רואים את היער :) לא נותר לי אלא להצטער שילדיי לא למדו בכאלו גנים. הגב לתגובה זו                          יפה אמרת                         יבא,    29/09/06 02:26 אנתרופוסופית או לא (מה זה בכלל אומר ''להיות'' משהו?) הדימויים שלך אמיתיים מאוד בעיני. ולא רק עבור ילדים, אלא גם בעבורנו... גמר חתימה טובה! הגב לתגובה זו 5.  יופי של כתבה, אבל לא במדור המתאים  ל"ת      סנסאי,    25/09/06 20:31 הגב לתגובה זו 4.  אוסף של שטויות     רמיקרישנה,  לא מפה,    25/09/06 20:21 את התנך כתבו בני אדם שהכח שמניע אותם, כמו את כל בני האדם, הוא הבריחה מפני פחד המוות. כל התרבות האנושית מורכבת ממנגנונים פרטיים וקולקטיביים שנועדו למסך ולהדחיק את הפחד הזה. הגב לתגובה זו          אם זה היה ככה         שמואל א',    26/09/06 22:39 אז לא היה יותר נכון לכתוב רק ספר אחד שידבר על תחיית המתים וזהו ? בשביל מה כל ההו-הא מסביב, תיאור הבריאה, נחשים, מלאכים, תיבות, מבולים, אבות אמהות, סולמות, עמודי אש ועשן, מלכים, פלישתים, שבטים, שופטים, נביאים, שירים, נבואות זעם, גלויות ונחמות ? אתה נדרש לבחון את התיזה שלך בחינה חוזרת. נראה לי שהיו שם עוד איזה מניע או שניים. הגב לתגובה זו          תפסיק לטמבל אותנו  ל"ת          הה,    26/09/06 09:59 הגב לתגובה זו 3.  סדרה יפה. תודה על ההסברים.     רו,    25/09/06 20:17 ואפשר לקבל מראה מקום לציטוט? הגב לתגובה זו          באוסף האגדות של ברדיצ'בסקי  ל"ת          יבא,    27/09/06 17:51 הגב לתגובה זו 2.  סדרה מופלאה. תודה רבה     הארי גרישע,    25/09/06 19:08 מקווה להמשך! הגב לתגובה זו 1.  דבר טוב יש במאמר הזה..הוא מוגדר כאחרון..בסידרה..האחרונה??     בועז@לב,  ת.א.,    25/09/06 18:29 מחר אקרא אותו ואומר לכם מה עוד טוב בו... או ...מחר אני יקרא אותו ויגיד לכם מה סבבה בו הגב לתגובה זו